⁨⁨ליטערארישע בלעטער⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ שני, 1 אוגוסט 1932
⁨2⁩ שלישי, 2 אוגוסט 1932
⁨3⁩ רביעי, 3 אוגוסט 1932
⁨4⁩ חמישי, 4 אוגוסט 1932
⁨5⁩ שישי, 5 אוגוסט 1932
⁨1⁩ גיליון
⁨6⁩ שבת, 6 אוגוסט 1932
⁨7⁩ ראשון, 7 אוגוסט 1932
⁨8⁩ שני, 8 אוגוסט 1932
⁨9⁩ שלישי, 9 אוגוסט 1932
⁨10⁩ רביעי, 10 אוגוסט 1932
⁨11⁩ חמישי, 11 אוגוסט 1932
⁨12⁩ שישי, 12 אוגוסט 1932
⁨1⁩ גיליון
⁨13⁩ שבת, 13 אוגוסט 1932
⁨14⁩ ראשון, 14 אוגוסט 1932
⁨15⁩ שני, 15 אוגוסט 1932
⁨16⁩ שלישי, 16 אוגוסט 1932
⁨17⁩ רביעי, 17 אוגוסט 1932
⁨18⁩ חמישי, 18 אוגוסט 1932
⁨19⁩ שישי, 19 אוגוסט 1932
⁨1⁩ גיליון
⁨20⁩ שבת, 20 אוגוסט 1932
⁨21⁩ ראשון, 21 אוגוסט 1932
⁨22⁩ שני, 22 אוגוסט 1932
⁨23⁩ שלישי, 23 אוגוסט 1932
⁨24⁩ רביעי, 24 אוגוסט 1932
⁨25⁩ חמישי, 25 אוגוסט 1932
⁨26⁩ שישי, 26 אוגוסט 1932
⁨1⁩ גיליון
⁨27⁩ שבת, 27 אוגוסט 1932
⁨28⁩ ראשון, 28 אוגוסט 1932
⁨29⁩ שני, 29 אוגוסט 1932
⁨30⁩ שלישי, 30 אוגוסט 1932
⁨31⁩ רביעי, 31 אוגוסט 1932
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨ליטערארישע בלעטער⁩⁩; אילוסטרירטע וואכנשריפט פאר ליטעראטור טעאטער און קונסט
זמינוּת באתר: 9 מאי 1924 - 30 יוני 1939 (762 גיליונות; 13,024 עמודים)
שפה: ⁨יידיש⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩
מדינה: ⁨פולין⁩
עיר: ⁨ורשה⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות יידיש⁩ / ⁨המדור לעיתונות יהודית בפולין⁩
תדירות: ⁨שבועון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:

'ליטעראַרישע בלעטער' ('דפים ספרותיים', 1939-1924) היה השבועון המרכזי בעולמה של יידיש בכלל ובפולין בפרט בכל התחומים הקשורים לספרות ולתרבות. דפיו הם השער הראשי למי שרוצה להתוודע לאופייה, לגילוייה, לאפשרויותיה ולמגבלותיה של תרבות יידיש בתקופת פריחתה בין שתי מלחמות העולם. הם גם מעידים על המאבק העיקש שהתנהל במשך שנות דור לפתח ולטפח תרבות זו למרות הקשיים המרובים שעמדו על דרכה.

ראשיתו של השבועון ב-1924 מעידה על היזמות הקדחתנית ועל האנרגיה הרבה שהושקעה בשנים אלה בהוצאתם לאור של כתבי עת ספרותיים ביידיש. הדוגמה המו"לית שעמדה לנגד עיני המייסדים של 'ליטעראַרישע בלעטער' היה השבועון הספרותי הפולני Wiadamosci Literackie , שהתחיל להופיע בוורשה ב-1924 והפך חיש מהר לביטאון תוסס ביותר, אשר בין היתר הצטיין בנוכחותם הבולטת של משתתפיו היהודים, או כאלה ממוצא יהודי.

השבועון נולד מתוך שיתוף פעולה בין ארבעה סופרים השונים מאוד זה מזה: ישראל יהושע זינגר (1944-1893) היה אז סופר פרוזה מבטיח, שעיקר ההישגים שלו בתחום הרומן ביידיש היו עוד לפניו; פרץ מארקיש (1952-1895) היה משורר אבנגרדי, שכתיבתו השופעת הייתה אחד הגילויים של החדשנות בשירה המודרניסטית ביידיש. נחמן מייזיל (1987-1866) הביא לשבועון את ניסיונו בתחומי העריכה והפעילות התרבותית, את כוח העבודה ואת קלות הכתיבה שאפיינו אותו; מלך ראוויץ' (1976-1893), משורר אבנגרדי אף הוא, הצטיין ביכולתו הארגונית. תאריכי הלידה של היוצרים האלה מלמדים עד כמה מדובר בעצם באנשים בני אותו דור, שעלו על במתה של ספרות ותרבות יידיש בשנים הסמוכות למלחמת העולם הראשונה – הדור הראשון לאחר הקלסיקונים, שפרס כנפיים לאחר מותם.

