אל מסתתר / חסידות רוזין / לא ידוע
חסידים - חסידות רוז'ין
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
מנוחה ושמחה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- רנד מסורת:
- חסידים - חסידות רוז'ין מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה מועד התפילה:
- אחר
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - יצירות חזנות
חסידות רוז'ין - חסידות סדיגורא
חסידות רוז'ין - חסידות שטפאנט
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות כללי
חסידים - חסידות מודז'יץ
חסידים - חסידות רוז'ין
חסידים - חסידות רופשיץ
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מזרח אירופה - ליטא - פולין
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
עכשווי - ישראל
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - יצירות חזנות
חסידות רוז'ין - חסידות סדיגורא
חסידות רוז'ין - חסידות שטפאנט
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות כללי
חסידים - חסידות מודז'יץ
חסידים - חסידות רוז'ין
חסידים - חסידות רופשיץ
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מזרח אירופה - ליטא - פולין
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
עכשווי - ישראל
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אני
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי אני
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי ברוך ברנר, יאיר הראל, צבי זלבסקי
-
4.
אשכנז - אשכנז כללי ויקטור שושן
-
5.
אשכנז - אשכנז כללי ויקטור שושן
-
6.
אשכנז - אשכנז כללי חזקי פוקס
-
7.
אשכנז - אשכנז כללי חזקי פוקס
-
8.
אשכנז - אשכנז כללי לא ידוע
-
9.
אשכנז - אשכנז כללי לא ידוע
-
10.
אשכנז - אשכנז כללי לא ידוע
-
11.
אשכנז - אשכנז כללי ללא מבצע
-
12.
אשכנז - אשכנז כללי שמל
-
13.
אשכנז - יצירות חזנות וולטר אורנשטיין
-
14.
אשכנז - יצירות חזנות וולטר אורנשטיין
-
15.
אשכנז - יצירות חזנות וולטר אורנשטיין
-
16.
חסידות רוז'ין - חסידות סדיגורא רנד
-
17.
חסידות רוז'ין - חסידות שטפאנט רנד
-
18.
חסידים - חסידות ברסלב יצחק שפירא
-
19.
חסידים - חסידות כללי חזקי פוקס
-
20.
חסידים - חסידות כללי חזקי פוקס
-
21.
חסידים - חסידות כללי חזקי פוקס
-
22.
חסידים - חסידות כללי כהן
-
23.
חסידים - חסידות כללי מרסל לנג
-
24.
חסידים - חסידות כללי משפחת טברסקי
-
25.
חסידים - חסידות מודז'יץ בן ציון שנקר
-
26.
חסידים - חסידות מודז'יץ יונתן שוורץ, מאיר לוי
-
27.
חסידים - חסידות רוז'ין רנד
-
28.
חסידים - חסידות רופשיץ שמחה שלמה זילבר
-
29.
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה אביגדור הרצוג
-
30.
מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם צימרמן
-
31.
מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם צימרמן
-
32.
מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם קבלקין
-
33.
מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם קבלקין
-
34.
מזרח אירופה - ליטא - פולין מרסל לנג
-
35.
מזרח אירופה - ליטא - פולין פנינה מייזליש
-
36.
מזרח אירופה - ליטא - פולין שמל
-
37.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) יצחק ברום, מרדכי ברום
-
38.
עכשווי - ישראל חזקי פוקס
נגן שירים ברצף
|
מנוחה ושמחה / סימן משה מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ שַׁבָּת קֹדֶשׁ יוֹם חֶמְדָּתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא |
| פיוט המושר בקהילות אשכנז השונות בליל שבת. בפיוט נותן המשורר שבח לשבת. השומר את השבת והזוכר אותה מעידים על כך שהעולם כולו נברא בששה ימים על ידי הקדוש ברוך הוא. כזכר לשביתתו בשבת הוא ציווה אף את עמו לשבות ביום אהוב זה, ואולם השבת אינה מצוינת רק בהימנעות מעשייה ומיצירה, אלא גם בעשיית מעשים חיוביים, כגון תוספות מיוחדות בתפילה ועונג השבת בסעודה. הפיוט מסיים בהבטחות של רוב טובה למקיימי מצוות השבת. |
| • מְנוּחָה וְשִׂמְחָה – יום השבת הוא יום של מנוחה ושמחה. • אוֹר לַיְּהוּדִים – לפי בראשית רבה (פב, טו) התברך יום השביעי באורה. • יוֹם מַחֲמַדִּים – יום שחושקים בו. • שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו – אלו המקיימים את מצוות שמירת וזכירת השבת, כמצוּוה בעשרת הדברות: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ, ח); שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (דברים ה, יב). • הֵמָּה מְעִידִים – על ידי שמירת השבת מעידים מקיימי המצווה – • כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים – שהכול נברא בששה ימים. ובהמשך מפורטים הברואים השונים: • שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים – השמים, הארץ והים. • כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים – המאורות: השמש, הירח והכוכבים וכן המלאכים הנתונים במרומי השמים. • תַּנִּין – התנין הגדול שבים, שנברא ביום החמישי לבריאת העולם. • וְחַיַּת רְאֵמִים – הראם הוא החזק, לפי האגדה, בחיות המדבר. • כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים – ה' משמש סלע ומבטח נצחי, לעולם, פסוק הוא מישעיהו כו, ד בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים. • הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ – ה' הוא שציווה את עם ישראל המיוחד (כינוי זה מופיע לישראל בשמות יט, ה. • שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ – לשמור את השבת מכניסתה ועד יציאתה. • יוֹם חֶמְדָּתוֹ – היום האהוב על ה'. • כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ – משום שבו האל כילה את מלאכת בריאת העולם, כפי שנאמר בבראשית ב, ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • אֵל יַחֲלִיצָךְ – ה' יחזק אותך. רומז לברכת "רצה והחליצנו" הנאמרת בברכת המזון ביום השבת. • קוּם קְרָא אֵלָיו – קום להתפלל אליו. • יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ – הוא ימהר לחזק אותך. • נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ – תתפלל תפילות המיוחדות לשבת, כמו תפילת 'נשמת כל חי' (בשחרית) וקדושת המוסף, הפותחת במלה 'נעריצך'. • אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ – אכול סעודות שבת בשמחה, כי ה' רצה את מעשיך. שיבוץ הוא מקהלת ט, ז לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. • בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם – בסעודת שבת יש לאכול לחם משנה, כלומר שתי חלות מונחות על השולחן, זכר למנה הכפולה של המן שירד ביום ששי מן השמים לצורך יום ששי ושבת. • וְקִדּוּשׁ רַבָּה – הקידוש של שבת בבוקר, הנקרא קידושא רבה (הקידוש הגדול). • בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה – במאכלים משובחים וברוח טובה. • יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ – מי שמתענג בשבת יזכה לטובה מרובה. • בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא – יזכה לראות בביאת המשיח ולחיי העולם הבא. |
| כותר |
מנוחה ושמחה / חסידות רוז'ין / פרופ' יעקב רנד |
|---|---|
| מסורת |
חסידים - חסידות רוז'ין |
| לחן ממסורת |
מנוחה ושמחה / חסידות רוז'ין |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• מְנוּחָה וְשִׂמְחָה – יום השבת הוא יום של מנוחה ושמחה. • אוֹר לַיְּהוּדִים – לפי בראשית רבה (פב, טו) התברך יום השביעי באורה. • יוֹם מַחֲמַדִּים – יום שחושקים בו. • שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו – אלו המקיימים את מצוות שמירת וזכירת השבת, כמצוּוה בעשרת הדברות: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ, ח); שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (דברים ה, יב). • הֵמָּה מְעִידִים – על ידי שמירת השבת מעידים מקיימי המצווה – • כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים – שהכול נברא בששה ימים. ובהמשך מפורטים הברואים השונים: • שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים – השמים, הארץ והים. • כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים – המאורות: השמש, הירח והכוכבים וכן המלאכים הנתונים במרומי השמים. • תַּנִּין – התנין הגדול שבים, שנברא ביום החמישי לבריאת העולם. • וְחַיַּת רְאֵמִים – הראם הוא החזק, לפי האגדה, בחיות המדבר. • כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים – ה' משמש סלע ומבטח נצחי, לעולם, פסוק הוא מישעיהו כו, ד בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים. • הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ – ה' הוא שציווה את עם ישראל המיוחד (כינוי זה מופיע לישראל בשמות יט, ה. • שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ – לשמור את השבת מכניסתה ועד יציאתה. • יוֹם חֶמְדָּתוֹ – היום האהוב על ה'. • כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ – משום שבו האל כילה את מלאכת בריאת העולם, כפי שנאמר בבראשית ב, ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • אֵל יַחֲלִיצָךְ – ה' יחזק אותך. רומז לברכת "רצה והחליצנו" הנאמרת בברכת המזון ביום השבת. • קוּם קְרָא אֵלָיו – קום להתפלל אליו. • יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ – הוא ימהר לחזק אותך. • נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ – תתפלל תפילות המיוחדות לשבת, כמו תפילת 'נשמת כל חי' (בשחרית) וקדושת המוסף, הפותחת במלה 'נעריצך'. • אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ – אכול סעודות שבת בשמחה, כי ה' רצה את מעשיך. שיבוץ הוא מקהלת ט, ז לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. • בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם – בסעודת שבת יש לאכול לחם משנה, כלומר שתי חלות מונחות על השולחן, זכר למנה הכפולה של המן שירד ביום ששי מן השמים לצורך יום ששי ושבת. • וְקִדּוּשׁ רַבָּה – הקידוש של שבת בבוקר, הנקרא קידושא רבה (הקידוש הגדול). • בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה – במאכלים משובחים וברוח טובה. • יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ – מי שמתענג בשבת יזכה לטובה מרובה. • בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא – יזכה לראות בביאת המשיח ולחיי העולם הבא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידים - חסידות רוז'ין
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
