פליאה / חסידות ברסלב / תלמידי ישיבת ברסלב, 1967
חסידים - חסידות ברסלב
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כי אשמרה שבת
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- יצחק שפירא מסורת:
- חסידים - חסידות ברסלב מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- מסחרי מועד התפילה:
- אחר מעגל החיים:
- חתונה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
הודו - בני ישראל
הודו - קוצ'ין
חסידות צאנז - חסידות בובוב
חסידים - חסידות ברסלב
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
סוריה - חלב (ארם צובה)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
פורטוגזים - פורטוגזים כללי
תורכיה - תורכיה כללי
תימן - כלל תימן
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
הודו - בני ישראל
הודו - קוצ'ין
חסידות צאנז - חסידות בובוב
חסידים - חסידות ברסלב
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
סוריה - חלב (ארם צובה)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
פורטוגזים - פורטוגזים כללי
תורכיה - תורכיה כללי
תימן - כלל תימן
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי מרסל לנג
-
2.
הודו - בני ישראל צלילי ראג
-
3.
הודו - קוצ'ין אברהם חי, יוסף חי ואקיל
-
4.
הודו - קוצ'ין הרב אברהם חי אברהם
-
5.
חסידות צאנז - חסידות בובוב הרב ד״ר משה הכהן ווייס
-
6.
חסידים - חסידות ברסלב יצחק שפירא
-
7.
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן קבוצת חזנים
-
8.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה מנוחה דהן
-
9.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
-
10.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו איילת קולט
-
11.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
-
12.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס טוביה נגארי, יצחק נגארי
-
13.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי, ציון שוקרי
-
14.
סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
-
15.
סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
-
16.
סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
-
17.
ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
-
18.
ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד מנחם
-
19.
ספרדים מסורות המזרח - בבל ויקטור שושן
-
20.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
-
21.
ספרדים מסורות המזרח - בבל לא ידוע
-
22.
ספרדים מסורות המזרח - בבל צלאח ודאוד
-
23.
ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
-
24.
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
-
25.
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן רפאל אליעזר
-
26.
ספרדים מסורות המזרח - מצרים משה בן יוסף
-
27.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא אהרן
-
28.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גד אדרי, דוד אוטמזגין
-
29.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו התזמורת האנדלוסית
-
30.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ויקטור שושן
-
31.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ישעיהו
-
32.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ליאור אלמליח
-
33.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
-
34.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס אליהו גז
-
35.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס ללא מבצע
-
36.
עכשווי - ישראל ויקטור שושן
-
37.
עכשווי - ישראל מאיר (מישל) ויצמן
-
38.
עכשווי - ישראל מורין נהדר
-
39.
פורטוגזים - פורטוגזים כללי אברהם לופז קרדוזו
-
40.
תורכיה - תורכיה כללי משה ויטל
-
41.
תורכיה - תורכיה כללי משה חבושה
-
42.
