ה' בקול שופר / לבנון / קבוצת חזנים
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יודוך רעיוני
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- יצחק חלילי מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - לבנון מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
הודו - בני ישראל
סוריה - דמשק
סוריה - חלב (ארם צובה)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
תורכיה - תורכיה כללי
כל המסורות
הודו - בני ישראל
סוריה - דמשק
סוריה - חלב (ארם צובה)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
תורכיה - תורכיה כללי
-
1.
הודו - בני ישראל צלילי ראג
-
2.
סוריה - דמשק משה לאטי
-
3.
סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
-
4.
סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
7.
ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
-
8.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון יצחק חלילי
-
9.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים חיים פרחי
-
10.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה נר גאון
-
11.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים רוני איש-רן, רפי איש-רן
-
12.
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה דניאל אשכנזי
-
13.
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה מרסל ויצחק (ז'קי) אמסלי
-
14.
ספרדים צפון אפריקה - לוב אבי אמון, בנו בדש, דוד זיגדון, חיים זוארץ, עמוס בדש, ציון בדש, ציון וטורי
-
15.
ספרדים צפון אפריקה - לוב מוריס רומאני
-
16.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף סלאמה
-
17.
תורכיה - תורכיה כללי ללא מבצע
-
18.
תורכיה - תורכיה כללי משה ויטל
נגן שירים ברצף
|
יודוך רעיוני / ר' ישראל נגארה יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי ה' רוֹעִי בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ כָּל מְלַאכְתֶּךָ אוֹמַר כִּי שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ וּמַעֲשִׂים עָשִׂיתָ אֵין לְבַלּוֹתֶךָ לִי בֶן אֲמָתֶךָ חִישׁ לְהַרְגִיעִי שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים אָרְחִי וְרִבְעִי רְצֵה בִמְנוּחָתִי יוֹם זֶה יוֹם מְנוּחָה וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִהְיוּ שַׁעֲשׁוּעִי אֵל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ מְהֵרָה עֲנֵנִּי אוֹרִי וְיִשְׁעִי |
| פיוט זה ליום השבת, אותו חיבר ר' ישראל נג'ארה, בן המאה ה-16, גדול משוררי ישראל במאות האחרונות, מושר על ידי קהילות ישראל השונות בלחנים שונים. אצל יהודי מרוקו הוא מופיע בסדר הבקשות לפרשת בא, אצל יהודי חאלב הוא מצוי בשירת הבקשות לשבת ויהודי בבל משוררים את השיר הזה במשך השבת. |
| • רַעְיוֹנַי - רעיונותי, מחשבותי. • ה' רוֹעִי - כינוי לקב"ה כרועה את עם ישראל, צאנו. לפי תהלים כג, א: "ד' רֹעִי לֹא אֶחְסָר...". • יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ... - ביום השביעי הסתיימה מלאכת הבריאה, לפי הפסוקב בראשית ב, ב: "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה". • שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ - מלכת על הכל. • אֵין לְבַלּוֹתֶךָ - מעשיו של הקב"ה מתחדשים תדיר ואינם מתבלים. • לִי בֶן אֲמָתֶךָ - אני, במשמעות פרטית ובמשמעות כללית של עם ישראל, שהוא כעבד לפני קונו, הקב"ה. • חִישׁ לְהַרְגִיעִי - מהר להרגיע אותי, לגאול אותי. • שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים - למספר שבע נודעת משמעות וחשיבות מיוחדת ביהדות. לשביעי יש משמעות מיוחדת בזמן. בימים: היום השביעי, יום השבת. בשנים: השנה השביעית היא שנת שמיטה. בתוך מחזור השמיטות עצמן, אחרי שבעה מחזורים של שמיטות, כלומר אחרי 49 שנים, שנת החמשים היא שנת היובל שבה שבות האדמות אל בעליהן והעבדים יוצאים לחפשי. וראו מדרש ויקרא רבה כט, יא: "כל השביעין חביבין לעולם...". • וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים - השנה השביעית מקודשת כשנת שמיטה והיום השביעי - בקדושת השבת. • חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים - בקשה מהקב"ה שישא ויכפר את חטאם של בני ישראל, שנקראים "גֶזַע אֱמוּנִים" - מאמינים בקב"ה. • וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים - בקשה שהקב"ה לא יביא אסון וצרה על עמו וימהר להצילם. • אָרְחִי וְרִבְעִי - דרכי ומשכבי, והכוונה שהקב"ה ישמור ויגן על עמו כל הזמן, גם בצאתו לדרך ובשכבו על משכבו. השיבוץ לקוח מתהלים קלט, ג: " אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". • רְצֵה בִמְנוּחָתִי - לפי לשון התפילה הפותחת את ברכת קדושת השבת בכל תפילות העמידה בשבת: "רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ". • וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה - בקשה מהקב"ה למנוחה ולרוגע ביום השבת, שהוא יום עבודת ד' באופן מיוחד. אפשר לפרש גם כבקשה לשפע ולרווחה בימות החול. • וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי - הכן לי ביום השבת. • מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה - מתנות ומאכלים, הכוונה שיהיה שפע על שלחן השבת לכבוד השבת. • אֶל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ - תזכנו להגיע אל העולם הבא, המכונה יום שכלו שבת. באבות דרבי נתן, פרק ראשון, נדרש הפסוק "מזמור שיר ליום השבת" (תהלים צב, א) כך: "יום שכולו שבת, שאין בו לא אכילה ולא שתיה ולא משא ומתן, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונזונין מזיו שכינה". • וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ - באור נרך האר לנו, לפי הפסוק באיוב (כט, ג) "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חשֶׁךְ". • שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ - האר לנו באורך, אור הגאולה. ע"פ תהלים קלט, יא: "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי". • וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה - אל בית המקדש. • תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ - בקשה מהקב"ה לבנין בית המקדש שאז יוכל עם ישראל לעלות אליו. • אוֹרִי וְיִשְׁעִי - הקב"ה שהוא כמו אורו של האדם ומושיעו. השיבוץ לקוח מתהלים כז, א: "ד' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ד' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד". |
| כותר |
יודוך רעיוני / לבנון-צידון / יצחק חלילי |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - לבנון |
| לחן ממסורת |
יודוך רעיוני / לבנון-צידון |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• רַעְיוֹנַי - רעיונותי, מחשבותי. • ה' רוֹעִי - כינוי לקב"ה כרועה את עם ישראל, צאנו. לפי תהלים כג, א: "ד' רֹעִי לֹא אֶחְסָר...". • יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ... - ביום השביעי הסתיימה מלאכת הבריאה, לפי הפסוקב בראשית ב, ב: "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה". • שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ - מלכת על הכל. • אֵין לְבַלּוֹתֶךָ - מעשיו של הקב"ה מתחדשים תדיר ואינם מתבלים. • לִי בֶן אֲמָתֶךָ - אני, במשמעות פרטית ובמשמעות כללית של עם ישראל, שהוא כעבד לפני קונו, הקב"ה. • חִישׁ לְהַרְגִיעִי - מהר להרגיע אותי, לגאול אותי. • שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים - למספר שבע נודעת משמעות וחשיבות מיוחדת ביהדות. לשביעי יש משמעות מיוחדת בזמן. בימים: היום השביעי, יום השבת. בשנים: השנה השביעית היא שנת שמיטה. בתוך מחזור השמיטות עצמן, אחרי שבעה מחזורים של שמיטות, כלומר אחרי 49 שנים, שנת החמשים היא שנת היובל שבה שבות האדמות אל בעליהן והעבדים יוצאים לחפשי. וראו מדרש ויקרא רבה כט, יא: "כל השביעין חביבין לעולם...". • וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים - השנה השביעית מקודשת כשנת שמיטה והיום השביעי - בקדושת השבת. • חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים - בקשה מהקב"ה שישא ויכפר את חטאם של בני ישראל, שנקראים "גֶזַע אֱמוּנִים" - מאמינים בקב"ה. • וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים - בקשה שהקב"ה לא יביא אסון וצרה על עמו וימהר להצילם. • אָרְחִי וְרִבְעִי - דרכי ומשכבי, והכוונה שהקב"ה ישמור ויגן על עמו כל הזמן, גם בצאתו לדרך ובשכבו על משכבו. השיבוץ לקוח מתהלים קלט, ג: " אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". • רְצֵה בִמְנוּחָתִי - לפי לשון התפילה הפותחת את ברכת קדושת השבת בכל תפילות העמידה בשבת: "רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ". • וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה - בקשה מהקב"ה למנוחה ולרוגע ביום השבת, שהוא יום עבודת ד' באופן מיוחד. אפשר לפרש גם כבקשה לשפע ולרווחה בימות החול. • וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי - הכן לי ביום השבת. • מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה - מתנות ומאכלים, הכוונה שיהיה שפע על שלחן השבת לכבוד השבת. • אֶל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ - תזכנו להגיע אל העולם הבא, המכונה יום שכלו שבת. באבות דרבי נתן, פרק ראשון, נדרש הפסוק "מזמור שיר ליום השבת" (תהלים צב, א) כך: "יום שכולו שבת, שאין בו לא אכילה ולא שתיה ולא משא ומתן, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונזונין מזיו שכינה". • וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ - באור נרך האר לנו, לפי הפסוק באיוב (כט, ג) "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חשֶׁךְ". • שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ - האר לנו באורך, אור הגאולה. ע"פ תהלים קלט, יא: "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי". • וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה - אל בית המקדש. • תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ - בקשה מהקב"ה לבנין בית המקדש שאז יוכל עם ישראל לעלות אליו. • אוֹרִי וְיִשְׁעִי - הקב"ה שהוא כמו אורו של האדם ומושיעו. השיבוץ לקוח מתהלים כז, א: "ד' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ד' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - לבנון
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
