⁨⁨דער מאמענט⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ חמישי, 1 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨2⁩ שישי, 2 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨3⁩ שבת, 3 פברואר 1923
⁨4⁩ ראשון, 4 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨5⁩ שני, 5 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨6⁩ שלישי, 6 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨7⁩ רביעי, 7 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨8⁩ חמישי, 8 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨9⁩ שישי, 9 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨10⁩ שבת, 10 פברואר 1923
⁨11⁩ ראשון, 11 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨12⁩ שני, 12 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨13⁩ שלישי, 13 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨14⁩ רביעי, 14 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨15⁩ חמישי, 15 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨16⁩ שישי, 16 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨17⁩ שבת, 17 פברואר 1923
⁨18⁩ ראשון, 18 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨19⁩ שני, 19 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨20⁩ שלישי, 20 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨21⁩ רביעי, 21 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨22⁩ חמישי, 22 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨23⁩ שישי, 23 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨24⁩ שבת, 24 פברואר 1923
⁨25⁩ ראשון, 25 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨26⁩ שני, 26 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨27⁩ שלישי, 27 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
⁨28⁩ רביעי, 28 פברואר 1923
⁨1⁩ גיליון
מחפש...

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨דער מאמענט⁩⁩
זמינוּת באתר: 18 נובמבר 1910 - 24 אוגוסט 1939 (8,530 גיליונות; 55,342 עמודים)
שפה: ⁨יידיש⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩
מדינה: ⁨פולין⁩
עיר: ⁨ורשה⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות יידיש⁩ / ⁨המדור לעיתונות יהודית בפולין⁩
תדירות: ⁨יומון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:

אחד משני העיתונים היומיים הוותיקים והחשובים ביותר ביידיש שראו אור בוורשה. גיליונו הראשון הופיע ב-5 בנובמבר 1910 והוא התמיד בהופעתו גם לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עד ל-22 בספטמבר 1939.

מייסד העיתון היה נוח פרילוצקי (1941-1882), מנהיג המפלגה הפולקיסטית היהודית בפולין, שדגלה באוטונומיה לאומית תרבותית כפתרון הרצוי להמשך הקיום היהודי בארצות השונות. עורכו הרשמי של העיתון במשך כל שנות קיומו היה אביו של נוח פרילוצקי, צבי (1942-1862), מי שהיה חלוץ העיתונות היומית ביידיש בוורשה, המייסד של העיתון דער וועג (1907-1905).

בשנותיו הראשונות שמר העיתון על חזות א-פוליטית, אם כי ניכרה בו נימה פרו-ציונית ברורה מחד גיסא, והתנגדות למגמות ההתבוללות מאידך גיסא. הלל צייטלין היה הפובליציסט הבולט בעיתון. בשנתיים הראשונות לקיומו כתב בו שלום עליכם בקביעות. בנוסף השתתפו ב דער מאָמענט בשנותיו הראשונות סופרים ועסקני תרבות מוכרים, והשתתפותם הקלה על התחרות שהתנהלה בין העיתון החדש בזה הוותיק יותר והמצליח, ההײַנט (1939-1908).

מימדיו של העיתון היו צנועים, כדוגמת העיתונים האחרים שהופיעו אז. בימי חול הוא כלל בראשיתו ארבעה עד שמונה עמודים ובתקופה שבין שתי המלחמות הגיע עד לעשרה עמודים. בערבי שבת וחג הכפיל העיתון את היקפו. בנוסף על ידיעות אקטואליות, שנסבו הן על התחום היהודי והן על זה הכללי, נדפסו בעיתון באופן קבוע דברי פרשנות עליהן, מאמרי עמדה בענייני דיומא וחומר ספרותי מגוון. כמקובל בעיתונות התקופה ובכדי להגיע לקהל קוראים מגוון ככל האפשר, דאגה מערכת דער מאָמענט בכל שנות קיומו לפרסם בעת ובעונה אחת שני רומאנים בהמשכים יומיים. בדרך כלל מדובר היה ברומאן אחד מאת סופר מפורסם ואיכותי (כמו למשל זלמן שניאור) ורומאן אחר, בדרך כלל אנונימי, שמטרתו הייתה למשוך קוראים הודות לעלילה מפותלת ומותחת. בגיליונות סוף השבוע וערבי החג נמצאו גם מוספים לענייני תרבות, ספרות, תיאטרון, ספורט, בית ומשפחה, הומור ועוד. מטבע הדברים הופנתה עיקר תשומת הלב בעיתון לנעשה בגבולות פולין ובמיוחד לעיר ורשה. בשל כך מהווה העיתון מקור רב חשיבות להכרה מקרוב של חיי היהודים בקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה.