תימן - כלל תימן אפרים יעקב
נגן שירים ברצף
|
כי אשמרה שבת / ר' אברהם אבן עזרא כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ לַעֲשׂוֹת דְּרָכִים גַּם מִלְּדַבֵּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִבְרֵי מְלָכִים אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי בּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נוֹחַ לְנַפְשִׁי הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי מוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי רָשַׁם בְּדַת הַיּוֹם (הָאֵל) חֹק אֶל סְגָנָיו בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶחֶם פָּנִים לְפָנָיו עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ עַל פִּי נְבוֹנָיו אָסוּר לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי הַיּוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים לֶחֶם וְיַיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִים הַשְּׂמֵחִים בּוֹ הֵם שִׂמְחָה מַשִּׂיגִים כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וּתְשַׂמְּחֵנִי מֵחֵל מְלָאכָה בּוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי בְּבוֹרִית אֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית מוּסָף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי |
|
אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל הקהילות, בשינויי נוסח קלים. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען. לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם. במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר. בקהילות האשכנזיות נוהגים לשיר את הפיוט אחרי הסעודה השנייה, בשבת בבוקר. |
| • אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי – השבת היא אות, עדוּת, לברית שבין עם ישראל והקב"ה, כפי שכתוב בספר שמות: "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (לא, יג), וכן: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (לא, יז). • אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ לַעֲשׂוֹת דְּרָכִים – מבוסס על הפסוק הנאמר בקידוש של שבת בבוקר, "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו (נח, ג), וביאורו: על האדם להימנע ביום השבת מעשות חפציו, צרכיו היומיומיים, הרגליו ומנהגיו שנוהג בהם בימות החול, ולהימנע מ"דַבֵּר דָּבָר" - מלדבר דברים הקשורים לעסקי החול והמסחר, אלא יעסוק בחפצי קודש ודיבורי קודש. • דִבְרֵי מְלָכִים – סיפורים על מעשי המלכים ומלחמותיהם - ובשפתנו אנו - "פוליטיקה". • בּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נוֹחַ לְנַפְשִׁי – ביום השבת אמצא מנוחה ורוגע לנפשי, גרסה אחרת: "נופש לנפשי". • הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן – דור המדבר, הדור שיצא ממצרים. • נָתַן קְדוֹשִׁי – הקדוש ברוך הוא. • מוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי – ביום שישי זכה דור המדבר באופן ניסי למנה כפולה – לֶחֶם מִשְׁנֶה – מן המן, הלחם שהיה יורד מן השמיים. • רָשַׁם – הקב"ה כתב, ציווה. • בְּדַת הַיּוֹם – דיני יום השבת. • סְגָנָיו – סגני הכהנים. "סגן הכהנים" הוא ביטוי שגור הוא על לשון חז"ל למִשְׁנֶה לכהן הגדול. • לַעֲרֹךְ לֶחֶם פָּנִים לְפָנָיו – על סמך הפסוק "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" לחם הפנים היה מונח במרכז בית המקדש ונצטוינו להחליפו מדי שבת. גרסה אחרת: "לַעֲרֹךְ לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו". • לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ אָסוּר – בשבת אסור לצום, להיות בתענית. • עַל פִּי נְבוֹנָיו – התעניות שנקבעו על ידי חכמים. • לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי – במקרה שיום הכיפורים חל בשבת, כן מתענים וצמים בשבת. זאת לעומת התעניות האחרות, הנדחות מפני השבת. • הַשְּׂמֵחִים בּוֹ הֵם שִׂמְחָה מַשִּׂיגִים – עפ"י הפסוק בישעיהו (לה, י): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. ישנה גרסה אחרת: "והמתאבלים בו אחור נסוגים", וגרסה נוספת: "אויבי אבלים בו, אחור נסוגים" (גרסה זו שנשתמרה בקרב בני תימן היא הגרסה היחידה המתאימה למשקל). • יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא – יום השבת, על סמך הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצצְרת עַל עלֹתֵיכֶם..." (במדבר י, י), שחז"ל דרשוהו על יום השבת (ספרי בהעלותך פס' ע"ז). • מֵחֵל מְלָאכָה בּוֹ – המילה מֵחֵל משמשת במשמעות כפולה – הן מלשון חילול – חילול שבת, והן מלשון התחלה – מי שמתחיל בשבת מלאכה, סופו להכרית. • סוֹפוֹ לְהַכְרִית – נענש ב"כרת": "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם... כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ". נוסחת החסידים: "מעדן בו נפשו סופו לשארית". • בְּבוֹרִית – בסבון. נוסחא אחרת: כְּבוֹרִית. • עַרְבִית וְשַׁחֲרִית מוּסָף מִנְחָה – ארבע התפילות שמתפללים בשבת, לעומת ימות החול שבהן שלוש תפילות בלבד. ביום השבת (וגם במועדים) מתווספת תפילת ה"מוסף" והיא נתקנה כנגד הקרבן שהיו מקריבים בבית המקדש ביום השבת ובמועדים. |
