כל נדרי / אפגניסטן / יעקב בצלאל
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
להאזנה
יום ליבשה / ר' יהודה הלוי יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: יוֹם בַּצָּר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ וְלָךְ עֹז יִסַדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים הִטְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַּנְּעָלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: וְכָל רוֹאַי יָשִׁירוּן בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן אֵין כָּאֵל יְשׁוּרוּן וְאוֹיְבֵינוּ פְלִילִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חוֹתָמְךָ וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵמָּה נִמּוֹלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: הַרְאֵה/הֶרְאוּ אוֹתוֹתָם לְכָל רוֹאֵי אוֹתָם וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִילִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְבַר אֱמֶת לְמִי הַחוֹתֶמֶת וּלְמִי הַפְּתִילִים. {{שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: יְדִידִים רוֹמְמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ מִי כָמוֹכָה ה' בָּאֵלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם: |
הפיוט מקדים את ברכת 'גאולה' בתפילת שחרית של פסח, וכנראה דווקא בשביעי של פסח, היום שבו נבקע ים סוף וישראל שרו את שירת הים. במרכזו ברכת גאולה, הסובבת סביב מעמד קריעת הים והשירה שבעקבותיו. מוטיב מרכזי אחר שבפיוט הוא ברית המילה, ועל כן בחרו קהילות אשכנז שונות לשיר אותו גם בסעודת ברית מילה, שכן נזכר בו שבחם של ישראל בהיכנסם לבריתו של אברהם, הנחתמת בבשרם. |
• יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים - ביום שהים הפך ליבשה - בקריעת ים סוף, שיבחו ישראל שירה חדשה, שירת הים. |
כותר |
יום ליבשה / אפגניסטן / יעקב בצלאל |
---|---|
מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן |
לחן ממסורת |
יום ליבשה / אפגניסטן |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מועד התפילה |
אחר |
מעגל החיים |
ברית מילה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים - ביום שהים הפך ליבשה - בקריעת ים סוף, שיבחו ישראל שירה חדשה, שירת הים.
• עֲנָמִית - מצרים, עפ"י בראשית י, יג, שם ענמים הם צאצאי מצרים.
• וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית - צעדי עם ישראל. שולמית הוא שמה של הרעיה בשיר השירים. והיא נדרשת בחז"ל כעם ישראל.
• וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַּנְּעָלִים - לפי הפסוק בשיר השירים ז, ב: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב.
• בְּבֵית הוֹדִי - בבית מקדשי.
• אֵין כָּאֵל יְשׁוּרוּן - שיבוץ הפסוק מדברים לג, כו.
• פלילים - שופטים.
• וְאוֹיְבֵינוּ פְלִילִים - שיבוץ קטע מהפסוק מדברים לב, לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. משמעות השיבוץ כאן יכולה להיות: אין... אויבינו פלילים - כלומר אויבינו אינם השופטים והדנים אותנו. אפשרות אחרת: אויבינו ישפטו ויעריכו ש"אין כא-ל ישורון" (בכיוון דומה מפרש אור החיים על אתר).
• הַנִּשְׁאָרִים - שארית הפלטה.
• וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים - תאסוף את הגולים הנפוצים.
• כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים- לפי הפסוק מישעיהו יז, ה. הקוצר שנושרים מידו שיבולים צריך להותירן ללקט העניים. לעומת זאת הקב"ה לא יותיר שום גולה מחוץ לארצו וילקט את אחרוני הפזורים.
• הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חוֹתָמְךָ - הנכנסים לברית מילה.
• הֶרְאוּ אוֹתוֹתָם לְכָל רוֹאֵי אוֹתָם. וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִילִים - אלו שנכנסו בברית מילה (מהבית הקודם) יכולים להראות את הסימן החיצוני לכך באמצעות הציצית.
• וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִילִים - לפי פרשת צצית, במדבר טו, לז-לט.
• לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא... וּלְמִי הַפְּתִילִים - הפיטן משתמש בסימני חותם (ברית המלה ו)פתיל התכלת שבציצית כסימני זיהוי ושואל שאלה רטורית - של מי אלו. ואולם הוא משתמש בביטוי הייחודי 'מִי זֹאת', המופיע במקרא רק בשיר השירים, והופך להיות כינוים המדרשי של ישראל (בעקבות שיר השירים ג, ו; ו, י; ח, ה.) ובכך נתונה גם התשובה. (פירוט של עניין זה - בעיונים).
• הַכֶּר נָא ...לְמִי הַחוֹתֶמֶת, ו... הַפְּתִילִים - לפי דברי תמר ליהודה בבראשית לח, כה.
• וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ - את עם ישראל
• וְנָסוּ הַצְּלָלִים - שיר השירים ב, יז; ד, ו. ירחקו התקופות הקשות ומצוקותיהן. (כך למשל נדרשות מלים אלו במדרש שיר השירים רבה ב, מז: אלו צללי יגון ואנחה.)
• יְדִידִים - עם ישראל.
• יְדִידִים רוֹמְמוּךָ... מִי כָמוֹכָה... - פרפראזה על תפילת גאולה, שבתוכה אמור הפיוט להשתבץ.
• מִי כָמוֹכָה ה' בָּאֵלִים - עפ"י הפסוק משירת הים, שמות טו, יא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?