⁨⁨מיין רעדנדיקער פילם⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ ראשון, 1 מאי 1938
⁨2⁩ שני, 2 מאי 1938
⁨1⁩ גיליון
⁨3⁩ שלישי, 3 מאי 1938
⁨4⁩ רביעי, 4 מאי 1938
⁨5⁩ חמישי, 5 מאי 1938
⁨6⁩ שישי, 6 מאי 1938
⁨7⁩ שבת, 7 מאי 1938
⁨8⁩ ראשון, 8 מאי 1938
⁨9⁩ שני, 9 מאי 1938
⁨10⁩ שלישי, 10 מאי 1938
⁨11⁩ רביעי, 11 מאי 1938
⁨12⁩ חמישי, 12 מאי 1938
⁨13⁩ שישי, 13 מאי 1938
⁨14⁩ שבת, 14 מאי 1938
⁨15⁩ ראשון, 15 מאי 1938
⁨1⁩ גיליון
⁨16⁩ שני, 16 מאי 1938
⁨17⁩ שלישי, 17 מאי 1938
⁨18⁩ רביעי, 18 מאי 1938
⁨19⁩ חמישי, 19 מאי 1938
⁨20⁩ שישי, 20 מאי 1938
⁨21⁩ שבת, 21 מאי 1938
⁨22⁩ ראשון, 22 מאי 1938
⁨23⁩ שני, 23 מאי 1938
⁨24⁩ שלישי, 24 מאי 1938
⁨25⁩ רביעי, 25 מאי 1938
⁨26⁩ חמישי, 26 מאי 1938
⁨27⁩ שישי, 27 מאי 1938
⁨28⁩ שבת, 28 מאי 1938
⁨29⁩ ראשון, 29 מאי 1938
⁨30⁩ שני, 30 מאי 1938
⁨31⁩ שלישי, 31 מאי 1938
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨מיין רעדנדיקער פילם⁩⁩; נאטיצן און סקיצן פון אלטער קאציזנע
זמינוּת באתר: 15 מאי 1937 - 10 נובמבר 1938 (28 גיליונות; 420 עמודים)
שפה: ⁨יידיש⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩
מדינה: ⁨פולין⁩
עיר: ⁨ורשה⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות יידיש⁩ / ⁨המדור לעיתונות יהודית בפולין⁩
תדירות: ⁨דו-שבועון⁩
תיאור:

עיתון ספרותי שנכתב נערך ויצא בורשה לאור ע"י אלתר קציזנה (אלטער שלום קאציזנע, 1885- 1941), סופר, מחזאי, עורך ומתרגם, מהדמויות הבולטות בחיי התרבות היידית בוורשה בין שתי מלחמות העולם.

קציזנה כתב והשתתף כעורך בשורה של כתבי-עת ואוספים ספרותיים שיצאו לאור בוורשה, חלקם חד-פעמיים או קצרי-ימים. הוא יסד וערך עם דוד איינהורן את האוסף הספרותי "די תיבה" ("התיבה", כרך אחד, 1920); עם יעקב וואסערמאן את כתב-העת קצר הימים "גלאקן" ("פעמונים", 1921); עם מיכאל (מיכל) וייכערט את "רינגען" ("חוליות", 1921- 1922), שיצא לאור בצורה לא סדירה. קאציזנע היה קשור לקבוצה הספרותית שיסדה וערכה את כתב-העת הספרותי "ליטערארישע בלעטער" (1924- 1939), ונמנה רשמית כאחד העורכים בין דצמבר 1924 למרץ 1925, כאשר חבר-העורכים הוחלף בעורך יחיד עם המעבר לחסות בית ההוצאה "ווילנער פארלאג" של בוריס א. קלעצקין. בין הבמות בהן פירסם קציזנה נמנו העיתונים היומיים "אונזער עקספרעס" ו"פאלקסצייטונג", ושורה של כתבי-עת ועיתונים נוספים שיצאו לאור בוורשה וגם בווילנה.

במקביל התפרנס קציזנה מעבודתו כצלם מקצועי. הוא ניהל סטודיו צילום, ובהמשך עבד כצלם דוקומנטרי. ב-1921- 1922 הוא הועסק ע"י HIAS כדי לתעד את גל ההגירה היהודית מפולין. ב-1924 התמנה ע"י עורך ה"פארווערטס" בניו-יורק כצלם הרשמי של העיתון בפולין והחל לשלוח סדרות של צילומים מאתרים שונים בפולין ואחר-כך גם ממסעות במדינות אחרות. המשכורת הקבועה בדולרים הבטיחה לקאציזנע ביטחון כלכלי וחופש-פעולה מקצועי.

