פרייע ארבייטער שטימע
1890
1891
1892
1899
1900
1901
1902
1903
1904
1905
1906
1907
1908
1909
1910
1911
1912
1913
1914
1915
1916
1917
1918
1919
1920
1921
1922
1923
1924
1925
1926
1927
1928
1929
1930
1931
1932
1933
1934
1935
1936
1937
1938
1939
1940
1941
1942
1943
1944
1945
1946
1947
1948
1949
1950
1951
1952
1953
1954
1955
1956
1957
1958
1959
1960
1961
1962
1963
1964
1965
1966
1967
1968
1969
1970
1971
1972
1973
1974
1975
1976
1977

אודות העיתון
השבועון 'פֿרײַע אַרבעטער שטימע' ['קול הפועל החופשי'] נוסד ב-1890 כבמה המרכזית של התנועה האנרכיסטית היהודית בארצות הברית, שעשתה באותם ימים את צעדיה הראשונים. העיתון פנה לקהל קוראים סוציאליסטי ורדיקלי. הוא פעל להקמתם של איגודי פועלים וליווה אותם, יזם ותמך בפעילות חינוכית אנרכיסטית, דיווח על מאבקי פועלים והציג לקוראים דברי הגות ופובליציסטיקה של הוגים רדיקליים במטרה להחיות את הרוח המהפכנית ולהרחיב את אופקיהם. אחד מעורכיו הראשונים היה משורר הפרולטריון היידי דוד אדלשטט, שנאלץ לפרוש מן העריכה לאחר פחות משנה בגלל מחלת השחפת החמורה בה לקה ושהביאה לפטירתו ב-1892. בתקופתו הגיעה תפוצת העיתון לכ-4000 עותקים.
בשנותיו הראשונות התמודד העיתון עם קשיים כלכליים רבים וב-1892 נסגר. הוא חידש את הופעתו ב-1899 תחת עריכתו של שאול יאנובסקי. יאנובסקי (1939-1864) היה מחלוצי התנועה האנרכיסטית היהודית בארצות הברית והיה נואם כריזמטי וכותב שנון אשר טורי הדעה שלו זכו לפופולריות רבה. הוא שימש כעורך הראשי של העיתון במשך 20 שנים, בין 1899 ל-1919, וזו היתה תקופת פריחתו של העיתון, שהגיע בשיאו לתפוצה של כ-30 אלף עותקים. בתקופת יאנובסקי נתן העיתון במה למגוון דעות מן הקשת הסוציאליסטית-קומוניסטית-אנרכיסטית. יאנובסקי הפך את העיתון לאחת הבמות הספרותית החשובות באמריקה. מיטב סופרי היידיש פרסמו בו מפרי עטם, ורבים מהם התחילו את דרכם על דפי העיתון. משוררי קבוצת 'די יונגע' וקבוצת 'אינזיך' קיבלו במה בעיתון. יאנובסקי אף נודע כעורך אוהד במיוחד כלפי יצירה ספרותית של נשים, ותחת עריכתו פורסמו בין השאר יצירות של אנה מרגולין, ציליה דרפקין ופראדל שטוק. הצירוף של תוכן איכותי (הן מבחינת מאמרים והן מבחינה ספרותית) ומתן במה למגוון דעות, סימנו את העיתון כתרבותי מאוד, ואת הסטנדרט הזה ביקש ה'פֿרײַע אַרבעטער שטימע' לשמר לאורך עשרות השנים הבאות.
בשנות ה-20 כבר החלה ירידתו של העיתון, על אף שעשור זה היה עדיין יציב יחסית מבחינת תפוצת העיתון ומבחינת איכותו, תחת עריכתו של יוסף כהן. התמעטות הקוראים הפוטנציאליים לאורך השנים הביאה לכך שבשנות ה-50 הצטמצם העיתון לכדי דו-שבועון, ובשנות ה-70 הופיע, לבסוף, כירחון. ערב סגירתו בדצמבר 1977 היה ה'פֿרײַע אַרבעטער שטימע' לעיתון היידיש הוותיק באמריקה.
העיתון הועלה לאתר בעזרת:
תגיות