⁨⁨הבקר לילדים⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ חמישי, 1 ינואר 1948
⁨1⁩ גיליון
⁨2⁩ שישי, 2 ינואר 1948
⁨3⁩ שבת, 3 ינואר 1948
⁨4⁩ ראשון, 4 ינואר 1948
⁨5⁩ שני, 5 ינואר 1948
⁨6⁩ שלישי, 6 ינואר 1948
⁨7⁩ רביעי, 7 ינואר 1948
⁨8⁩ חמישי, 8 ינואר 1948
⁨1⁩ גיליון
⁨9⁩ שישי, 9 ינואר 1948
⁨10⁩ שבת, 10 ינואר 1948
⁨11⁩ ראשון, 11 ינואר 1948
⁨12⁩ שני, 12 ינואר 1948
⁨13⁩ שלישי, 13 ינואר 1948
⁨14⁩ רביעי, 14 ינואר 1948
⁨15⁩ חמישי, 15 ינואר 1948
⁨1⁩ גיליון
⁨16⁩ שישי, 16 ינואר 1948
⁨17⁩ שבת, 17 ינואר 1948
⁨18⁩ ראשון, 18 ינואר 1948
⁨19⁩ שני, 19 ינואר 1948
⁨20⁩ שלישי, 20 ינואר 1948
⁨21⁩ רביעי, 21 ינואר 1948
⁨22⁩ חמישי, 22 ינואר 1948
⁨1⁩ גיליון
⁨23⁩ שישי, 23 ינואר 1948
⁨24⁩ שבת, 24 ינואר 1948
⁨25⁩ ראשון, 25 ינואר 1948
⁨26⁩ שני, 26 ינואר 1948
⁨27⁩ שלישי, 27 ינואר 1948
⁨28⁩ רביעי, 28 ינואר 1948
⁨29⁩ חמישי, 29 ינואר 1948
⁨1⁩ גיליון
⁨30⁩ שישי, 30 ינואר 1948
⁨31⁩ שבת, 31 ינואר 1948
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨הבקר לילדים⁩⁩
זמינוּת באתר: 14 ספטמבר 1947 - 25 מרץ 1948 (27 גיליונות; 218 עמודים)
שפה: ⁨עברית⁩
אזור: ⁨המזרח התיכון⁩
מדינה: ⁨ארץ ישראל המנדטורית⁩
עיר: ⁨תל אביב⁩
אוסף: ⁨מדור עיתונות הישוב ומדינת ישראל⁩ / ⁨המדור לעיתונות ילדים ונוער⁩
תדירות: ⁨שבועון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:

שבועון שיצא לאור במשך חמש שנים (1948-1943) תחת חסותו של היומון ⁨ הבֹקר ⁩ של מפלגת הציונים הכלליים. העורך היה הסופר והחוקר יעקב חורגין (1990-1899). כל גיליון החזיק 16 עמודים, אך במהלך שנת תש"ח הוא החל להופיע ב-8 עמודים בלבד עד שחדל מלהתקיים חודשיים קודם להכרזת המדינה.

בשונה מעיתוני הילדים האחרים שיצאו לאור בישוב בתקופה זו, הבֹקר לילדים הקדיש חלק קטן יחסית לספרות יפה, ורובו כלל תכנים קלים: סיפורי הרפתקאות; כרוניקה עיתונאית מחיי הישוב; תרבות; מסורת, היסטוריה יהודית וציונית ואישי מופת; ידיעת הארץ וארכיאולוגיה; מדע, טבע ותרבויות רחוקות; מוסיקה; ספורט; במה לחילופי דעות בין הילדים הקוראים; "פלאי פלאים" מרחבי העולם; וכן בדיחות, חידות, שעשועונים ומדור בולים.

רוב הכותבים בעיתון לא היו מן הסופרים הבולטים בישוב, אשר רובם השתייכו לתנועת העבודה וכתבו בעיתוני הילדים שלה – דבר לילדים ומשמר לילדים. בין הכותבים: המשורר והחוקר אהרן מירסקי, המורה והמשורר שמואל בס, וכן שאול טשרניחובסקי, יעקב פיכמן, חמדה בן-יהודה. מאיירי העיתון היו איזה הרשקוביץ ומשה מטוסובסקי.

בהמשך למגמת הציונים הכלליים ניכרה בתכני העיתון נטייה אל המסורת היהודית.

[ + הצג עוד ]
אפשרויות שימוש: למידע נוסף לחצו כאן