⁨⁨נדאל אל-שעב⁩ - ⁨نضال الشعب⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ שבת, 1 יוני 1940
⁨1⁩ גיליון
⁨2⁩ ראשון, 2 יוני 1940
⁨3⁩ שני, 3 יוני 1940
⁨4⁩ שלישי, 4 יוני 1940
⁨5⁩ רביעי, 5 יוני 1940
⁨6⁩ חמישי, 6 יוני 1940
⁨7⁩ שישי, 7 יוני 1940
⁨8⁩ שבת, 8 יוני 1940
⁨9⁩ ראשון, 9 יוני 1940
⁨10⁩ שני, 10 יוני 1940
⁨11⁩ שלישי, 11 יוני 1940
⁨12⁩ רביעי, 12 יוני 1940
⁨13⁩ חמישי, 13 יוני 1940
⁨14⁩ שישי, 14 יוני 1940
⁨15⁩ שבת, 15 יוני 1940
⁨16⁩ ראשון, 16 יוני 1940
⁨17⁩ שני, 17 יוני 1940
⁨18⁩ שלישי, 18 יוני 1940
⁨19⁩ רביעי, 19 יוני 1940
⁨20⁩ חמישי, 20 יוני 1940
⁨21⁩ שישי, 21 יוני 1940
⁨22⁩ שבת, 22 יוני 1940
⁨23⁩ ראשון, 23 יוני 1940
⁨24⁩ שני, 24 יוני 1940
⁨25⁩ שלישי, 25 יוני 1940
⁨26⁩ רביעי, 26 יוני 1940
⁨27⁩ חמישי, 27 יוני 1940
⁨28⁩ שישי, 28 יוני 1940
⁨29⁩ שבת, 29 יוני 1940
⁨30⁩ ראשון, 30 יוני 1940
מחפש...

עיתון זה הוא עיתון מתוך אוסף ג'ראייד (עיתונות ערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית). על מנת ליהנות מכלי חיפוש מותאמים ומתקדמים לאוסף זה לחצו כאן.

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨נדאל אל-שעב⁩ - ⁨نضال الشعب⁩⁩
זמינוּת באתר: 1 יוני 1940 - 1 מאי 1943 (9 גיליונות; 79 עמודים)
שפה: ⁨ערבית⁩
אזור: ⁨המזרח התיכון⁩
מדינה: ⁨ארץ ישראל המנדטורית⁩
עיר: ⁨יפו⁩
אוסף: ⁨ג'ראייד- ארכיון עיתונות ערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית⁩
תיאור:
עיתון שהוציאה לאור המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית. גליונו הראשון יצא לאור ב-1934. התעסק בסוגיות העבודה המאורגנת המקומית וסוגיות של הקומוניזם והסוציאליזם בארץ ובאזורים שונים בעולם, ובמיוחד באזורים שהיו תחת שלטון קולוניאליסטי. משנת 1929 ועד 1934, למפלגה הקומוניסטית היה עיתון סודי, והצעד הראשון של המזכ"ל החדש למפלגה, רדואן אל-חילו היה לסגור את אותו עיתון סודי "אילא אלאמאם" ["קדימה"], שדעותיו לא עלו בקנה אחד עם האינטרס הלאומי [הפלסטיני] והרגשות הלאומיים בארץ, והחליף אותו בעיתון סודי חדש בשם "נדאל אל-שעב" ["מאבקו של העם"]. העיתון יצא לאור ברציפות עד שהתרחש השבר הגדול בין החברים הערבים והיהודיים במפלגה בשנת 1943, והתפטרותו של רדואן אלחילו מן המפלגה. המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית הסתמכה, מאז היווסדה בארץ (1919), על מדיניות "שמאל בדלני" ועליה נשנעו חבריה היהודים עד שנת 1934, בה החלו להרגיש בשינויים העמוקים ששטפו את החברה הפלסטינית ובסימנים להתקוממות מהפכנית שחוותה הארץ, מה שאילץ את המפלגה להתאחד עם "הכוחות המתקדמים" בארץ למען הנהגת ההתקוממות ולעבור לדרך המאבק נגד המנדט הבריטי והציונות. כדי להשיג זאת, מיהרה המפלגה מאז שנת 1930 לעודד פעולות שיהפכו אותה ל"יותר ערבית" ולדבוק [יותר] בציבור הערבי, בהתאם לבקשת הקומינטרן. בעקבות מעצרו של מזכ"ל המפלגה זאב ברמן וגירושו מן הארץ (1934), הוכנסו שינויים חשובים בהרכב הרשויות של המפלגה כדי לשערב אותה, כמו כן ויתור על חלק נכבד ממדיניותה הבדלנית שהונהגה בעבר, ואימוץ מדיניות פתוחה יותר לעבר התנועה הלאומית הערבית. אז מונה רדואן אלחילו (יפו 1909 – יריחו 1975) להיות המזכ"ל הערבי הראשון לתנועה (1943-1934), וטאהר אלמע'רבי נבחר כחבר הועדה המרכזית ולאחר מכן חבר במזכירות הוועדה המרכזית. כמו העיתונים וכתב העת הקומוניסטים האחרים, העיתון נהנה מחיבור מיוחד לאיחוד הסובייטי. למשל, העיתון פרסם ב-23 לפברואר 1943 גליון מיוחד לציון 25 שנים לייסודו של הצבא האדום. באשר לקבוצת הכותבים שלקחו חלק בעיתון, יש לציין את רדואן אלחילו (מזכ"ל התנועה הקומוניסטית הפלסטינית), וחברים במפלגה כמו סעיד קבלאן, מחמוד אלאטרש, חסן אלפראן, טאהר אלמע'רבי ואמיל חביבי אשר התרכז במאמריו באגודות הפועלים ומיזמים כלכליים.
[ + הצג עוד ]