⁨⁨אלנפאאִס/ אלנפאאִס אלעצרייה⁩ - ⁨النفائس العصرية⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨2⁩ שלישי, 2 מאי 1911
⁨3⁩ רביעי, 3 מאי 1911
⁨4⁩ חמישי, 4 מאי 1911
⁨5⁩ שישי, 5 מאי 1911
⁨6⁩ שבת, 6 מאי 1911
⁨7⁩ ראשון, 7 מאי 1911
⁨8⁩ שני, 8 מאי 1911
⁨9⁩ שלישי, 9 מאי 1911
⁨10⁩ רביעי, 10 מאי 1911
⁨11⁩ חמישי, 11 מאי 1911
⁨12⁩ שישי, 12 מאי 1911
⁨13⁩ שבת, 13 מאי 1911
⁨14⁩ ראשון, 14 מאי 1911
⁨15⁩ שני, 15 מאי 1911
⁨16⁩ שלישי, 16 מאי 1911
⁨17⁩ רביעי, 17 מאי 1911
⁨18⁩ חמישי, 18 מאי 1911
⁨19⁩ שישי, 19 מאי 1911
⁨20⁩ שבת, 20 מאי 1911
⁨21⁩ ראשון, 21 מאי 1911
⁨22⁩ שני, 22 מאי 1911
⁨23⁩ שלישי, 23 מאי 1911
⁨24⁩ רביעי, 24 מאי 1911
⁨25⁩ חמישי, 25 מאי 1911
⁨26⁩ שישי, 26 מאי 1911
⁨27⁩ שבת, 27 מאי 1911
⁨28⁩ ראשון, 28 מאי 1911
⁨29⁩ שני, 29 מאי 1911
⁨30⁩ שלישי, 30 מאי 1911
⁨31⁩ רביעי, 31 מאי 1911
מחפש...

עיתון זה הוא עיתון מתוך אוסף ג'ראייד (עיתונות ערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית). על מנת ליהנות מכלי חיפוש מותאמים ומתקדמים לאוסף זה לחצו כאן.

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨אלנפאאִס/ אלנפאאִס אלעצרייה⁩ - ⁨النفائس العصرية⁩⁩
זמינוּת באתר: 1 ינואר 1908 - 1 נובמבר 1923 (117 גיליונות; 4,646 עמודים)
שפה: ⁨ערבית⁩
אזור: ⁨המזרח התיכון⁩
מדינה: ⁨ארץ ישראל המנדטורית⁩ / ⁨ארץ ישראל העות'מאנית⁩
עיר: ⁨ירושלים⁩
אוסף: ⁨ג'ראייד- ארכיון עיתונות ערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית⁩
תדירות: ⁨שבועון⁩ / ⁨דו-שבועון⁩ / ⁨ירחון⁩
תיאור:
כתב עת זה נחשב לאחד מכתבי העת הספרותיים החשובים ביותר שיצאו לאור בערבית בארץ תחת השלטון העות'מאני ותחת שלטון המנדט הבריטי. כתב העת נוסד על ידי הסופר והעיתונאי ח'ליל אבראהים ח'ליף המפורסם בכינויו בידס (נצרת 1874-בירות 1949), בוגר הסמינר הרוסי החדש בנצרת (1892-1886). בידס עסק בתחילת דרכו בהוראה, ומאוחר יותר כיהן כמנהל כללי של בתי הספר הרוסיים בארץ ובסוריה (בשנת 1908), ועבד כמורה בבית הספר האורתודוקסי בחיפה. בידס נחשב לחלוץ הרומן והסיפור בארץ. הוא תרגם מרוסית לערבית ומערבית לרוסית, בין היתר תרגם את טולסטוי, ופרסם יצירות ספרותיות מקוריות רבות. זאת בנוסף על חיבורים בהיסטוריה, בשפה הערבית, וספרי לימוד בתחומים שונים. בידס גם חיבר חיבורים וסיפורים מקוריים, כגון חיבור בשם סיפורי בתי הכלא (חדית' אלסג'ון), בו הוא מתאר את חוויותיו בבתי הכלא והמעצרים של השלטון המנדטורי בירושלים. ככל הנראה, בידס תמך במרד הערבי נגד השלטון העות'מאני, דבר שהביא את השלטונות לגזור עליו גזר דין מוות. התערבותה של הפטריארכיה האורתודוכסית בירושלים הביאה להקלה משמעותית בגזר דינו ולבסוף גם לשחרורו עם כניסת הצבא הבריטי לארץ. בתחילת שנת 1909 מונה בידס כחבר במועצה העדתית האורתודוכסית בירושלים. בעקבות זאת השתכן בירושלים ואף העביר אליה את משרדי כתב העת. בידס סירב לעבוד במשרד החינוך המנדטורי, גם כאשר הוצע לו לנהל את אגף החינוך הערבי, והעדיף להמשיך בעבודתו כמורה בבית הספר הקהילתי סנט ג'ורג' (אלמטראן) בירושלים, שהוקם בשנת 1899. בידס נהג גם להשתתף בהפגנות נגד שלטונות המנדט ונגד הציונות. כך למשל, בעקבות גל ההפגנות בירושלים, יפו וחיפה ב-27 פברואר 1920, נעצר בידס ונשפט (זאת לצד רבים אחרים, כולל אלחאג' אמין אלחסיני, עארף אלעארף ומוסא כאט'ם באשא אלחסיני). לאחר פרסום גזרי הדין נערכו הפגנות, ועם כניסת הרברט סמואל לתפקידו (1 יולי 1920), הוכרז על שחרור כל העצורים. במאי 1948 עבר לירדן ומשם ללבנון שם נפטר בשנת 1949. עד לגיליון 29 (אוקטובר 1909). בשנה השנייה (1909/ 1910) הפך כתב העת לירחון ונדפס בבית הדפוס "אלאדביה" בבירות. החל מהשנה השלישית ועד לאוקטובר 1914 נדפס כתב העת בירושלים. בדומה לשאר העיתונים וכתבי העת, הפסיק כתב העת לצאת לאור במהלך מלחמת העולם הראשונה, והגיליון האחרון שראה אור הוא גיליון אוקטובר 1914. כתב העת יצא לאור שוב ב-26 יולי 1919 כשבועון, זאת עד לגיליון 6 (30 אוגוסט 1919). החל מהגיליון 7 (15 ספטמבר 1919) ראה אור דו-שבועון.3הגיליון הראשון של כתב העת יצא לאור כשבועון באחד בנובמבר 1908. החל מהגיליון השני נדפס כתב העת באלמטבעה אלווטניה בחיפה. החל מהגיליון העשירי (1 ינואר 1909) יצא כתב העת לאור דו-שבועון ושמו שונה לאלנפאאִס אלעצרייה (זאת ככל הנראה בעקבות הוצאתו לאור של עיתון לבנוני בשם דומה), ונדפס בבית הדפוס של "דאר אלאיתאם אלסוריה" — ליד בית היתומים שנלר שבירושלים, זאת בארצות ערב הקרובות: סוריה, לבנון, ירדן ומצרים. כתב העת הגיע גם לארצות אירופאיות ולארה"ב. בכתב העת כתבו משכילים, סופרים, משוררים ומחנכים מהשורה הראשונה, כמו אסעאף אלנשאשיבי (ירושלים 1882-קהיר 1948), ח'ליל אלסכאכיני (ירושלים 1878-קהיר 1953), עלי א-רימאווי (כפר בית רימא מחוז רמאללה 1860-ירושלים 1919) ואסכנדר אלח'ורי אלביתג'אלי (בית ג'אלא 1973-1888). כתב העת הצליח כבר מתחילת הופעתו לבסס את מעמדו ככתב עת ספרותי איכותי, ועורר שיח ספרותי. כתב העת הפסיק לצאת לאור סופית בשנת 1924 (ולפי מקורות אחרים בשנת 1923). 4
[ + הצג עוד ]