כאשר יוצרים אלה נפגשו ליזום את הוצאת השבועון היו מאחוריהם מסלולים מפותלים של נדודים, בעיקר בעקבות מלחמת העולם הראשונה וספיחיה. מארקיש ומייזיל הגיעו לוורשה מאוקראינה ומווהלין, וסביר להניח שהיכרותם עם הלשון והתרבות הפולנית הייתה מוגבלת. לעומתם י"י זינגר בא מתוככי פולין היהודית; מלך ראוויץ' הוא יליד גליציה שחי שנים אחדות בווינה לפני שהגיע לוורשה, והכיר מקרוב את הספרות הגרמנית בת הזמן. אף אחד מארבעת המייסדים של 'ליטעראַרישע בלעטער' לא היה אפוא יליד ורשה, ויזמתם המשותפת היא אחד הסמלים המובהקים למעמדה המחודש של עיר זו כאחת הבירות של תרבות יידיש בעולם, שמשכה אליה יוצרים מכל רחביה של מזרח אירופה היהודית. לא עבר זמן רב ושלושה מהם פרשו מן המערכת. במשך פרק זמן קצר הצטרף אליה הסופר אלתר קציזנה (1941-1885), ולאחריו – משה זילבורג (1941-1884?), שגם לא התמיד בה. הם הותירו את נחמן מייזיל כעורך יחיד במשך רוב שנות קיומו של השבועון, עד לעזיבתו את פולין בסוף 1937. לאחר מכן מילא את מקומו המבקר משה קיטאי (1886-...194), אף כי באופן רשמי נחמן מייזיל המשיך לשמש כעורך.

בראשית הדרך הופיע 'ליטעראַרישע בלעטער' ביזמת עורכיו, אך חיש מהר (החל מגל' 44 ב-1925) הוצאת הספרים היוקרתית והמכובדת של ב.א. קלצקין הייתה למו"ל של השבועון. בהודעה שבישרה על כך נאמר שהשבועון נדפס בקרוב ל-4,000 עותקים, מספר משמעותי אם מביאים בחשבון את המצב הכלכלי הדחוק שאפיין את קוראיה של ספרות יידיש. יש להניח שהספריות הציבוריות היהודיות בפולין בפרט וברחבי העולם בכלל היו האפיק המרכזי להפצת השבועון, ומתוך כך יש גם להסיק שמספר קוראיו הייתה גדולה פי כמה וכמה ממספר רוכשיו – דבר שכמובן היקשה על מצבו הפיננסי. הוצאת הספרים ב.א. קלצקין הייתה המו"ל של 'ליטעראַרישע בלעטער' במשך רוב שנות קיומו, עד שהיא התחסלה בגלל הקשיים המרובים שנערמו על דרך הדפסתם והפצתם של ספרים ביידיש. מ-1935 נאלץ אפוא השבועון להמשיך להתקיים בכוחות עצמו, והמציאות הכלכלית העגומה של המחצית השנייה של שנות השלושים העיבה על סיכויי קיומו. בשנים אלה התריע השבועון פעם אחר פעם על כך שהוא עומד בפני סכנת סגירה, והוא התחיל גם במסע של גיוס תרומות בין אוהבי יידיש ברחבי העולם, שתוצאותיו היו בהכרח מוגבלות למדיי. הגיליון האחרון של השבועון הופיע ב-30 ביוני 1939, והוא מלמד על כך שקיומו של השבועון נפסק עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ובלא קשר אליה. השבועון לא הודיע על כך דבר, ויש אפוא להניח שעורכו קיווה אז שההפסקה בהופעתו תהיה זמנית. קיומו של השבועון במצב של מצוקה כלכלית מתמדת הוא עדות למסירותם של קומץ פעילים שתרבות יידיש הייתה יקרה ללבם.