הצלחתו של העיתון ותפוצתו שהגיע לכדי 20 עד 25 אלף עותקים ביום בשנות העשרים, המריצה את המערכת להוציא לאור עיתון צהרים סנסאציוני, בהיקף של ארבעה עמודים בלבד, וואַרשעווער ראַדיאָ (1939-1924), שזכה לתפוצה רחבה ולרווחים נאים.

למן שנת 1916 נעשה דער מאָמענט לביטאון לא רשמי של המפלגה הפולקיסטית (שבראשה עמד כאמור נוח פרילוצקי). ככזה הוא הציב לו למטרה להיאבק בראש ובראשונה למען הזכות לאוטונומיה תרבותית יהודית (תחילה מאת השלטון הגרמני בסוף מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן מזה הפולני), למען הכרה ביידיש ובמערכת החינוך המודרנית המתנהלת בלשון זו. בהיבט התרבותי המדובר הייתה מידה של זהות ושיתוף פעולה בין דרישות הפולקסיטים לדרישות המפלגה הסוציאליסטית היהודית, ה"בונד", אך שלא כמו העיתונות הסוציאליסטית היידישיסטית והאנטי-ציונית במוצהר, גילה דער מאָמענט יחס אוהד לציונות, להתיישבות בארץ ישראל ואף ללשון העברית. בכל שנות קיומו הקדיש העיתון מקום נרחב לדיווחים ולדברי פרשנות על הנעשה בארץ ישראל ובעולם היהודי בכלל. בהיבט הפוליטי הכלל-ארצי הזהיר העיתון תדיר מפני מדיניות אנטי-יהודית שמנהלת הממשלה הפולנית, בעיקר בהיבט הכלכלי, ומפני גילויי אנטישמיות בציבור הפולני. כביטאון מפלגה המזוהה עם הציבור הזעיר בורגני ניתן בעיתון ביטוי נרחב יותר לאינטרסים של מעמד הסוחרים (הזעירים בעיקר) ובעלי המלאכה.

בשל ניהול כלכלי כושל של העיתון ובעקבות המשבר הכלכלי העולמי התמוטט העיתון מבחינה כספית והמוצא האפשרי היחיד היה הפיכתו לקואופרטיב – "די פרעסע" (1931). אלא שההתאוששות מן המשבר לא הייתה מלאה. מעמדה של המפלגה הפולקיסטית הלך ונחלש בציבור, התחרות המתמדת עם ההײַנט וההוצאה לאור הכושלת של פרסומים שונים הביאו את המאָמענט לפרשת דרכים. למן שנת 1935 נעשה העיתון לבטאונה של ההסתדרות הציונית החדשה, התנועה הרביזיוניסטית, בראשות ולדימיר (זאב) ז'בוטינסקי, שמאמריו התפרסמו בעיתון באופן קבוע. בשנת 1939 בלט בין כותבי הפובליציסטיקה בעיתון אורי צבי גרינברג שהתגורר באותה עת בוורשה. ב-1937 מונה לעיתון כונס נכסים (אף הוא רביזיוניסט) ויחסי העבודה הגיעו לשפל שבא לידי ביטוי בשביתה כללית שהכריזו העורך הראשי, פרילוצקי, ובכירי העיתונאים שלא היו מזוהים כרביזיוניסטים. פשרה מאולצת בין הצדדים אפשרה את המשך קיומו של העיתון כסדרו עד לשריפת בנין המערכת כתוצאה מפגיעת פגז גרמני בערב יום הכיפורים, 22 בספטמבר 1939.

דער מאָמענט ממופתח במאגר "מפתח עיתונות יידיש", מאגר זה כולל את כל המאמרים שנדפסו בעיתון ונושאים חתימת מחבר – בין אם המדובר בשמו האמיתי או בכינוי. למאגר יש אינדקס מפורט לפי נושאים, אשר בשילוב מנוע החיפוש של האתר "עיתונות יהודית היסטורית" מאפשר גישה נוחה למידע העצום המקופל בין דפיו של עיתון חשוב זה.

פרופ' נתן כהן

[ + הצג עוד ]

העיתון הועלה לאתר בעזרת: