audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אלג'יריה - אורן שמואל כהן
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי יחזקאל צנטנר
  • 3.
    אשכנז - אשכנז כללי ללא מבצע
  • 4.
    אשכנז - אשכנז כללי מרסל לנג
  • 5.
    אשכנז - אשכנז כללי נתנאל זלבסקי, צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי
  • 6.
    אשכנז - מזרח אירופה אליעזר יסלזון
  • 7.
    אשכנז - מערב אירופה הלב והמעיין , תמיר גרנות
  • 8.
    חסידות צאנז - חסידות בובוב ללא מבצע
  • 9.
    חסידות צאנז - חסידות בובוב צבי מסטבויום
  • 10.
    חסידים - חסידות ברסלב יצחק שפירא
  • 11.
    חסידים - חסידות ויז'ניץ ראובן פוירשטיין
  • 12.
    חסידים - חסידות כללי דוד רפאל בן עמי
  • 13.
    חסידים - חסידות כללי ראובן פוירשטיין
  • 14.
    חסידים - חסידות מודז'יץ הלב והמעיין
  • 15.
    חסידים - חסידות סלונים נתנאל זלבסקי, צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי
  • 16.
    חסידים - חסידות רוז'ין ראובן פוירשטיין
  • 17.
    חסידים - חסידות רוז'ין רנד
  • 18.
    חסידים - חסידות רוז'ין רנד
  • 19.
    מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה אביגדור הרצוג
  • 20.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם צימרמן
  • 21.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם קבלקין
  • 22.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם קבלקין
  • 23.
    מערב אירופה - אנגליה מרסל לנג
  • 24.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) חיים גלעדי
  • 25.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) חיים גלעדי
  • 26.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) יצחק ברום, מרדכי כלפון
  • 27.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן אברהם מור
  • 28.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
  • 29.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה הבורוכובים
  • 30.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה מזרח-מערב
  • 31.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
  • 32.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
  • 33.
    סוריה - דמשק משה לאטי
  • 34.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 35.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 36.
    סוריה - חלב (ארם צובה) שחרית
  • 37.
    סוריה - חלב (ארם צובה) שחרית
  • 38.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל אברהם פררה
  • 39.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל אלעד גבאי, יאיר הראל, ערן צור
  • 40.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
  • 41.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד מנחם
  • 42.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד מנחם
  • 43.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יאיר דלאל
  • 44.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 45.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל לא ידוע
  • 46.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ליאור אלמליח
  • 47.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 48.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל צלאח ודאוד
  • 49.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל קבוצת חזנים
  • 50.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ראומה נחום (עבאס)
  • 51.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב אברהם בדש, בנו בדש, ציון בדש, ציון וטורי
  • 52.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב אילן זוארץ
  • 53.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב כלימו דוס
  • 54.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב מוריס רומאני
  • 55.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 56.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אליעזר חג'אג'
  • 57.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס דוד ריאחי, תפארת המזרח
  • 58.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס שמעון נטף
  • 59.
    עכשווי - ישראל אהרן רזאל
  • 60.
    עכשווי - ישראל טל נאה
  • 61.
    עכשווי - ישראל יהושע אנגלמן
  • 62.
    עכשווי - ישראל יוני גנוט
  • 63.
    עכשווי - ישראל ללא מבצע
  • 64.
    עכשווי - ישראל מרסל לנג
  • 65.
    פורטוגזים - פורטוגזים כללי שלמה רודריגז פרירה
  • 66.
    צפון אמריקה - צפון אמריקה כללי בתיה שכטר
  • 67.
    תורכיה - תורכיה כללי משה ויטל
  • 68.
    תימן - כלל תימן אפרים יעקב
  • 69.
    תימן - כלל תימן יוסף צדוק
  • 70.
    תימן - מערב תימן (שג'דרה) מארי יוסף מזעקי
נגן שירים ברצף
playerSongImg

שירה: נסים שמחוני, רפי איש-רן, רוני איש רן, דוד מנחם 
ניהול מוסיקלי: רוני איש רן
קנון: אלעד גבאי
דאף: דוד מנחם 
בהפקת האתר, ירושלים 2004
© כל הזכויות שמורות לאתר "הזמנה לפיוט"