בשנה וחצי הראשונות להופעתו (גל' 1-66) נדפס 'ליטעראַרישע בלעטער' בפורמט גדול, וכל גיליון החזיק 8-6 עמ'. לאחר מכן קטן הפורמט ונעשה נוח יותר, וכל גיליון הקיף בדרך כלל עד 24 עמ'. בסיומה של כל שנה דאגה ההוצאה להנפיק כריכות מהודרות כדי לאגד את גיליונותיו של השנתון וצרפה להן את תוכנו המפורט, נוהג שהיה מקובל אז בכתבי עת רבים בעולם. לשנתונים הכרוכים של 'ליטערארישע בלעטער' הייתה נוכחות בולטת בכל ספרייה ביידיש שכיבדה את עצמה, הן ציבורית והן פרטית, לא רק בפולין אלא בכל תפוצותיה של 'ארץ יידיש'.

במחצית השנייה של שנות השלושים הקים השבועון הוצאת ספרים משלו שבאה למלא, ולו במעט, את מקומה של הוצאת קלצקין. 'ליטעראַרישע בלעטער' גם דאג לצרף לגיליונותיו 'פרס' לחותמיו, בצורת חוברות שהצטרפו בבוא העת לספר שלם (נוהג שהיה מקובל אף הוא בחלק מעיתונות העולם). הדאגה להפצתם של ספרי יידיש הייתה לאורך כל קיומו של 'ליטעראַרישע בלעטער' אחד הנושאים שעמדו במרכז ההתעניינות, והיא באה לביטוי בצורות שונות - מאמרים שדנו במצבה של המו"לות ביידיש ובדרכים האפשריות לחזקה, הרישום הביבליוגרפי של ספרים חדשים והמודעות שהופיעו בכל גיליון מטעם מו"לים שוניִם – לצדן של מודעות על הצגות תיאטרון בפולין, ולעתים גם בארצות אחרות.

לאורך השנים הטביע טעמו הספרותי והתרבותי האקלקטי של נחמן מייזיל את חותמו על 'ליטעראַרישע בלעטער', ותוכנו הוא ביטוי נאמן לאופייה של דרך המלך בספרות ובתרבות יידיש. המאמרים, הכתבות והדיווחים על תחומי התרבות השונים – ספרות, תיאטרון, מו"לות, בתי ספר – תפסו את המקום המרכזי בין דפי השבועון, ולצדם הוקדש מקום צנוע יותר לפרסומם של שירים וסיפורים קצרים. היקפו של 'ליטעראַרישע בלעטער' כשבועון מנע ממנו את הדפסתן של יצירות ארוכות יריעה – פואמות או רומנים - אף כי לעתים נדפסו בו פרקים נבחרים מיצירות ארוכות לפני פרסומן בצורת ספר.

משתתפיו של 'ליטערארישע בלעטער באו תחילה מכל מרכזיה של ספרות ותרבות יידיש, אך החמרת המדיניות התרבותית בברית המועצות מסוף 1928 ואילך גרמה לכך שלסופרי יידיש בארץ זו נמנעה במופגן ובמפורש ההשתתפות בשבועון. למרות זאת גילה 'ליטעראַרישע בלעטער' התעניינות ערה ונמשכת בכל הנעשה בתחומי התרבות בברית המועצות בכלל ובפעילות ביידיש בפרט. רשימת המשתתפים בשבועון בפרוזה ובשירה היא ארוכה ומקיפה, ולשם המחשה נזכיר כאן רק את החשובים בהם: יצחק בשביס פרסם ב'ליטעראַרישע בלעטער' את סיפורו הראשון (שזכה בפרס ראשון בתחרות לסיפור הקצר הטוב ביותר ב-1925) ומאז התמיד בהשתתפותו בשבועון עד להגירתו לארצות הברית; הוא גם שימש כמגיה של השבועון, עבודה אותה קיבל בהמלצת אחיו. מבין הסופרים שחיו בפולין יש לציין בין משתתפיו את חיים גראדה, י"י זינגר, קדיה מולודובסקי, איציק מאנגר, אברהם סוצקבר, יהושע פרלה, אהרן צייטלין, רחל קורן, מלך ראוויץ', ישראל שטרן. לגבי אלה שהיו יוצרים בז'אנרים שונים (דוגמת אהרן צייטלין וישראל שטרן) ניכר היטב עד כמה 'ליטעראַרישע בלעטער' שימש אכסניה לפרסום מאמריהם יותר מאשר לשירתם, בהתאם לחלוקה שאפיינה את תוכנו. השבועון גם טיפח יוצרים צעירים בראשית דרכם, דוגמת חיים סמיאטיצקי, ישראל ראבון ועוד, וכך למשל אחד משני ספריו של חיים סמיאטיצקי הופיע תחת החותם של הוצאת הספרים שלו . הדמויות המרכזיות בין המשתתפים בארצות הברית היו יוסף אופטושו וה' לייוויק, ואילו למשוררים המודרניסטיים ביידיש הייתה נוכחות מינורית בשבועון, אחד הביטויים לטעמו הספרותי השמרני של העורך. 'ליטערארישע בלעטער' גם שימש אכסניה ליוצרים במרכזים המשניים של ספרות יידיש, והוקדשה בו תשומת לב משמעותית לנעשה בהם. עדות לכך הינה הקדשתם של גיליונות מיוחדים לעשייה התרבותית ביידיש בגרמניה (1932, גל' 20), גליציה (1932, גל' 27), וילנה (1932, גל' 45) וארגנטינה (1933, גל' 6). עמוד אחד בכל גיליון הוקדש לכרוניקה ספרותית עשירה ומגוונת, המקפלת בתוכה חומר עובדתי עצום.

