⁨⁨רחמים⁩⁩

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨רחמים⁩⁩
זמינוּת באתר: 27 מאי 1910 - 16 יולי 1914 (306 גיליונות)
שפה: ⁨טג'יקית-יהודית (בוכרית)⁩
אזור: ⁨מרכז אסיה⁩
מדינה: ⁨אוזבקיסטן⁩
עיר: ⁨פרגנה⁩
תדירות: ⁨דו-שבועון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
העיתון בקטלוג הספרייה: https://www.nli.org.il/he/journals/NNL-Journals001157240/NLI
תיאור:

בסוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים הפך עמק פרגנה למרכז התעשייתי הגדול של מרכז אסיה, בזכות גידולי הכותנה. יהודים רבים, בהם עשירים מופלגים, היגרו אליו וקבעו בו את מושבם. הגיליון הראשון של עיתון ביהודית-בוכארית יצא לאור ב-14 במאי 1910 בעיר סְקוֹבֶּלֶב (שמה הישן של העיר פרגנה) שבעמק פרגנה, ובשנת 1913 הועברה הוצאת העיתון אל העיר קוקאנד, גם היא בעמק פרגנה. שמו של העיתון -'רחמים'- היה כשמו של מייסדו, רחמים (רחמין) דוידבאיוף (1930-1878?), איש עסקים יהודי שעשה את הונו ממסחר בכותנה. לצורך הוצאתו לאור של העיתון הוא הביא את המכונות ואת אותיות הדפוס מלובלין שבפולין. העיתון רחמים היה חלוץ העיתונות בשפות הפרסיות היהודיות. העיתון הראשון של יהודי איראן, שלום, יצא לאור בטהראן בשנת 1915 ואילו העיתון הראשון של היהודים ההרריים, זֶחְמַתְכֶּש (פועל) החל לצאת לאור בדרבנט, שבצפון הקווקז רק לאחר המהפכה באמצע שנות העשרים. כמו רחמים גם שני העיתונים האלה בחרו בכתב העברי ככתב שהתאים לקהל היעד שלהם.

העיתון יצא לאור בשפה היהודית-טג'יקית (בוכרית) באותיות עבריות בשניים או ארבעה עמודים מודפסים. רוב כתבותיו עסקו בדיווחים על הנעשה בעולם ותורגמו ככל הנראה מן העיתונות הרוסית. העיתון כלל גם כתבות בנושאים יהודיים כלליים וידיעות מקומיות, "מוסף כלכלי" שדיווח על השערים המעודכנים להמרת מטבע חוץ וכן מדור פרסומי על פני עמוד שלם, שכלל מודעות של בתי עסק שונים ולוח זמנים של "רכבת העמק" (עמק פרגנה), שנסעה מסקובלב לאנדיג'אן ושהייתה גם היא בבעלותו של דוידבאיוף. הוצאת העיתון נתקלה בקשיים תפעוליים ולכן גיליונותיו לא יצאו בתדירות קבועה. לא ברור אם הגורם לכך היה חוסר הרווחיות של העיתון או קשיים ארגוניים אחרים, כמו מחסור בנייר דפוס בזמן מלחמת העולם הראשונה. בכל אופן העיתון פסק להופיע עוד לפני המהפכה, ככל הנראה בשנת 1916.

העיתון הופץ למנויים בערים המרכזיות של מרכז אסיה. היו לו כתבים קבועים ששלחו אליו כתבות חדשותיות על אודות מצב הקהילות בערים השונות. בכתבות אלה התפתח דיון חברתי בנושא הליקויים בחברה היהודית, שהושפע בוודאי מן השיח הציבורי בחברה הרוסית והיהודית בראשית המאה העשרים וערב המהפכה. חשיבותו של העיתון הייתה נעוצה בכך שבו נערך לראשונה ניסיון לכתוב בשפה היהודית-טג'יקית (בוכרית) על נושאים יומיומיים, כלכליים ופוליטיים, ולא רק על נושאי קודש כפי שהיה נהוג עד אז.

כיוון שכתבות רבות עסקו בחדשות מן העולם ותורגמו מן העיתונות הרוסית, נאלצו עורכיו להתמודד עם תרגומים של מונחים חדשותיים, פוליטיים וגאוגרפיים, שהיו חסרים גם בשפות המקומיות האחרות. הפתרון שאימץ העיתון (וככל הנראה היה נפוץ גם בשאר העיתונים בני התקופה) היה להכניס אל השפה מילים ממקור רוסי שהיו ככל הנראה שגורות בשפה המדוברת, ו"לגייר" אותן בהתאם לצורת ההגייה המקובלת שלהן וללא קשר לצורה הדקדוקית במקור. תופעה זו הודגמה היטב בכותרת המשנה של הגיליון הראשון של העיתון במילים "סרדניי אזייא" (אסיה התיכונה) ו"זגראניס" (חו"ל). השפעת הרוסית כשפת המינהל הייתה כה רבה עד כי בציון כתובת המערכת המילה "עיר", שבוודאי הייתה קיימת גם בשפה המקומית, נכתבה בהשאלה מרוסית, כ"גורות [עיר] סיכובלוו" (גם כאן, שיבוש של המילים gorod – Skobelev). לגבי ימי הוצאתו של העיתון נטען בכותרת, בהשפעה עברית-רוסית, כי הוא יוצא לאור פעם בשבועיים, להוציא "שבתות וימים טובים ישראלי ופרזניכי ורוסי" (שיבוש של המילה הרוסית prazdniki ושימוש ב-Urusi לציון רוסי, כהשפעה משפה מקומית).

ד"ר זאב לוין

[ + הצג עוד ]
אפשרויות שימוש: למידע נוסף לחצו כאן

העיתון הועלה לאתר בעזרת: