⁨⁨עברי אנכי⁩⁩

⁨1890⁩

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨עברי אנכי⁩⁩; העברי
זמינוּת באתר: 7 אפריל 1865 - 20 יוני 1890 (1179 גיליונות)
שפה: ⁨עברית⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩
מדינה: ⁨אוקראינה⁩
עיר: ⁨ברודי⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות יהודית בפולין⁩ / ⁨מדור העיתונות העברית במאה ה-19⁩
תדירות: ⁨שבועון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:

כתב העת הופיע מדי שבוע בשמות 'עברי אנכי' ו'העברי' לסירוגין, כדי לעקוף את המכשול שבהשגת רישיון להוצאת שבועון. שני השמות המתחלפים הפכו אותו לכאורה לצמד דו-שבועונים נפרדים, שהאישור להוצאתם היה קל יותר. הופיעו עשרים וששה כרכים שנתיים. ברוך ורבר (1876-1810), חניכם של משכילי גליציה, ערך את שנים-עשר הראשונים ובנו היחיד יעקב ורבר (1890-1859) ערך את ארבעה-עשר האחרונים.

בפתח הכרך הראשון הודיע העורך כי עיקר מטרתו לטפח את השימוש בלשון העברית כשפת הלאום היהודי, וכי בכוונתו להציג לקוראיו את כל מה שעשוי לעניין את הקורא היהודי , החל בקורות עמו ומאמרי חוכמה ומדע וכלה בחדשות אקטואליות מקרוב ומרחוק. מכיוון שבתקופה זו הוסט מרכז הפעילות של תנועת ההשכלה היהודית מגליציה לרוסיה, שימש העיתון רוב שנותיו במה גליצאית פנימית ובכך גם עיקר ערכו לדורות, כראי נאמן לנעשה בחיי היהודים בגליציה.

במהלך שנות קיומו היה 'עברי אנכי / העברי' מעורב בפולמוסים רבים עם כתבי עת אחרים כגון 'המבשר', 'המליץ', 'הלבנון', ו'מחזיקי הדת'. רוב הוויכוחים האלה נסבו על סוגיות דתיות, שבהן נקט העיתון עמדות נמרצות כנגד האורתודוקסיה הדתית וכנגד החסידות וראשיה, ודבק בנאמנו תו לערכי ההשכלה. מנגד ניכרה בו השפעתו של השבועון המתון 'המגיד', שהיה קרוב בעמדותיו לערכי היהדות המסורתית. עם השנים גבר והלך אופיו הפרובינציאלי של העיתון, שלא עדכן את עמדות היסוד המשכיליות שלו לנוכח התמורות המהירות שחלו בחיי היהודים ובמצבם בשנות השבעים ובעיקר בשנות השמונים.

אחרי שנת 1881 הצטרפו למעגל המשתתפים בעיתון כותבים מוורשה ומסביבותיה, וביניהם אליעזר יצחק שפירא ודוד פרישמן. בשנים אלה, עם הופעתה של תנועת חיבת-ציון, הִרבה העיתון לעסוק בשאלת ההתיישבות בארץ-ישראל, ונקט כלפיה בדרך כלל עמדה ביקורתית חריפה למדי ברוח השקפתו של העורך, תוך הבאת מכתבים המציירים רשמים שליליים מן החיים בארץ. עם זאת ניתן בו מקום גם לדעותיהם של תומכי חיבת-ציון, אך אלה אוזנו בין היתר במאמרים המעודדים את ההגירה לאמריקה. גישתו העקרונית של העיתון הייתה תמיכה בחיזוק אחיזתם של היהודים בארצות מושבם בגולה, תוך התייצבות לימין עמדותיה של תנועת ההשכלה השואפות לחבר אותם עם העמים שבתוכם הם יושבים.

בין מדוריו הקבועים של העיתון היו סקירת 'ענייני המדינה', ביקורות ספרים, ביוגרפיות של חכמים ודיווחים מחיי היהודים בארצות שונות. ממשתתפיו הבולטים ניתן לציין את שלמה בובר, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מרדכי דוד ברנדשטטר, א"ב גוטלובר, אייזיק מאיר דיק, ש"י איש הורוויץ, אברהם משה לונץ, יהושע מזח, פביוס מיזס, שלמה מנדלקרן, נחום סוקולוב, נתן-נטע סמואלי, יצחק קמינר ויהושע השל שור. לציון מיוחד ראויה השתתפותה של אישה, העלמה טויבה סג"ל מווילנה, במאמר פמיניסטי לוחמני ארוך (שנה 16, גליונות ט' עד יג' 19.12.1879-21.11.1879) התובע מידי המשכילים את עלבון מצבה הנחות של האישה היהודייה.

[ + הצג עוד ]
אפשרויות שימוש: למידע נוסף לחצו כאן