⁨⁨The Occident and American Jewish Advocate⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ שישי, 1 אוגוסט 1862
⁨1⁩ גיליון
⁨2⁩ שבת, 2 אוגוסט 1862
⁨1⁩ גיליון
⁨3⁩ ראשון, 3 אוגוסט 1862
⁨4⁩ שני, 4 אוגוסט 1862
⁨5⁩ שלישי, 5 אוגוסט 1862
⁨6⁩ רביעי, 6 אוגוסט 1862
⁨7⁩ חמישי, 7 אוגוסט 1862
⁨8⁩ שישי, 8 אוגוסט 1862
⁨9⁩ שבת, 9 אוגוסט 1862
⁨10⁩ ראשון, 10 אוגוסט 1862
⁨11⁩ שני, 11 אוגוסט 1862
⁨12⁩ שלישי, 12 אוגוסט 1862
⁨13⁩ רביעי, 13 אוגוסט 1862
⁨14⁩ חמישי, 14 אוגוסט 1862
⁨15⁩ שישי, 15 אוגוסט 1862
⁨16⁩ שבת, 16 אוגוסט 1862
⁨17⁩ ראשון, 17 אוגוסט 1862
⁨18⁩ שני, 18 אוגוסט 1862
⁨19⁩ שלישי, 19 אוגוסט 1862
⁨20⁩ רביעי, 20 אוגוסט 1862
⁨21⁩ חמישי, 21 אוגוסט 1862
⁨22⁩ שישי, 22 אוגוסט 1862
⁨23⁩ שבת, 23 אוגוסט 1862
⁨24⁩ ראשון, 24 אוגוסט 1862
⁨25⁩ שני, 25 אוגוסט 1862
⁨26⁩ שלישי, 26 אוגוסט 1862
⁨27⁩ רביעי, 27 אוגוסט 1862
⁨28⁩ חמישי, 28 אוגוסט 1862
⁨29⁩ שישי, 29 אוגוסט 1862
⁨30⁩ שבת, 30 אוגוסט 1862
⁨31⁩ ראשון, 31 אוגוסט 1862
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨The Occident and American Jewish Advocate⁩⁩
זמינוּת באתר: 1 אפריל 1843 - 1 מרץ 1869 (500 גיליונות; 15,813 עמודים)
שפה: ⁨אנגלית⁩
אזור: ⁨צפון אמריקה⁩
מדינה: ⁨ארצות הברית⁩
עיר: ⁨פילדלפיה⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות יהודית בארה"ב⁩
תדירות: ⁨ירחון⁩ / ⁨יומון⁩
תיאור:

העיתון The Occident and American Jewish Advocate (להלן, האוקסידנט) החל לראות אור בפילדלפיה בשנת 1843 והוגדר מתחת לכותרתו כ"ירחון להפצת הידע על הדת והספרות היהודית". מייסדו ועורכו במשך חצי יובל היה יצחק ליסר, אשר מעבר להיותו רבה של הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר, מקווה ישראל , נחשב המנהיג והדובר הרהוט ביותר של כלל הציבור היהודי המסורתי בארה"ב בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים. האוקסידנט הופיע כירחון למעט תקופה של שנתיים (1861-1859) כאשר הופיע כשבועון. משנפטר ליסר בראשית שנת 1868 החליף אותו בתפקיד העורך בנו הרוחני (ולימים גם השופט) מאיר זולצברגר. כשנה לאחר מכן נסגר העיתון.

אף שהיה יליד וסטפליה, חבל הארץ שבו החלה התנועה לתיקונים בדת היהודית, נודע ליסר בארצו החדשה כמתנגד עקבי ליוזמה הזאת. את השראתו כעורך של עיתון יהודי בארץ מערבית שאב גם כן מכור מחצבתו האירופאי. הוא עקב בדריכות אחר היווסדם של עיתונים יהודיים באנגליה, בצרפת ובארצות גרמניה. את השם The Occident בחר בהקשר זה בעקבות Der Orient, שמו של עיתון שייסד יוליוס פירסט בלייפציג שלוש שנים לפני כן. בו בזמן חרד ליסר מפני השפעתה של העיתונות הנוצרית רבת התפוצה בארה"ב. בעיקר חשש מעיתונות מיסיונרית המיועדת ליהודים דוברי אנגלית. השם השני שנתן לעיתון שייסד, American Jewish Advocate, שימש מבחינתו כמענה הולם לעיתון המיסיונרי Israel’s Advocate, מיסוד החברה האמריקאית לשיפור מעמד היהודים, אשר ראה אור בין השנים 1827-1823. לא זאת אף זאת. המיסיון האמריקאי כבר הודיע על כוונתו להוציא עיתון נוסף, Jewish Chronicle, החל משנת 1844.

מבחינתו של ליסר ייסוד האוקסידנט היה פרשת דרכים במסגרת מאמציו המתמשכים מזה כעשור להגן על הדת היהודית בשיח האמריקאי.

ליסר נמנה על התומכים בניסיונות להתיישבות חקלאית, הן יהודית והן נוצרית, בארץ ישראל. בין הכותבים באוקסידנט נמנה ורדר קרסון, יליד פילדלפיה וגר צדק אשר התגורר באותה תקופה בארץ, כמו גם איש הציבור היהודי-אמריקאי הוותיק וחוזה מדינת אררט היהודית בצפון מדינת ניו-יורק, מרדכי עמנואל נח.

לאורך כל שנות קיומו יצא האוקסידנט חוצץ נגד אפליה של יהודים במרחב הציבורי האמריקאי. מנגד הקפיד העורך שלא לתת ביטוי פומבי לקרע המעמיק בין צפון לבין דרום ובין חירות לבין עבדות. בזירה הפנים היהודית יצא אמנם ליסר נגד שינויים מהותיים בליטורגיה המסורתית ותקף ניסיונות לחולל רפורמה בדת היהודית על אדמת ארה"ב. כמוהו מצאו באוקסידנט במה ניאותה לפרסום משנתם האורתודוקסית רבנים אמריקאיים נוספים. מנגד אפשר העורך ליריביו האידיאולוגיים בהקשר זה, כגון יצחק מאיר וייז, גם כן לפרסם שם מפרי עטם.

אף שעיקר פועלו היה בזירה האמריקאית, שאף ליסר לעצב באמצעות עיתונו פזורה שלמה של יהדות אנגלופונית (Anglophone) מבחינה רוחנית. הגביר הנודע, משה מונטיפיורי, בהחלט לא היה היחיד שצרך את העיתון בחצי האי הבריטי. תפוצתה אף כללה את מושבות הכתר באוסטרליה ובניו-זילנד. בתוך כך פותח האוקסידנט אשנב לחיי החברה והתרבות, לפרקטיקה הדתית ולזהות של רבבות יהודים דוברי אנגלית באמצע המאה ה-19.

[ + הצג עוד ]

העיתון הועלה לאתר בעזרת: