⁨⁨ווארשויער יודישע צייטונג⁩⁩

⁨1867⁩

'וואַרשויער יודישע צײַטונג' היה עיתון היידיש הראשון שהופיע בורשה ואחד מן העיתונים היהודיים הראשונים בעיר. כמה עשרות שנים לפני כן, ב-1824-1823, הופיע בוורשה 'דער בעאָבאכטער אן דער ווייכסעל' – עיתון דו-לשוני בפולנית ובעברית באותיות גרמניות. אך למעשה, רק בשנות ה-60 של המאה ה-19 החלה להתפתח בעיר עיתונות יהודית של ממש, כאשר ישבו בה כבר כ-80 אלף יהודים. בעשור זה הופיעו שני עיתונים בפולנית: תחילה 'Jutrzenka' ('יוטז'נקה'; 1861), שלא האריך ימים, ואחריו ו-'Izraelita' ('איזראליטה'; 1866). שני העיתונים נועדו לאסימילציה היהודית. ב-1862 הופיע לראשונה 'הצפירה' העברי, שיועד לקהל משכיל. רק לאחר העיתונים בפולנית ובעברית, ב-1867, הופיע העיתון ביידיש 'וואַרשויער יודישע צײַטונג'. עורכו, הלל (הילארי) גלאטשטרן (1874-1827), היה קודם לכן חבר במערכת Jutrzenka'' הפולני. הוא השתייך אל חוגי ההשכלה והאסימילציה ועמדתו כלפי יידיש היתה עוינת. עם זאת, הוא ייסד שבועון ביידיש מתוך שאיפה להפיץ את רעיונות ההשכלה בשפה זו עבור המוני היהודים שלא יכלו לקרוא בשפה אחרת.

העיתון, שכוון בעיקר אל הקהילה הוורשאית, עסק באקטואליה, בחדשות מקומיות, ופרסם פיליטונים ומאמרים בנושאים שונים להשכלה כללית, כגון מאמרים על קהילות יהודיות מרוחקות ועל אישים בתולדות ישראל. נסקרו בו מוסדות הקהילה השונים ונדונו בעיות מחיי היום-יום של יהודי ורשה. מאבקי ההשכלה בחסידות וכל השאלות הנוגעות בדת נותרו מחוץ לגבולותיו של העיתון, שאימץ עמדה מתונה, הנמנעת מעימותים.

מאות בודדות של יהודים ברחבי פולין רכשו לעצמם מנוי לעיתון זה והוא נסגר לאחר שנה. פנייתו של העיתון אל ההמון היהודי דובר היידיש, שהיה עני ביחס לחוגי המשכילים אליהם פנו העיתונים בשפות אחרות, היתה בעוכריו: היהודים העניים התקשו לרכוש מנוי. סך הכל הופיעו 50 גליונות.