⁨⁨היום (סנקט פטרבורג)⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ רביעי, 1 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨2⁩ חמישי, 2 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨3⁩ שישי, 3 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨4⁩ שבת, 4 יוני 1887
⁨5⁩ ראשון, 5 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨6⁩ שני, 6 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨7⁩ שלישי, 7 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨8⁩ רביעי, 8 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨9⁩ חמישי, 9 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨10⁩ שישי, 10 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨11⁩ שבת, 11 יוני 1887
⁨12⁩ ראשון, 12 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨13⁩ שני, 13 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨14⁩ שלישי, 14 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨15⁩ רביעי, 15 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨16⁩ חמישי, 16 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨17⁩ שישי, 17 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨18⁩ שבת, 18 יוני 1887
⁨19⁩ ראשון, 19 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨20⁩ שני, 20 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨21⁩ שלישי, 21 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨22⁩ רביעי, 22 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨23⁩ חמישי, 23 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨24⁩ שישי, 24 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨25⁩ שבת, 25 יוני 1887
⁨26⁩ ראשון, 26 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨27⁩ שני, 27 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨28⁩ שלישי, 28 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨29⁩ רביעי, 29 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
⁨30⁩ חמישי, 30 יוני 1887
⁨1⁩ גיליון
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨היום (סנקט פטרבורג)⁩⁩; יופיע מדי יום ביומו
זמינוּת באתר: 12 פברואר 1886 - 12 מרץ 1888 (594 גיליונות; 2,268 עמודים)
שפה: ⁨עברית⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩
מדינה: ⁨רוסיה⁩
עיר: ⁨סנקט פטרבורג⁩
אוסף: ⁨מדור העיתונות העברית במאה ה-19⁩
תדירות: ⁨יומון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:

'היום' הוא העיתון היומי הראשון שהופיע בעברית. הוא נוסד ונערך בסנט פטרבורג בידי העיתונאי הוותיק יהודה ליב קנטור (1915-1849), ושני עוזריו הראשיים היו דוד פרישמן ויהודה ליב קצנלסון (בוקי בן-יגלי). גיליונו הראשון הופיע ב-31 בינואר (12 בפברואר) 1886, והאחרון ב-29 בפברואר (12 במרץ) 1888. במאמר הפותח את הגיליון הראשון סימן העורך את שתי המגמות העיקריות שביקש לממש בעיתונו. האחת – לעשותו לבמה כללית פלורליסטית המתעלה מעל חילוקי הדעות הפנימיים ברחוב היהודי ברוסיה, כגון בין חובבי-ציון לתומכי ההגירה לאמריקה. המגמה השנייה – לחרוג מתחום הסוגיות היהודיות הפנימיות, לסגל נורמות עיתונאיות אירופיות ולפתוח לקורא העברי שער אל המתרחש ברוסיה וברחבי העולם. קנטור זיהה את ההתרחבות הרבה שחלה באותן שנים בהיקפו ובצרכיו של קהל הקוראים העברי, וביקש לתת לה מענה. עם זאת הביע ספקות וחששות אם תצלח ההרפתקה הנועזת שיצא אליה לנוכח האתגרים הכבדים שניצבו לפניו: האם יימצא די חומר עיתונאי לפרנס יום יום את גיליונות העיתון? האם השפה העברית במצבה אז תסכון לשמש כלי אינפורמטיבי בהיר וגמיש כנדרש מלשון הדיווח העיתונאי המודרני? האם יימצאו די קוראים קבועים לעיתון, שהרי כל קוראיו הפוטנציאליים מורגלים לספק את צורכיהם באמצעות העיתונות בשפות האחרות.

גיליונות היום (סנט פטרבורג) הופיעו בתבנית גדולה (28.5X44 ס"מ), והכילו מדורים ותכנים מגוונים: מאמר ראשי מדיני מאת העורך, חדשות מעיר המלוכה, מכתבי סופרים ומברקים ממקומות שונים ברחבי רוסיה ומחוצה לה, חדשות המסחר והבורסה, מאמרים בענייני מדע וחינוך, סקירות ספרים חדשים, רשימות מסע, דיווחים על תערוכות אמנות, סיפורים ופיליטונים ספרותיים. דוד פרישמן מילא כמעט לבדו את מדור הפיליטון ברשימותיו 'אותיות פורחות' ו'מכתבים על דבר הספרות', שהיו בבחינת שיעור מתמשך לקוראיו בענייני אסתטיקה, ואילו י"ל קצנלסון תרם לו בעיקר מאמרים בתחום מדעי הטבע. מלבדם השתתפו בו י"א טריווש, משה ליב ליליינבלום, אליעזר יצחק שפירא (אי"ש), שמעון ברנפלד, זאב (וולף) שור ואחרים. בתחום הסיפורת בלטו י"ל פרץ בסיפורו 'הקדיש', מנדלי מוכר ספרים בסיפורו 'בסתר רעם' שסימן את חזרתו לכתיבה בעברית, וכן דוד פרישמן.

חודשים אחדים לאחר ייסודו של היום (סנט פטרבורג) הלכו בעקבותיו שני השבועונים המשכיליים הוותיקים המליץ והצפירה, ונהפכו אף הם לעיתונים יומיים. מכאן ואילך פרצו עימותים וויכוחים שונים בין שלושת העיתונים. אף-על-פי שהדברים התדרדרו לא פעם לחילופי השמצות אישיות בין העורכים, הרי המחלוקת בבסיסה הייתה עקרונית ורעיונית. היום (סנט פטרבורג) הואשם בידי מתחריו, בעיקר בידי המליץ, כי הוא מגלה ניטרליות ואדישות בענייני עם ישראל ואף עוין במובלע את תנועת חיבת-ציון ואת ההתיישבות בארץ-ישראל. ברקע הדברים ניצבה גם התחרות המסחרית בין העיתונים, שנאבקו על אותו קהל קוראים עצמו עד שגברה ידם של המליץ והצפירה. כחלק ממאמצי ההישרדות שלו ייסד קנטור ליד 'היום' ירחון ספרותי בשם 'בן-עמי', שהוענק לקוראי העיתון והוקדש לענייני חכמת ישראל ולספרות יפה. ארבע חוברותיו הופיעו בין ינואר למאי 1887. ניסיון זה לא צלח, וכישלונו הכלכלי של היום (סנט פטרבורג) הביא לסגירתו זמן קצר לאחר פתיחת שנתו השלישית. בתולדות העיתונות העברית שמור לו מקום חלוצי לא רק כבכור העיתונים היומיים בעברית, אלא כניסיון ראשון ומוצלח למדי להשתחרר מן המליצה המשכילית וליצור לשון דיווח עברית עניינית, תמציתית ומדויקת.

[ + הצג עוד ]