בין 1934 ל-1935 הצטרף קאציזנה לקבוצה של סופרים ומשוררים שהשתתפה בעריכתם של כמה עיתונים קומוניסטיים, שיצאו לאור בזה אחר זה, תחת שמות שונים, ובמסווה של עיתונים לגיטימיים (פעילות במפלגה הקומוניסטית והוצאת עיתונות קומוניסטית נחשבו פעילויות בלתי חוקיות), ונסגרו בזה אחר זה ע"י השלטונות. הראשון בשרשרת הפרסומים היה "ליטערארישע טריבונע" (אפריל 1930 - מרץ 1933, ירחון ואחר כך דו-שבועון, סה"כ 43 גיליונות, בין הפעילים הבולטים נמנו יעקב וואסערמאן וברל מארק), יורשו היה "טריבונע" (נסגר לאחר 15 גיליונות בינואר 1934). בשלב בו הצטרף קציזנה הוציאה הקבוצה את העיתון היומי "דער פריינד" ("החבר", בהוצאת בוריס א. קלעצקין, ורשה, 20 אפריל 1934- 28 מרץ 1935). קציזנה נמנה על עורכי "דער פריינד", לצידם של בר (ברל, ברנרד) מארק, שמחה לב, קדיה מולודובסקי, דוד ספרד, וזלמן אלבירט. לאחר שנסגר "דער פריינד" תפס את מקומו "ליטעראטור", דו-שבועון שיצא לאור בוורשה בעריכתם של קציזנה, מיכל מירסקי ודוד ספרד (יוני-אוגוסט 1935, 5 גיליונות).

קציזנה פרסם ב"דער פריינד" טור קבוע שנקרא "מיין רעדנדיקער פילם" ("הסרט המדבר שלי"). השם משקף את אחד החידושים הטכנולוגיים של התקופה - הפקת סרטים מדברים - שהגיע לפולין ב-1929. קציזנה עצמו היה מעורב בהכנתו של אחד הסרטים המדברים הראשונים ביידיש שנוצרו בפולין, הסרט "דער דיבוק" ("הדיבוק", Dybuk), שצילומיו החלו בסביבות מאי 1937, והוקרן לראשונה בספטמבר 1937. שלושת הסרטים הראשונים ביידיש הופקו ב-1936, ושלושה נוספים, ביניהם "הדיבוק", ב-1937. קציזנה, שהיה בין המופקדים על עזבונו הספרותי של ש' אנ-סקי (שלמה זנוויל רפופורט, 1863- 1920), מחבר המחזה "הדיבוק" (שהוצג לראשונה בורשה ב-1920), הוזמן (יחד עם במאי התיאטרון מארק ארנשטיין), לעבד את המחזה לתסריט ששימש בצילומים.

לאחר שהעיתון "דער פריינד" נסגר בהוראת השלטונות, ובמקביל לתחילת צילומי הסרט "הדיבוק", החל קציזנה לפרסם עיתון שנשא את שם הטור "מיין רעדנדיקער פילם", והיה מפעל הוצאה אישי באחריותו המלאה ובמימונו הפרטי. בעיתון האישי שהוציא, שנשא את כותרת המשנה: "נאטיצען און סקיצן פון אלטער קאציזנע" ("רשימות ורישומים מאת אלתר קציזנה"), השתמש קציזנה בניסיונו ככותב וכעורך, וניצל את קיומו של קהל-קוראים שכבר הכיר את הטור שלו. הוא המשיך את הטור הקבוע שלו ואת הפעילות הפובליציסטית הענפה שלו, והוסיף מגוון קטעים פרי עטו, מאמרים בענייני השעה, הספדים לאישים שהכיר (כולל הספד לבוריס א. קלעצקין), הערות ביקורת, ויצירות ספרותיות, כולל פרסום בהמשכים של מחזות שכתב ("שווארצבארד" ו"אסתר"), שזו הייתה הבמה היחידה בה ראו אור. כמנהג התקופה, הקוראים היו אוספים את החלקים וכורכים אותם כספר נפרד.

כמפעל ספרותי פרטי, עיתון של איש אחד, בלא מערכת וכותבים נוספים, היה הפרסום תלוי לחלוטין ביכולותיו הספרותיות, הכלכליות, המסחריות והבריאותיות של קציזנה. כך למשל הוסברה הפסקה קצרה בהוצאת העיתון במחלתו של המחבר. הגיליון הראשון ראה אור ב-15 מאי 1937, ועד מאי 1938 יצא העיתון לאור מדי שבועיים בצורה סדירה למדי. בשנה השנייה, החל ב-1 יולי 1938, התארך הפער בין הגיליונות לחודש והעיתון הפך בפועל מדו-שבועון לירחון. עד 10 נובמבר 1938, מועד פרסום הגיליון האחרון המובא כאן, פורסמו 27 גיליונות. גיליון מס' 27 אינו כולל הודעה על הפסקה בהוצאת העיתון, והוא כולל סיפור בהמשכים המבטיח "המשך יבוא" (על פי כמה מקורות הפרסום נמשך גם בשנת 1939 והגיע ל-33 גיליונות). גיליונות העיתון נושאים את סימני הצנזורה - חלקים חסרים, מאמרים חסרים, וגיליון אחד שהוחרם והוחלף במהדורה שניה מצונזרת. קציזנה השתמש בקשריו הענפים בעולם הספרות והעיתונות כדי להרחיב את מעגל המנויים והקוראים, וזה התפרס גם מעבר לזירה התרבותית של ורשה.

ד"ר שוקי אקר

[ + הצג עוד ]

העיתון הועלה לאתר בעזרת: