אם אפס / בבל / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה
אל נורא עלילה / ר' משה אבן עזרא אֵל נוֹרָא עֲלִילָה אֵל נוֹרָא עֲלִילָה הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים וּמְסַלְּדִים בְּחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם מְחֵה פִּשְׁעָם וְכַחְשַׁם וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָה וְהַצִילֵם מִמְּאֵרָה וְחָתְמֵם לְהוֹד וּלְגִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה חוֹן אוֹתָם וְרַחֵם וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם עֲשֵׂה בָּהֶם פְּלִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה זְכֹר צִדְקַת אֲבִיהֶם וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה קְרָא נָּא שְׁנַת רָצוֹן וְהָשֵׁב שְׁאָר הַצֹּאן לְאָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת הַבָּנִים וְהָאָבוֹת בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאֻלָּה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה |
פיוט הפותח את תפילת 'נעילה' של יום הכיפורים בקהילות הספרדיות, תפילה הנאמרת רק פעם אחת בשנה, לקראת נעילתו של יום הכיפורים. זהו אחד הפיוטים המרכזיים של יום הכיפורים והוא מושר בנקודת זמן מאד משמעותית – לאחר שעות ארוכות של תפילות, מחשבות, כוונות ותקוות, מתקרבים אל סיומו של היום. השמש עומדת לשקוע, פותחים את ארון הקודש, כל הקהל עומד על רגליו אל מול ספרי התורה הפתוחים, החזן מתחיל בשירת הפיוט והקהל מצטרף ברקע. את הפזמון שרים כולם יחד, בעוצמה הולכת וגוברת: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה. במלותיו התמציתיות, המדויקות, הפשוטות, מציע עבורנו הפיוט סיכום של מה שאנו מנסים לומר ולבקש ביום הכיפורים ומכוון אותנו לרכז את כל הכוחות אל המהלך המסכם של היום, לקראת השנה החדשה. |
• אֵל נוֹרָא עֲלִילָה – מעשיו של האל מטילים מורא. הביטוי לקוח מתהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. • מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים – מְתִים הם אנשים בלשון המקרא; עם ישראל הקן נקרא לעמוד לפני ה'. • וּמְסַלְּדִים בְּחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה – עומדים בבהלה לפני ה' בשעת תפילת נעילה, החותמת את יום כיפור ואת גזר הדין. מְסַלְּדִים - נרתעים לאחור; בְּחִילָה - בפחד; הלשון על פי איוב ו, י: וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה. • הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָה – בקשה לאל שישמש מחסה ומסתור. • וְהַצִילֵם מִמְּאֵרָה – הצל את העם מקללה, צרה, פורענות. • וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם עֲשֵׂה בָּהֶם פְּלִילָה – הבא למשפט את מי שלוחם בעם ישראל ומציק לו, הלשון על פי ישעיהו טז, ג: הָבִיאִי עֵצָה עֲשׂוּ פְלִילָה. • שְׁנַת רָצוֹן – גאולה, כאמור בישעיהו סא, ב: לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַה'. • וְהָשֵׁב שְׁאָר הַצֹּאן – השב את שארית הפליטה של עם ישראל לארץ ישראל. • לְאָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה – כך נתכנו במקרא ירושלים (יהודה) ושומרון (ישראל). • מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל – המלאך מיכאל, הממונה לשמור ולהגן על ישראל. • אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל – אליהו הנביא, העתיד לבשר את הגאולה והמלאך גבריאל, אחד ממלאכי השרת. |
לחן במקאם שיגא, המושר במשקל 4/4 במקצב מלפוף. הפיוט מושר בתפילת נעילה בסוף יום הכיפורים, ויש במנגינה השמחה והקלילה מעין עידוד לשעה ייחודית זו. |
כותר |
אל נורא עלילה / בבל / שיגא / יהודה עובדיה פתיה ואנסמבל היונה |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
לחן ממסורת |
אל נורא עלילה / בבל / שיגא |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
מקאם: שיגא |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מועד התפילה |
נעילה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?