| כותר |
כי אשמרה שבת / חסידות ברסלב / יצחק שפירא |
|---|---|
| מסורת |
חסידים - חסידות ברסלב |
| לחן ממסורת |
כי אשמרה שבת / חסידות ברסלב |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר |
| מעגל החיים |
חתונה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
29 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי – השבת היא אות, עדוּת, לברית שבין עם ישראל והקב"ה, כפי שכתוב בספר שמות: "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (לא, יג), וכן: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (לא, יז). • אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ לַעֲשׂוֹת דְּרָכִים – מבוסס על הפסוק הנאמר בקידוש של שבת בבוקר, "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו (נח, ג), וביאורו: על האדם להימנע ביום השבת מעשות חפציו, צרכיו היומיומיים, הרגליו ומנהגיו שנוהג בהם בימות החול, ולהימנע מ"דַבֵּר דָּבָר" - מלדבר דברים הקשורים לעסקי החול והמסחר, אלא יעסוק בחפצי קודש ודיבורי קודש. • דִבְרֵי מְלָכִים – סיפורים על מעשי המלכים ומלחמותיהם - ובשפתנו אנו - "פוליטיקה". • בּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נוֹחַ לְנַפְשִׁי – ביום השבת אמצא מנוחה ורוגע לנפשי, גרסה אחרת: "נופש לנפשי". • הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן – דור המדבר, הדור שיצא ממצרים. • נָתַן קְדוֹשִׁי – הקדוש ברוך הוא. • מוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי – ביום שישי זכה דור המדבר באופן ניסי למנה כפולה – לֶחֶם מִשְׁנֶה – מן המן, הלחם שהיה יורד מן השמיים. • רָשַׁם – הקב"ה כתב, ציווה. • בְּדַת הַיּוֹם – דיני יום השבת. • סְגָנָיו – סגני הכהנים. "סגן הכהנים" הוא ביטוי שגור הוא על לשון חז"ל למִשְׁנֶה לכהן הגדול. • לַעֲרֹךְ לֶחֶם פָּנִים לְפָנָיו – על סמך הפסוק "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" לחם הפנים היה מונח במרכז בית המקדש ונצטוינו להחליפו מדי שבת. גרסה אחרת: "לַעֲרֹךְ לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו". • לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ אָסוּר – בשבת אסור לצום, להיות בתענית. • עַל פִּי נְבוֹנָיו – התעניות שנקבעו על ידי חכמים. • לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי – במקרה שיום הכיפורים חל בשבת, כן מתענים וצמים בשבת. זאת לעומת התעניות האחרות, הנדחות מפני השבת. • הַשְּׂמֵחִים בּוֹ הֵם שִׂמְחָה מַשִּׂיגִים – עפ"י הפסוק בישעיהו (לה, י): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. ישנה גרסה אחרת: "והמתאבלים בו אחור נסוגים", וגרסה נוספת: "אויבי אבלים בו, אחור נסוגים" (גרסה זו שנשתמרה בקרב בני תימן היא הגרסה היחידה המתאימה למשקל). • יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא – יום השבת, על סמך הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצצְרת עַל עלֹתֵיכֶם..." (במדבר י, י), שחז"ל דרשוהו על יום השבת (ספרי בהעלותך פס' ע"ז). • מֵחֵל מְלָאכָה בּוֹ – המילה מֵחֵל משמשת במשמעות כפולה – הן מלשון חילול – חילול שבת, והן מלשון התחלה – מי שמתחיל בשבת מלאכה, סופו להכרית. • סוֹפוֹ לְהַכְרִית – נענש ב"כרת": "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם... כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ". נוסחת החסידים: "מעדן בו נפשו סופו לשארית". • בְּבוֹרִית – בסבון. נוסחא אחרת: כְּבוֹרִית. • עַרְבִית וְשַׁחֲרִית מוּסָף מִנְחָה – ארבע התפילות שמתפללים בשבת, לעומת ימות החול שבהן שלוש תפילות בלבד. ביום השבת (וגם במועדים) מתווספת תפילת ה"מוסף" והיא נתקנה כנגד הקרבן שהיו מקריבים בבית המקדש ביום השבת ובמועדים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידים - חסידות ברסלב
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
