⁨⁨אלצריח (הגלוי)⁩ - ⁨الصريح⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ ראשון, 1 יולי 1951
⁨2⁩ שני, 2 יולי 1951
⁨3⁩ שלישי, 3 יולי 1951
⁨4⁩ רביעי, 4 יולי 1951
⁨5⁩ חמישי, 5 יולי 1951
⁨6⁩ שישי, 6 יולי 1951
⁨1⁩ גיליון
⁨7⁩ שבת, 7 יולי 1951
⁨8⁩ ראשון, 8 יולי 1951
⁨9⁩ שני, 9 יולי 1951
⁨10⁩ שלישי, 10 יולי 1951
⁨11⁩ רביעי, 11 יולי 1951
⁨12⁩ חמישי, 12 יולי 1951
⁨13⁩ שישי, 13 יולי 1951
⁨14⁩ שבת, 14 יולי 1951
⁨15⁩ ראשון, 15 יולי 1951
⁨16⁩ שני, 16 יולי 1951
⁨17⁩ שלישי, 17 יולי 1951
⁨18⁩ רביעי, 18 יולי 1951
⁨19⁩ חמישי, 19 יולי 1951
⁨20⁩ שישי, 20 יולי 1951
⁨21⁩ שבת, 21 יולי 1951
⁨1⁩ גיליון
⁨22⁩ ראשון, 22 יולי 1951
⁨23⁩ שני, 23 יולי 1951
⁨24⁩ שלישי, 24 יולי 1951
⁨25⁩ רביעי, 25 יולי 1951
⁨26⁩ חמישי, 26 יולי 1951
⁨27⁩ שישי, 27 יולי 1951
⁨28⁩ שבת, 28 יולי 1951
⁨1⁩ גיליון
⁨29⁩ ראשון, 29 יולי 1951
⁨30⁩ שני, 30 יולי 1951
⁨31⁩ שלישי, 31 יולי 1951
מחפש...

עיתון זה הוא עיתון מתוך אוסף ג'ראייד (עיתונות ערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית). על מנת ליהנות מכלי חיפוש מותאמים ומתקדמים לאוסף זה לחצו כאן.

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨אלצריח (הגלוי)⁩ - ⁨الصريح⁩⁩
זמינוּת באתר: 30 דצמבר 1947 - 29 דצמבר 1951 (110 גיליונות; 411 עמודים)
שפה: ⁨ערבית⁩
אזור: ⁨המזרח התיכון⁩
מדינה: ⁨ארץ ישראל המנדטורית⁩
עיר: ⁨יפו⁩
אוסף: ⁨ג'ראייד- ארכיון עיתונות ערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית⁩
תדירות: ⁨שבועון⁩
תיאור:
שבועון מייסודו של העיתונאי האשם אלסבּע (קלקיליה, 1958-1912).1 אלסבע היה ממתנגדי המנדט הבריטי וחבר במפלגת אלאסתקלאל שדגלה באחדות הערבית הלאומית והתנגדה לתחרות על הנהגת היישוב הערבי בין שתי המשפחות הירושלמיות המרכזיות — אלחסיני ואלנשאשיבי. אלסבע גרס כי לצד המנדט והתנועה הציונית, המנהיגות הערבית בכלל והפלסטינית בפרט, היוותה מכשול מרכזי בפני שחרורם של התושבים הערבים בארץ מהמציאות הקשה בה היו שרויים. לכן, לצד פעילותו הפוליטית, ייסד אלסבע עיתון ביקורתי שהתמקד בחשיפת התפקוד הלקוי של השלטונות והמנהיגות המקומית והארצית. לפי עדויות רבות, לא נהג אלסבּע ביושר, נקט בביקורת סלקטיבית ואף סחט אנשים וארגונים מסוימים.2 אלסבּע החל את לימודיו באוניברסיטת אלאזהר שבקהיר בשנת 1925 וזמן קצר אחר כך עבר לאוניברסיטת קהיר. בחופשת הקיץ של 1933 חזר לביקור בארץ, אך לאור המצב הביטחוני ששרר אז בארץ נבצר ממנו לחזור לקהיר. בשנת 1934 עבר להתגורר ביפו והחל לעבוד כמורה בבית ספר, שם נשאר עד תחילת שנת 1948. הוא חבר לעיתונאים אחרים מיפו (בין היתר, מסעוד ג'מיל, אכּרם אלח'אלדי ונג'יבּ פרנג'יה) בייסוד עיתונים אחרים, אלחרייה בשנת 1945 ונדאא אלארצ' בשנת 1946. בשלהי 1947 הוציא אלסבּע עיתון עצמאי בשם אלצריח (הגָּלוּי). באפריל 1948 עבר אלסבע לג'נין, שם פרסם לכל היותר ארבעה גיליונות (גיליונות 13-9), ומשם עבר למצרים (14 מאי 1948). אלסבע שהה כשנה במצרים, שם בילה כמחצית מהזמן בתא המעצר. עם חזרתו לארץ ב-1949, שב והוציא לאור את העיתון בשכם (כנראה החל מהגיליון 14, מ-18 יוני 1949). לאחר כחודש עבר לירושלים ומשם המשיך להוציא את העיתון עד נובמבר 1958 (או ינואר 1958), עת חדל העיתון לצאת לאור.3 אלסבּע היה בעל הזיכיון, העורך וגם הכותב המרכזי בעיתון. רק לעתים רחוקות תרמו אנשים אחרים מאמרים קצרים לעיתון; לעתים פורסמו בעיתון מאמרים שכבר פורסמו בעיתונים אחרים בחוץ לארץ. כנהוג, כאשר הוצא צו סגירה לעיתון בתקופה הירדנית, אלסבע הוציא לאור עיתון אלטרנטיבי בשם אלשבאב (לפחות בשנים 1952-1951).4 הוצאת העיתון אלצריח נכרכה במעבריו התכופים של אלסבע במרחב. הגיליונות הראשונים (לפחות עד הגיליון השמיני) יצאו לאור ביפו; בהמשך יצא העיתון לאור בג'נין עד אמצע מאי 1948; משם עבר אלסבּע למצרים ואחר כך לירדן, עד ששב לשכם, שם המשיך להוציא לאור את העיתון, כנראה מגיליון 14 (18 יוני 1949) עד גיליון 42 (18 פברואר 1950). העיתון הפסיק לצאת לאור לאחר הוצאת גיליון מס' 127 (29 דצמבר 1951). העיתון יצא לאור מחדש במהלך שנות ה-50 (לא ברור מתי) והפסיק לצאת לאור בנובמבר (או ינואר) 1958 עם מותו הפתאומי של אלסבּע.
[ + הצג עוד ]