לשבועון ולעורכו הייתה עמדה יידישיסטית מוצהרת, שדגלה בפיתוח כל תחומי התרבות בשפה זו. לכן הוא התמיד בטיפוח התודעה ההיסטורית של ספרות יידיש, והקצה בו מקום לעשייה המחקרית בשפה זו, לסקירות שוטפות על הפעילות בתחום התיאטרון ביידיש בעולם בכלל ובפולין בפרט, ולבתי הספר ביידיש. הוא עודד ועקב מקרוב אחר הקמתו ופעילותו של 'ייִוואָ – ייִדישער וויסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט' (כיום: מכון ייווא לחקר היהדות), וה'ידיעות' של ייִוואָ הופיעו כתוספת לשבועון. נוהג שאפיין את 'ליטעראַרישע בלעטער' היה פרסומם של גיליונות מיוחדים לציון תאריכים מרכזיים בחייהם של סופרי יידיש – יובל ללידתם, לראשית פרסומם או ציון עגול לשנות מותם. רשימת הסופרים שזכו לכך הינה עדות להיררכיה הספרותית הברורה שאפיינה את עולמה של יידיש בשנים ההן. גיליונות כאלה הוקדשו לקלסיקונים של ספרות יידיש י"ל פרץ ושלום עליכם ולסופרים בני הדור – יוסף אופטושו, שלום אש, דוד ברגלסון, ה' לייוויק ועוד. 'ליטעראַרישע בלעטער' הפנו גם זרקור לנעשה בספרות העולם, אך תחום זה זכה בסך הכול לתשומת לב משנית.

ההצלחה של 'ליטעראַרישע בלעטער' מצד אחד ועמדותיו הספרותיות והתרבותיות האקלקטיות של נחמן מייזיל עורכו מצד אחר דרבנו גורמים אחרים בפולין, בצד השמאלי יותר של המפה התרבותית, להוציא ביטאונים מקבילים, אף שהם התקשו להתחרות עם השבועון הזה בהיקפו, בחיוניותו ובהתמדת הופעתו. כך למשל הופיע ב-1933-1930 הירחון 'ליטעראַרישע טריבונע' מטעם גורמים קומוניסטיים ואלה המקורבים להם. פעילי התרבות הקשורים ב'בונד' הוציאו לאור בשנים 1935-1931 את השבועון 'וואָכנשריפֿט פֿאַר ליטעראַטור, קונסט און קולטור', והמשכו היה 'פֿאָרויס: זשורנאַל פֿאַר ליטעראַור, טעאַטער און קולטור' (1939-1937). גם בארצות אחרות הופיעו שבועונים או ירחונים שנבנו לפי הדגם של 'ליטעראַרישע בלעטער', אך תנאי המו"לות הקשים לא אפשרו את קיומם המתמשך. יש בכך כדי להבליט עוד יותר את מעמדו המרכזי בעולמה של תרבות יידיש בין שתי מלחמות העולם.

תוכנו העשיר והמגוון של 'ליטעראַרישע בלעטער' ממופתח במאגר 'מפתח עיתונות יידיש':

http://yiddish-periodicals.huji.ac.il/

מאגר זה כולל את כל המאמרים שנדפסו בשבועון ונושאים חתימת מחבר – בין אם המדובר בשמו האמתי או בכינוי. כמו כן ממופתחים בו גם הידיעות האנונימיות בענייני ספרות, תאטרון ותרבות יידיש. למאגר יש אינדקס מפורט לפי נושאים, אשר בשילוב מנוע החיפוש של האתר 'עיתונות יהודית היסטורית' הוא מאפשר גישה נוחה למידע העצום המקופל בין דפיו של שבועון חשוב זה.

פרופ' אברהם נוברשטרן

[ + הצג עוד ]

העיתון הועלה לאתר בעזרת:

⁨משפחת צימעט לזכרו של ראובן צימעט לערער⁩