⁨⁨המאסף (דור המאספים)⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ שישי, 1 יולי 1785
⁨1⁩ גיליון
⁨2⁩ שבת, 2 יולי 1785
⁨3⁩ ראשון, 3 יולי 1785
⁨4⁩ שני, 4 יולי 1785
⁨5⁩ שלישי, 5 יולי 1785
⁨6⁩ רביעי, 6 יולי 1785
⁨7⁩ חמישי, 7 יולי 1785
⁨8⁩ שישי, 8 יולי 1785
⁨9⁩ שבת, 9 יולי 1785
⁨10⁩ ראשון, 10 יולי 1785
⁨11⁩ שני, 11 יולי 1785
⁨12⁩ שלישי, 12 יולי 1785
⁨13⁩ רביעי, 13 יולי 1785
⁨14⁩ חמישי, 14 יולי 1785
⁨15⁩ שישי, 15 יולי 1785
⁨16⁩ שבת, 16 יולי 1785
⁨17⁩ ראשון, 17 יולי 1785
⁨18⁩ שני, 18 יולי 1785
⁨19⁩ שלישי, 19 יולי 1785
⁨20⁩ רביעי, 20 יולי 1785
⁨21⁩ חמישי, 21 יולי 1785
⁨22⁩ שישי, 22 יולי 1785
⁨23⁩ שבת, 23 יולי 1785
⁨24⁩ ראשון, 24 יולי 1785
⁨25⁩ שני, 25 יולי 1785
⁨26⁩ שלישי, 26 יולי 1785
⁨27⁩ רביעי, 27 יולי 1785
⁨28⁩ חמישי, 28 יולי 1785
⁨29⁩ שישי, 29 יולי 1785
⁨30⁩ שבת, 30 יולי 1785
⁨31⁩ ראשון, 31 יולי 1785
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨המאסף (דור המאספים)⁩⁩
זמינוּת באתר: 1 אוקטובר 1783 - 17 מרץ 1811 (131 גיליונות; 3,554 עמודים)
שפה: ⁨עברית⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩ / ⁨מרכז אירופה⁩
מדינה: ⁨פולין⁩ / ⁨גרמניה⁩
עיר: ⁨קניגסברג⁩ / ⁨ברלין⁩ / ⁨ורוצלב⁩
תדירות: ⁨לא סדירה⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:
מבשר העיתונות היהודית החדשה, נוסד ביוזמת חברת "דורשי לשון עבר", אנשי שלומו של משה מנדלסון בקניגסברג. המאסף יצא לאור באופן לא סדיר בין 1811-1783, בהשתתפות יצחק אייכל, אהרון האלה-וולפסון, יואל ברי"ל שלום הכהן, נפתלי הרץ ויזל ואחרים, והטיף ללימודי חול, להשתלבות אזרחית בסביבה וליחס חדש למדעים ולאמנויות. ביחסו הביקורתי אל המסורת ובדרישתו לתמורות בחיי הכלכלה ובמבנה החינוך ומטרותיו, היה המאסף מקור השארה לכתבי-עת רבים, ביניהם "בכורי העתים". מניע מרכזי בייסודם של כתבי-העת הראשונים בגרמניה היה הרצון להפיץ את רעיונות ההשכלה. המאפיין של המאסף (ושל ממשיכי דרכו) היה עיסוק מועט בחדשות, ועיקר הדגש הושם על חומר ספרותי, מסאי וחינוכי. ציבור הקוראים הראשוני היה כמה עשרות או מאות מנויים, משכילים יודעי עברית. מפעם לפעם צורף לכתב-העת מוסף בגרמנית. בין השנים 1786-1783 יצא המאסף בקניגסברג, וב-1786, עם מעברו של אייכל לברלין, עברה גם צאתו של כתב-העת לעיר, שהייתה מרכז ההשכלה היהודית דאז. מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-18 ירדה תדירות יציאתו לאור, בעקבות קשיים כלכליים, ובשנים 1797-1794 הוא יצא בתדירות נמוכה אף יותר, בברסלאו (שלזיה). חידושו בסוף העשור הראשון למאה ה-19 בידי שלום הכהן החזיק מעמד מספר שנים, עד שב-1811 הפסיק לצאת לאור
[ + הצג עוד ]