⁨⁨לה איפוקה⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ שני, 1 ינואר 1900
⁨2⁩ שלישי, 2 ינואר 1900
⁨3⁩ רביעי, 3 ינואר 1900
⁨4⁩ חמישי, 4 ינואר 1900
⁨5⁩ שישי, 5 ינואר 1900
⁨1⁩ גיליון
⁨6⁩ שבת, 6 ינואר 1900
⁨7⁩ ראשון, 7 ינואר 1900
⁨8⁩ שני, 8 ינואר 1900
⁨9⁩ שלישי, 9 ינואר 1900
⁨10⁩ רביעי, 10 ינואר 1900
⁨11⁩ חמישי, 11 ינואר 1900
⁨12⁩ שישי, 12 ינואר 1900
⁨1⁩ גיליון
⁨13⁩ שבת, 13 ינואר 1900
⁨14⁩ ראשון, 14 ינואר 1900
⁨15⁩ שני, 15 ינואר 1900
⁨16⁩ שלישי, 16 ינואר 1900
⁨17⁩ רביעי, 17 ינואר 1900
⁨18⁩ חמישי, 18 ינואר 1900
⁨19⁩ שישי, 19 ינואר 1900
⁨1⁩ גיליון
⁨20⁩ שבת, 20 ינואר 1900
⁨21⁩ ראשון, 21 ינואר 1900
⁨22⁩ שני, 22 ינואר 1900
⁨23⁩ שלישי, 23 ינואר 1900
⁨24⁩ רביעי, 24 ינואר 1900
⁨25⁩ חמישי, 25 ינואר 1900
⁨26⁩ שישי, 26 ינואר 1900
⁨1⁩ גיליון
⁨27⁩ שבת, 27 ינואר 1900
⁨28⁩ ראשון, 28 ינואר 1900
⁨29⁩ שני, 29 ינואר 1900
⁨30⁩ שלישי, 30 ינואר 1900
⁨31⁩ רביעי, 31 ינואר 1900
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨לה איפוקה⁩⁩; ריב'יסטה פוליטיקה, קומירסייאלה אי ליטירארייה
זמינוּת באתר: 1 נובמבר 1875 - 30 דצמבר 1910 (1,464 גיליונות; 9,568 עמודים)
שפה: ⁨לאדינו⁩
אזור: ⁨דרום אירופה⁩
מדינה: ⁨יוון⁩
עיר: ⁨סלוניקי⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות לאדינו⁩
תדירות: ⁨יומון⁩ / ⁨שבועון⁩
תיאור:

"לה איפוקה" היה העיתון היהודי הסלוניקאי החשוב ביותר. ימיו ארכו קרוב לארבעה עשורים, ובקרב עיתונות הלאדינו כולה היה שני רק ל"איל טיימפו" (אסתאנבול, 1931-1872). "לה איפוקה" נוסד באוקטובר 1875 על ידי סעדי בצלאל הלוי (1903-1819), בן למשפחת הלוי-אשכנזי, משפחת מדפיסים ותיקה שמוצאה מן הקהילה האשכנזית באמסטרדם. הוא הוגדר כ"כתב-עת מסחרי וספרותי" ("ריב'יסטה פוליטיקה, קומירסייאלה אי ליטירארייה"), והופיע תחילה בין פעם לפעמיים בשבוע. בשנת 1898 הושיב מייסד העיתון על מדוכת העיתון את בנו, שמואל סעדי הלוי (סם לוי, 1959-1870), כעורך אחראי. במאי 1910, בשנה האחרונה לקיומו, היה "לה איפוקה" לעיתון יומי.

"לה איפוקה" מסר לקוראיו חדשות חוץ וחדשות מן העולם היהודי בהיקף נרחב, וכלל מראשיתו טור כלכלי נרחב, שפורסמו בו שערי ניירות ערך ומניות. הוא פרסם מאמרי ביקורת רבים על הנהלת הקהילה ומוסדותיה, דבר שקומם עליו חוגים נרחבים בקהילה. בעיתון פורסמו גם ספרות יפה, פיליטונים, ספרות עיון וספרות שימושית בהמשכים – חומר שרובו תורגם מצרפתית ומלשונות נוספות; רבים מפרסומים אלה נדפסו לאחר מכן בהוצאת העיתון כספרים וכחוברות נפרדות. האוריינטציה הספרותית של העיתון אף התרחבה בימיו של סם לוי כעורך.

העיתון תמך בהתלהבות במפעלה החינוכי של חברת "כל ישראל חברים" ובצורך שראתה בתיקונים חינוכיים ותרבותיים בקרב יהודי אגן הים התיכון. בעיתון ננקטה גישה שאינה ציונית, וזאת למרות הערכתם של העורכים לסולידריות הבין-יהודית, להשכלה העברית וללשון העברית. אולם, לאחר מהפכת "התורכים הצעירים" (1908) הסכים סם לוי להצעת לשכת העיתונות הציונית שהוקמה באסתאנבול לרתום את "לה איפוקה" למאמץ הציוני תמורת קצבה נאה.

בשנת 1897 נוסד בסלוניקי שבועון מתחרה, "איל אב'יניר" (1917-1897), שגישתו לציונות הייתה חיובית יותר וגישתו אל כי"ח ביקורתית יותר. מטבע הדברים, בין שני העיתונים התעוררו מחלוקות אידיאולוגיות ניכרות. התחרות העזה עם "איל אב'יניר" היוותה לבסוף גורם מפתח לסגירת העיתון בשנת 1911 – ערב מעבר העיר סלוניקי לשלטון יווני, שהוביל לשינוי פני הקהילה ללא היכר.

ד"ר תמיר קרקסון

[ + הצג עוד ]
אפשרויות שימוש: למידע נוסף לחצו כאן

העיתון הועלה לאתר בעזרת:

הספרייה הלאומית של ישראל ואוניברסיטת תל אביב © 2024