Uj Kelet
1918
1919
1920
1921
1922
1923
1924
1925
1926
1927
1928
1929
1930
1931
1932
1933
1934
1935
1936
1937
1938
1939
1940
1948
2016
2017
2018
2019
2020
מחפש...
אודות העיתון
העיתון "Új Kelet" (מזרח חדש), שהתחיל לצאת לאור כשבועון בטרנסילבניה, בעיר קלוז' (Cluj) ב-19.12.1918, היה שופרו של ה"איגוד היהודי הלאומי מטרנסילבניה" (Erdélyi Zsidó Nemzeti Szövetség). מטרת האיגוד, שנוסד ב-20.11.1918, הייתה לעצור את התבוללותם העמוקה של יהודי טרנסילבניה בחברה ההונגרית, או אף לנסות להחזיר את המצב לקדמותו. היותו של האיגוד הנציג של התנועה הציונית והמגן על זכויותיו של יהודי טרנסילבניה, הובילה לכך שהאיגוד השתדל מראשית דרכו להקים גופים ומוסדות לאומיים באופיים כדי שישרתו את האידיאולוגיה שלו.
"Új Kelet" שהפך ליומון ב-1920, והיה אחד מהגופים שבעזרתו הפיץ האיגוד את רעיונותיו ודעותיו, בניסיון לחנך את קהל ולפתח בקרב קוראיו מודעות לאומית יהודית. בנוסף לשאיפתו לחנך את היהודים לתודעה לאומית עצמית, העיתון שיקף בפני קוראיו את המציאות היום-יומית בתוך הקהילות היהודיות, החדשות הכלל-ארציות והבינלאומיות ושם דגש מיוחד על החדשות מארץ-ישראל. אך גם במאמרים אלה בולטת תפיסת עולמם הציונית של עורכיו וכותביו.
על אף שמסיום מלחמת העולם הראשונה השתייכה טרנסילבניה לרומניה, המגמה התרבותית של העיתון הייתה הונגרו-צנטרית באופן מובהק. ממגוון המדורים שהופיעו בעיתון בולטים במיוחד אלה שסקרו את הפעילות הציונית בקהילות היהודיות השונות, כגון: אספות פוליטיות וחברתיות, איסוף תרומות לקרן קיימת, ביקורים של אישים ציוניים בקהילות השונות, פעילויות של אירגוני נשים למען רווחתם של הנזקקים וכיו"ב. מאמרים רבים עסקו בהגנה על זכויותיהם האזרחיות של יהודים והמאבק נגד האנטישמיות שהייתה נפוצה בקרב אישי ציבור רומנים, וכן בהרבה מהעיתונים הרומנים.
לאחר שחלקה הצפוני של טרנסילבניה הוחזר לחיקה של הונגריה, תחת הנהגת ממשלה אנטישמית בת-בריתה של גרמניה הנאצית, נסגר העיתון ב-1940 בהוראת השלטונות, בשל מגמתו הציונית.
כמובן שבמשך קיומו, במשך למעלה משני עשורים, נערכו שינויים רבים בתוכן העיתון, בהתאם להתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות הפנימיות ברומניה וכן מחוץ לגבולותיה. במשך רוב שנות ה-20 מרבית המאמרים בעיתון עסקו בענייניה של יהדות טרנסילבניה, אך בהמשך, מסוף העשור ובעיקר בשנות ה-30, העיתון שם דגש רב יותר על האירועים הפוליטיים ברומניה ובשאר הארצות, כולל חדשות מארץ-ישראל.
בין המייסדים של העיתון ניתן למנות את: חיים וייסבורג, הילל קוהן (Kohn), אֶרנו מארטון ומשה גלאסנֶר. בתוך מערכת העיתון עבדה האליטה של עיתונאי קלוז': באֶלה סֶייקֶי (Székely), הסופר איליש קאצר (Kaczér Illés), פטר אויווארי (Újvári), אימרֶה סאבו, שאנדור בן-עמי ועוד. החל מ-1927 ועד 1940 המוציא לאור של העיתון היה פֶרֶנץ יאמְבור.
בשנות ה-30, ה-"Új Kelet" הוציא לאור סידרה של מוספים ייעודיים לשם הרחבת תפוצתו בין השכבות החברתיות והגילאים השונים: Az Új Kelet Szombatja (מוסף ספרותי), Ifjú Kelet (מוסף לנוער), A Zsidó Nő (מוסף ארגון הנשים של ויצו), Mizrachi (מוסף של הציונות הדתית).
עורך העיתון, ד"ר אֶרנו מַרטון, שרד את השואה ועלה לארץ-ישראל ב-1946, וחידש את הופעת העיתון ב-1948 בתל-אביב. בדומה ליתר העיתונים שיצאו לאור בישראל בשפות לועזיות, הוא שימש כ"כיכר העיר" להדרכתם ושמיעת תלונותיהם ומכאוביהם של העולים הרבים דוברי הונגרית. לא היו בכוונות ומטרות העיתון להמשיך ולתחזק בעולים את התרבות ההונגרית – הוא היה עיתון ישראלי לכל דבר – אך ההונגרית שימשה גשר בשל מגבלות השפה העברית בקרב חלק גדול מהעולים. "תור הזהב" של העיתון היו שנות ה-50 וה-60. בעשורים האלה היו לעיתון אפילו כתבים בתשלום במספר בירות בעולם. לדוגמה: דן עופרי (לימים עורך העיתון בעשור הראשון של המאה ה-21) שלח באותם הימים את כתבותיו מניו-יורק. תפוצה היומית של העיתון בשנים הללו עלתה על 20,000 גיליונות, וישנה הערכה שקראו אותו כ-100,000 קוראים.
ישראל ווייזר
העיתון הועלה לאתר בעזרת:
תגיות