⁨⁨פאלקסבלאט⁩⁩

⁨1930⁩

⁨1931⁩

⁨1932⁩

⁨1933⁩

⁨1934⁩

⁨1935⁩

⁨1936⁩

⁨1937⁩

⁨1938⁩

⁨1939⁩

⁨1940⁩

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨פאלקסבלאט⁩⁩
זמינוּת באתר: 14 פברואר 1930 - 20 נובמבר 1940 (2,726 גיליונות; 18,348 עמודים)
שפה: ⁨יידיש⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩
מדינה: ⁨ליטא⁩
עיר: ⁨קובנה⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות יידיש⁩ / ⁨המדור לעיתונות יהודית בפולין⁩
תדירות: ⁨יומון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:
פֿאָלקסבלאַט' ['עתון העם'] היה בטאונה של התנועה הפולקיסטית בליטא, שדגלה ביידישיזם, בחילונות וב'דאָיקייט' ('כאניוּת'), כלומר, בשייכות היהודים למרחב הליטאי – להבדיל מן הציונות שחיפשה מענה בארץ ישראל. העיתון ביקש בראש ובראשונה להציע אלטרנטיבה ליומון היידיש היחיד שפעל באותם ימים בליטא, 'די אידישע שטימע' ['הקול היהודי'], שהיה בטאונה של הציונות הכללית. בין מייסדי העיתון ועורכיו נמנו חברים בולטים בתנועה הפולקיסטית באותם ימים בליטא, כדוגמת יודל מארק, מי שהיה מנהל גימנסיה יידישאית בווילקומיר, בלשן יידיש ופעיל פולקיסטי מוּכר, והד"ר מנדל סודארסקי, רופא עיניים ופולקיסט. העיתון ריכז סביבו את האינטליגנציה היהודית הלא-ציונית והיידישיסטית בליטא. מלבד חדשות פנים וחוץ וקורספונדנציות, כלל העיתון מדורים בנושאים שונים, כמו מדע פופולרי וייעוץ משפטי, וכן שורה של מוספים, ביניהם מוסף הומוריסטי שנקרא 'עמךָ', מוסף לילדים שנקרא 'קינדערבלאַט' ונערך על ידי הלנה כאצקלס, ומוסף ספרותי שהופיע החל מ-1934 בעריכת יוסף גאר, וכלל בין השאר סקירות על ספרות ליטאית – דבר יוצא דופן בזמנו. לאורך שנות קיומו התמודד העיתון גם עם קשיים כלכליים וגם עם התנכלויות של השלטון. בהיותו עיתון אופוזיציונרי, נעשו מספר ניסיונות לסגור אותו. לפרקים יצא העיתון בשמות שונים בכדי לחמוק ממגבלות הצנזורה. בעלי ועורכי העיתון מצאו עצמם לא פעם מושלכים אל הכלא. בכדי להתגבר על הקשיים הכלכליים נוהל העיתון החל מ-1934 כקואופרטיב. בשנות ה-30 המאוחרות נעשו ניסיונות עיקשים של גורמים קומוניסטיים להשתלט על העיתון. בהדרגה המאבק הזה הוכרע לטובתם, והעיתון הפך לבטאון קומוניסטי. בנובמבר 1940, עם כיבושה של ליטא בידי ברית-המועצות, הוחלף עיתון זה על ידי היומון 'עמעס' ['אמת'].
[ + הצג עוד ]

העיתון הועלה לאתר בעזרת:

⁨The Cimet Family in Memory of Ruben Cimet Lerer⁩