⁨⁨המזרחי⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ שבת, 1 ספטמבר 1923
⁨2⁩ ראשון, 2 ספטמבר 1923
⁨3⁩ שני, 3 ספטמבר 1923
⁨4⁩ שלישי, 4 ספטמבר 1923
⁨5⁩ רביעי, 5 ספטמבר 1923
⁨6⁩ חמישי, 6 ספטמבר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨7⁩ שישי, 7 ספטמבר 1923
⁨8⁩ שבת, 8 ספטמבר 1923
⁨9⁩ ראשון, 9 ספטמבר 1923
⁨10⁩ שני, 10 ספטמבר 1923
⁨11⁩ שלישי, 11 ספטמבר 1923
⁨12⁩ רביעי, 12 ספטמבר 1923
⁨13⁩ חמישי, 13 ספטמבר 1923
⁨14⁩ שישי, 14 ספטמבר 1923
⁨15⁩ שבת, 15 ספטמבר 1923
⁨16⁩ ראשון, 16 ספטמבר 1923
⁨17⁩ שני, 17 ספטמבר 1923
⁨18⁩ שלישי, 18 ספטמבר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨19⁩ רביעי, 19 ספטמבר 1923
⁨20⁩ חמישי, 20 ספטמבר 1923
⁨21⁩ שישי, 21 ספטמבר 1923
⁨22⁩ שבת, 22 ספטמבר 1923
⁨23⁩ ראשון, 23 ספטמבר 1923
⁨24⁩ שני, 24 ספטמבר 1923
⁨25⁩ שלישי, 25 ספטמבר 1923
⁨26⁩ רביעי, 26 ספטמבר 1923
⁨27⁩ חמישי, 27 ספטמבר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨28⁩ שישי, 28 ספטמבר 1923
⁨29⁩ שבת, 29 ספטמבר 1923
⁨30⁩ ראשון, 30 ספטמבר 1923
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨המזרחי⁩⁩
זמינוּת באתר: 18 דצמבר 1918 - 29 מאי 1924 (248 גיליונות; 2,588 עמודים)
שפה: ⁨עברית⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩
מדינה: ⁨פולין⁩
עיר: ⁨ורשה⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות יהודית בפולין⁩
תדירות: ⁨שבועון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:
בשנת תרע"ט בימים כ"ט – ל' בחודש כסלו (עדיין 1918) התכנס הוועד הפועל של תנועת המזרחי בפולין. על סדר יומו היו שאלות מדיניות כלליות של העם היהודי ובכללן שאלת ההשתתפות בוועידה הציונית הפולנית האמורה להתכנס בקרוב, ושאלות פנימיות שבמרכזן התארגנות תנועת המזרחי בפולין (בלשון העיתון "התנועה המזרחית") לקראת וועידת התנועה העולמית וייסוד ביטאון מרכזי לתנועה. ההחלטות החשובות של הוועד הפועל הובאו בגיליון הראשון של השבועון "המזרחי" ובהן (עמ' 9): "ג. לגשת מיד להוציא שבועון עברי בשם "המזרחי" ולהזמין את יצחק ניסנבוים בתור עורך. ואכן, לא עבר זמן רב ושבועון "המזרחי" החל את הופעתו (ט"ו טבת תרע"ט). בשל מעמדו בתנועה הייתה הבחירה ביצחק ניסנבוים כעורך הביטאון כמעט טבעית. יצחק ניסנבוים למד בישיבות אחדות בברויסק וולוז'ין, ווילנה. לאחר נישואיו התיישב במינסק. היה פעיל בחיבת ציון בעיקר בחוגי החרדים בניסיון להעבירם לציונות. הצטרף לאגודה הדתית לאומית החשאית "נצח ישראל" ובה קשר קשרים עם ח"נ ביאליק. משנת תרנ"ד (1894) היה יד ימינו של הרב שמואל מוהוליבר ומזכירו. בשנת תרס"א (1901) עבר לוורשה. בשנת 1905 ביקר בארץ ישראל. היה מראשי תנועת המזרחי ובשמה פעל במוסדות הציוניים כגון הקרן הקיימת. בשנותיו האחרונות היה נשיא התנועה בפולין. הוא הכיר אפוא את תנועת המזרחי, שנוסדה ב-1902, לפני ולפנים. ואכן, במאמר הפותח מפרי עטו בגיליון מס' 1 של השבועון (ט"ו בטבת תרע"ט), "הסתדרות המזרחי מגמתה ותפקידה",עוסק ניסנבוים בבסיס האידיאולוגי של תנועת המזרחי, ביחסיה עם ההסתדרות הציונית, במוסדות התנועה ומטרותיה. בכך הוא מאשש את אופיו המפלגתי של השבועון ואת נמעניו − חברי תנועת המזרחי. המחפש במאמרו את המילה "ציונות" לגווניה יעלה חרס בידו. ניסנבוים מדבר על "התנועה העברית" או "הלאומיות העברית" וגם "התורה העברית". בכינויים הללו הוא מבדיל בין האידיאולוגיה של התנועה (דהיינו ציונים דתיים) ותומכיה לבין כלל היהודים. התנועה הציונית מכונה על ידו כ"לאומיות הכללית". מאמר רעיוני מעין זה מפרי עטו ומאת מחברים אחרים הופיע בדפים הראשונים של כל גיליון במשך כל שנות הופעתו של השבועון וזו גם הייתה תכליתו העיקרית של הביטאון: בירור שאלות אידיאולוגיות ומעשיות המעסיקות את תנועת המזרחי ובמרכזן: עלייה ויישוב ארץ ישראל, הקשר הקשרים והמחלוקות עם התנועה הציונית ומוסדותיה, היחס לתנועות החילוניות והחרדיות ולתפיסת עולמן וגם דיונים פנימיים בשאלות דתיות ואידיאולוגיות. מבחינת צורתו ותוכנו השבועון בן 12 העמודים ערוך היטב. המאמרים, התיאורים והמדורים מובחנים ומובדלים זה מזה. בראשו, מתחת לכותרות, מופיע "תוכן העניינים" ובו רשימת החיבורים ומחבריהם והוא נוח לקריאה. בגיליון הראשון מאמרים ותיאורים של הפוגרום בלבוב והמדורים "בעולמנו" ובו חדשות ואירועים הנוגעים לכל יהודים. "ארץ ישראל" ובו חדשות מארץ ישראל, "התנועה המזרחית" – מדור רחב המתחלק לסעיפי משנה שהעיקריים בהם הם דיווחים וחוזרים מהוועד הפועל של התנועה בפולין ומהלשכה המרכזית של הסתדרות המזרחי, ומדור נרחב "מערי השדה" ובו דיווחים על פעילות התנועה בהן. כמו כן יש בו מדור "צעירי המזרחי" ומדור נוסף "בציונות" שעיקרו פעילות התנועה הציונית בפולין. במשך השנים יופיעו מדורים אלה באופן לא סדיר. חלקם יבוטלו ויפנו את מקומם למאמרים ותיאורים שונים מחיי היהודים בפולין ומחייהם בארץ ישראל. אליהם יתווסף המדור "בעיתונות" ובו התייחסות למאמר אחד או מאמרים אחדים על פעילות התנועה שהופיעו בעיתונות היהודית ובכללה גם עיתונות ארץ ישראל. הפרסומות (כולל מודעות אבל) מופיעות בעמוד האחרון ובמשך רוב שנות הופעת העיתון אין הן גולשות לעמודים נוספים. את מניין השנים התחיל השבועון מיום צאת הגיליון הראשון לאור, דהיינו ט"ו טבת תרע"ט ולפיכך גיליון מספר אחד מדי שנה הופיע בטבת. נראה שלעורך השבועון לא היה קושי למצוא כותבים לעיתונו. לקראת 1919 (גיליון 3 באותה השנה) מצורף לשבועון תוכן העניינים העתידי לכל השנה בסדר אלפביתי והדבר חוזר מדי שנה (להוציא 1924). סיפורים (רובם מגמתיים) הופיעו מפעם לפעם החל מהגיליון השני בשנתו הראשונה של השבועון. באותו הגיליון (מס' 2) מתפרסם גם שיר אך זו תופעה נדירה. הביטאון בכללו שיקף בנאמנות את תנועת המזרחי בפולין בשנות הופעתו: פעילותה, הנושאים האידיאולוגיים שהעסיקו אותה ועמדתה בשאלות שעמדו במרכז הדיונים של תנועת המזרחי העולמית והתנועה הציונית. בכך הוא היה כלי מפלגתי/פוליטי יעיל לקוראיו.
[ + הצג עוד ]