כותר יה רבון עלם / חאלב / ראסט / חברים מאנסמבל שחרית
מסורת סוריה - חלב (ארם צובה)
לחן ממסורת יה רבון עלם / חאלב / ראסט
מאפייני הקלטה בהפקת האתר
סולם מקאם: ראסט
מעגל השנה יום הזיכרון ויום העצמאות
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • יָהּ, רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא - ה', אדון כל העולמים. הלשון נשענת על דניאל ז, יח: וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא - שמשמעו: ויקבלו הקדושים העליונים (=ישראל) את המלכות, וירשו את המלכות עד העולם ועד עולם העולמות. בהקשר בדניאל משמעות הביטוי 'עלם עלמיא' מתקיימת בציר הזמן, כלומר לנצח. ייתכן שר' ישראל נג'ארה המסגל ביטוי זה לשירתו מעבירו לציר המקום - ה' הוא ריבון העולם והעולמות, כלומר היקום או התבל, שכן השבחים שהוא מסדר לאל בהמשך קשורים לברואים המצויים במרחב.
    • אַנְתּ הוּא מַלְכַּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא - אתה הוא מלך מלכי המלכים. כאן פונה המשורר אל האל, באותו כינוי שבו פנה דניאל אל נבוכדנצר (דניאל ב, לז). בכינוי "מלך מלכיא" כינו עצמם מלכי פרס השונים. במסכת שבועות לה ע"ב מוצעת אפשרות דרשנית שבפסוק זה דניאל אינו פונה לנבוכדנצר אלא לקב"ה. הצעה זו נובעת כנראה מן החשש לכנות בשר ודם בכינוי מרומם כל כך. ר' ישראל נג'ארה, הנוטע את הכינוי הזה בפיוט הפונה אל האל, אדון העולם והעולמות, משיב בכך את הכבוד אל מלך המלכים, הקדוש ברוך הוא.
    • עוֹבָדֵי גְבוּרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא, שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוַיָּא - מעשי גבורותיך ונפלאותיך, נאה לי להביע. כאן משתמש המשורר בדברי נבוכדנצר באגרתו אל כל העמים והאומות והלשונות, אותה הוא פותח בדברי שבח לאל: אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֲלָהָא עִלָּאָה שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה (דניאל ג, לב), שתרגומו: את האותות והנסים, שעשה עמי האל העליון, נאה לפני לספר.
    • שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא בְּרָא כָל נַפְשָׁא - שבחים אערוך בוקר וערב, לך האל הקדוש בורא כל נפש חי.
    • עִירִין קַדִּישִׁין - בהמשך לשורה הקודמת - האל, בורא מלאכים קדושים. הלשון נשענת על דברי נבוכדנצר המספר כי בחלומו ירד 'עיר וקדיש' (מלאך קדוש) מן השמים (דניאל ד, י), ונאמרו לו דברים במצוות המלאכים: בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין (שם, יד).
    • וּבְנֵי אֱנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא - בהמשך לשורה הקודמת - האל, בורא האדם, חיות השדה, ועוף השמיים. כמו בבית הראשון גם כאן מאמץ המשורר את מטבעות השבחים שחולק דניאל לנבוכדנצר בפתח פתרון חלומו: וּבְכָל דִּי דָיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן (דניאל ב, לח) - ה' נתן בידך ותחת שלטונך את כל שוכני הארץ, וביניהם בני אדם, חיות הבר ועוף השמים.
    • רַבְרְבִין עוֹבְדָךְ וְתַקִּיפִין, מַכִּיךְ רָמַיָּא זַקִּיף כְּפִיפִין - מעשיך גדולים ואדירים, אתה משפיל רמים וזוקף כפופים. הלשון לקוחה מדברי השבח וההלל שחולק נבוכדנצר לאלוהי דניאל: אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין (דניאל ג, לג), שתרגומו: אותותיו כמה גדולים הם ומופתיו כמה חזקים הם.
    • אֱלָהָא דִּי לֵהּ יְקָר וּרְבוּתָא - המשורר פונה שוב אל האל, שלו הכבוד והגדולה. הלשון לקוחה שוב מדברי דניאל לבלשצאר על כך שהאל העליון הוא שנתן לנבוכדנצר אביו כבוד וגדולה: ...אֱלָהָא עִלָּאָה מַלְכוּתָא וּרְבוּתָא וִיקָרָא וְהַדְרָא יְהַב לִנְבֻכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ (דניאל ה, יח). מכאן עולה בפשטות כי הכבוד והגדולה הם של האל.
    • פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיָוָתָא - אנא גאל את עמך, שהגלות בשבילו היא כגוב האריות. המשלת האויבים לאריות לקוחה מהמסופר על דניאל (פרק ו), שהושלך לגוב האריות וניצל בעזרת ה'.
    • מִכָּל אֻמַיָּא - מכל האומות והעמים. הלשון על פי פתיחת איגרתו של נבוכדנצר, הפונה לכל האומות והעמים: נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא (דניאל ג, לא). יש הגורסים בפיוט שלנו "מכל עממיא".



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?