שפל רוח

• שְׁפַל רוּחַ - מבטא את מצבו הנפשי של הדובר - תחושת ענווה ואפסות אל מול האל. מבוסס על ישעיהו (נז, טו): כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא ... מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ (הביטוי מופיע גם במשלי טז, יט ושם כט, כג).
• שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה - ביטויי כניעה ונמיכות רוח. נראה שמאחוריהם עומדת תמונתו של אדם הכורע ברך ומכופף קומתו מול בוראו.
• אֲקַדֶּמְךָ - אעמוד לפניך.
• לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי - כשאני עומד לפניך, וגם: לעומתך.
• כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה - הדימוי לקוח מתהלים (כב, ז) וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם. המשורר כאן מרחיב את הדימוי - לא רק תולעת, אלא תולעת קטנה באדמה.
• מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ - מתאר את האל שכבודו מלא את העולם והוא בלתי נתפס.
• הֲכָמֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּה - האם מישהו כמוני, אדם בן חלוף, יכול בכלל להלל את האל הגדול, ובאיזה אופן.
• הֲדָרְךָ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם - אפילו מלאכי השמים אינם יכולים להכיל את הדרך.
• וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה - ובוודאי ובוודאי שאני אינני יכול להכילך.
• הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים - ייתכן שמהדהד כאן הפסוק מתהלים (קלח, ב) ...וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ.
• לְךָ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת כֹּל נְשָׁמָה - על פי הפסוק המסיים את ספר תהלים (קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ.
• אֲשַׁחֵר אֵל בְּרֵאשִׁית רַעֲיוֹנַי - מחשבתי הראשונה עם שחר היא בקשת האל. המילה אֲשַׁחֵר משמעותית כאן ומקפלת בתוכה רמז לשחר.