⁨⁨קול הקהילות⁩ - ⁨La Voix des Communautés⁩⁩

La Voix des Communautés ("קול הקהילות" בצרפתית) נוסד על-ידי מועצת הקהילות היהודיות במרוקו (Conseil des Communautés Israélites du Maroc) – גוף המאגד את ראשי הקהילות וממלא את תפקיד הארגון המרכזי של יהודי מרוקו מאז 1947. המועצה נוסדה בתקופת הפרוטקטוראט הצרפתי, לאחר מלחמת העולם השנייה, במסגרת רפורמות שעשה הממשל הקולוניאלי ושבהן ביקש לענות על הלחצים מצד הדור הצעיר בהנהגה היהודית לייתר דמוקרטיה וביטוי עצמי. עם זאת הפקידו הצרפתים בראש המועצה ובהנהלת העיתון את נאמניהם, ובראשם ז'אק דהאן. דהאן, מזכ"ל המועצה, לא היה העורך הראשי אבל עמד בראש צוות העיתון, הנחה אותו מקרוב ותמרן בין תכתיבי הממשל הצרפתי לצפיות קהלו היהודי. עורכי "קול הקהילות" ורוב קוראיו ייצגו את הזרם המרכזי בקרב השכבה המתמערבת והעולה ביהדות המקומית. שפתם הייתה צרפתית, תרבותם הייתה יהודית מערבית, וינקה את השראתה מאותם חוגים בקרב יהודי צרפת ובקהילות יהודיות מערביות אחרות שלא איבדו עניין בזהותם היהודית, אך לא הפכו פרו-ציונים. מקום מיוחד ניתן בעיתון לזיקה המיוחדת של יהודי מרוקו לשלוחות היהדות הספרדית וארגוניה בארצות המערב. ישראל לא הייתה מוקצה בעיני עורכי העיתון; היא עוררה עניין והזדהות מסוימת, אך לא ניצבה במוקד תודעתם. האוריינטציה הצרפתית שלהם הייתה מלאה וללא עוררין.

בתקופתו הראשונה (1956-1950) יצא העיתון לאור מדי חודש או חודשיים, לעתים עם הפסקות ארוכות יותר, וכלל 8-4 עמודים. בין עמודיו מידע רב על פעילות המועצה והחיים הציבוריים של יהודי מרוקו, פרויקטים של רפורמות בתחומי הבריאות, החינוך, מידע ומאמרים על המתרחש בעולם היהודי בכלל והיהודי-ספרדי בפרט.

עם מעברה של מרוקו לעצמאות, ב-1956, הוחלפה הנהגת המועצה והעיתון פסק מלצאת למשך כחמש שנים. הוא שב וחידש את פעולתו ב-1961 תחת ראשה החדש של המועצה, דוד עמאר, שהיה מקורב בעת ובעונה אחת לבית המלוכה המרוקני ולארגונים היהודיים הבינלאומיים. תקופה שנייה זו של ימי העיתון לא האריכה ימים וחפפה, פחות או יותר, לימי גל העלייה הגדול שהוביל את רוב יהודי הארץ למדינת ישראל. שני מסרים עיקריים עולים בתקופה זו מבין דפי העיתון. האחד, נאמנות למרוקו ולבית המלוכה שלה; השני, עמידה על זכויות היהודים כאזרחים שווי זכויות וחובות. המסרים בתקופה זו שונים אפוא במידה רבה מאלו של תקופתו הראשונה, אך כמו בתקופה הראשונה ממשיך העיתון להיות מקור רב ערך למידע על יהודי מרוקו, להלכי הרוח הדומיננטיים בהנהגתם ולחזות שביקשו ראשי מועצת הקהילות לשוות לציבורם.