⁨⁨לה אמיריקה⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ חמישי, 1 אפריל 1915
⁨2⁩ שישי, 2 אפריל 1915
⁨1⁩ גיליון
⁨3⁩ שבת, 3 אפריל 1915
⁨4⁩ ראשון, 4 אפריל 1915
⁨5⁩ שני, 5 אפריל 1915
⁨6⁩ שלישי, 6 אפריל 1915
⁨7⁩ רביעי, 7 אפריל 1915
⁨8⁩ חמישי, 8 אפריל 1915
⁨9⁩ שישי, 9 אפריל 1915
⁨1⁩ גיליון
⁨10⁩ שבת, 10 אפריל 1915
⁨11⁩ ראשון, 11 אפריל 1915
⁨12⁩ שני, 12 אפריל 1915
⁨13⁩ שלישי, 13 אפריל 1915
⁨14⁩ רביעי, 14 אפריל 1915
⁨15⁩ חמישי, 15 אפריל 1915
⁨16⁩ שישי, 16 אפריל 1915
⁨1⁩ גיליון
⁨17⁩ שבת, 17 אפריל 1915
⁨18⁩ ראשון, 18 אפריל 1915
⁨19⁩ שני, 19 אפריל 1915
⁨20⁩ שלישי, 20 אפריל 1915
⁨21⁩ רביעי, 21 אפריל 1915
⁨22⁩ חמישי, 22 אפריל 1915
⁨23⁩ שישי, 23 אפריל 1915
⁨1⁩ גיליון
⁨24⁩ שבת, 24 אפריל 1915
⁨25⁩ ראשון, 25 אפריל 1915
⁨26⁩ שני, 26 אפריל 1915
⁨27⁩ שלישי, 27 אפריל 1915
⁨28⁩ רביעי, 28 אפריל 1915
⁨29⁩ חמישי, 29 אפריל 1915
⁨30⁩ שישי, 30 אפריל 1915
⁨1⁩ גיליון
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨לה אמיריקה⁩⁩; אורגאן די לה קולוניאה ג'ודיאו-אוריינטאלה די אמיריקה
זמינוּת באתר: 11 נובמבר 1910 - 29 דצמבר 1922 (597 גיליונות; 3,403 עמודים)
שפה: ⁨לאדינו⁩
אזור: ⁨צפון אמריקה⁩
מדינה: ⁨ארצות הברית⁩
עיר: ⁨ניו יורק⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות לאדינו⁩ / ⁨המדור לעיתונות יהודית בארה"ב⁩
תדירות: ⁨שבועון⁩
תיאור:

"לה אמיריקה" ("אמריקה"), "שבועון לאומי, ספרותי, פוליטי ומסחרי", החל להופיע ב-11 בנובמבר 1910. מייסדו היה משה גדול (1941-1874), איש עסקים ספרדי יליד העיר רוסה (Ruse, רוסג'וק) שבבולגריה, שהיה בוגר מוסדות החינוך של רשת כי"ח בבולגריה. בארצו פעל גדול בתנועה הציונית המקומית, עסק במסחר ושלט באחת-עשרה שפות. הוא הגיע לניו-יורק במאי 1910 כדי לבקר את אמו, שהיגרה לארה"ב. כשחזה בתנאי החיים הירודים של בני עדתו ואת בידודם מתושבי המקום האמריקנים ומשאר הארגונים היהודיים, גמר אומר להישאר בעיר ולהגר אליה בעצמו.

לאחר שהיגר גדול לניו-יורק, הוא ייסד את השבועון "לה אגילה" ("הנשר"), שממנו הופיעו שלושה גיליונות בלבד, שלא שרדו. זמן קצר לאחר כישלון זה החל גדול להוציא לאור את "לה אמיריקה". לאורך חמש-עשרה שנותיו הופיעו 706 גיליונות, שכולם השתמרו. בתחילה היו הגיליונות בני ארבעה עמודים, והחל מה-1 ביולי 1913 הם כללו שישה עד שמונה עמודים. בשנת 1910 הייתה תפוצתו של העיתון נמוכה מאוד: כ-70 עותקים הופצו מכל גיליון. בשנת 1912 הוא כבר הופץ ביותר מ-500 עותקים, ובשנת 1915 הגיע לכדי תפוצה גבוהה של כ-1000 עותקים. בפזורה הספרדית נהוגה הייתה באותה העת העברת עיתונים מיד ליד בין הקוראים, וכל גיליון נקרא לפחות על ידי חמישה אנשים. על פי אומדן זה, בשנת 1915 נקרא "לה אמיריקה" על ידי שיעור ניכר מקרב בני הקהילה הספרדית בניו-יורק.

מרבית המאמרים בשבועון עסקו בשגרת חייהם של המהגרים הספרדים, בבעיותיהם, בהישגיהם ובקשריהם עם סביבתם. מאמרים נוספים עסקו במצב בארצות מוצאם של המהגרים – באנטוליה ובבלקן – וכן בקהילות יהודיות אחרות בעולם ובשאלת ארץ-ישראל והציונות. כמו כן, העניק "לה אמיריקה" במה למאמרים בתחומי האמנות, השירה, התיאטרון וביקורת הספרות, וכמיטב המסורת של העיתונות בלאדינו, פרסם יצירות ספרותיות בהמשכים.

מטרתו העיקרית של העיתון הייתה להיות לפה ולבית חם לספרדים בארה"ב, להיאבק למען תדמיתם החיובית וגאוותם, וכמובן למען מטרותיהם החברתיות והפוליטיות: הגמשת חוקי ההגירה, הרחבת היקף התעסוקה, שיפור רמת החיים ועוד. העיתון הציע שירותי ייעוץ וסיוע למהגרים ספרדים בדבר ההתערוּת בארצם החדשה, ופרסם מאמרי יעץ רבים למהגר החדש. כך, למשל, פרסם גדול ביוני 1911 תרגום של חוקי ההגירה האמריקניים ללאדינו, במטרה להקל על המהגרים להביא לארה"ב גם את בני משפחותיהם. העיתון הביא גם מידע שימושי בנוגע למיקומם של בתי חולים, בתי מרקחת ובתי מרחץ שכונתיים, ומסר לקוראיו מידע על עלות הכרטיסים לכלי תחבורה שונים.

למאמרים העיתונאיים שפרסם, נלוותה זמינותו של גדול כיועץ לכל דכפין בעניינים שונים. בשנתיים הראשונות לקיומו של העיתון הפכו משרדי העיתון למעין "מרכז תביעות" של הקהילה הספרדית. בשלהי 1911 הפך גדול, במקביל ובהתנדבות מלאה, גם למזכיר הראשון של "המשרד המזרחי" (The Oriental Bureau) של סוכנות היא"ס (Hebrew Immigrant Aid Society) – סוכנות ותיקה יחסית שבלחצם של גדול ואחרים העמידה משרד לסיוע למהגרים הספרדים. העומס הרב שהוטל על גדול הקשה על תפקודו התקין, ולבסוף נאלץ לעזוב את תפקידו בהיא"ס.

משה גדול סבר כי על הציבור הספרדי להתאחד כדי לקדם את האינטרסים שלו. לפיכך, הוא חתר להקמת ארגון גג מרכזי אחד שירכז את כל הספרדים בארה"ב, לרבות קהילת "שארית ישראל" הוותיקה והאמידה. גדול קידם את האתוס הספרדי המפואר, הנשען על התרבות הספרדית עתיקת היומין, כבסיס לשמירת האחדות. באחת ההזדמנויות ציין: "עלינו להראות ליהודים הפורטוגזים ולאשכנזים כי אנו הספרדים צאצאי האנשים הגדולים הספרדים-יהודים, ומסוגלים לפעולה מאוחדת". שאיפתו לאגד את כלל הספרדים לא התגשמה, סיבכה אותו בעימותים עם עסקנים שונים וגרמה לו למפח נפש עז.

נוסף על כך, שאף השבועון "לה אמיריקה" לקרב בין קהילות האשכנזים והספרדים בארה"ב. על כן, בשנותיו הראשונות פורסם בעיתון מדור שכלל מילים שימושיות באנגלית, בלאדינו וביידיש, זו לצד זו – בעיקר לתועלת המהגרים הספרדים. כדי להקל על התערותם של המהגרים הספרדים בחברה האמריקנית פרסם גדול סקירות ביוגרפיות מאירות עיניים על דמויות חשובות בהיסטוריה האמריקנית. בעיתון פורסמו גם בעיתונו מאמרים ביידיש, שכן גדול סבר כי מן הראוי שהספרדים יכירו את היידיש, על מנת לשפר את קשריהם והיכרותם עם דוברי השפה, שהיוו את רוב מניינה ובניינה של היהדות האמריקנית.

"לה אמיריקה" נקט עמדה בסוגיות חברתיות מגוונות. כך, לדוגמה, יצא גדול בינואר 1914 ובהזדמנויות נוספות כנגד משחקי קלפים והימורים שהתנהלו בבתי קפה ובמסעדות בבעלות מהגרים מהבלקן, שבהם הימרו ספרדים לא מעטים והפסידו את כל כספם. העיתון הביא גם nקרי הונאה שבוצעו כנגד ספרדים, כדי להזהיר את הקוראים מפניהם. הוא ביקר את העוינות בין הספרדים למהגרים האיטלקים שגרו בשכנות להם, ואשר כנופיותיהם לא בחלו באמצעי הפחדה אל מול הספרדים, לרבות הנחת פצצות. נושא נוסף שקידם גדול בעיתונו – בין אם במאמריו ובין אם מפרי עטן ועטם של אחרות ואחרים – היה זכויות הנשים. על אחד ממאמריו הרבים בנושא אף חתם גדול בכינוי "הסופרג'יסטית".

ההאטה הכלכלית בעקבות מלחמת העולם הראשונה, ההאטה בהגירה הספרדית לארה"ב (עד להפסקתה המוחלטת כמעט בשנת 1924), וכן התחרות הקשה עם עיתונים ספרדיים אחרים, הקשו על גדול לקיים את עיתונו. הוא עשה כל מאמץ להמשיך את מפעל חייו, אך ב-3 ביולי 1925 חדל "לה אמיריקה" להופיע.

שאיפותיו העיתונאיות של גדול לא חדלו גם לאחר שסגר את "לה אמיריקה". בינואר 1939 דוּוח על תוכניתו לאור כתב עת נוסף, אך היא לא התממשה. עיתונאי ועסקן חשוב זה, שפעל בצוק העתים של עידן ההגירה הספרדית לארה"ב, נפטר כעבור שנתיים בגיל 67. את פועלו הענף, שבמרכזו עמד העיתון "לה אמיריקה", סיכמה אביבה בן-אור במילים הבאות: כמעט לבדו, במחיר אישי עצום ותוך הקרבה עצמית, יצר גדול את העיתון המתמשך (enduring) הראשון בספרדית-יהודית בארה"ב ובחציו המערבי של כדור הארץ, מקור חסר תחליף לחוויית ההגירה של היהודים הספרדים האוריינטליים.

ד"ר תמיר קרקסון

[ + הצג עוד ]
אפשרויות שימוש: למידע נוסף לחצו כאן

העיתון הועלה לאתר בעזרת:

הספרייה הלאומית של ישראל ואוניברסיטת תל אביב © 2024