⁨⁨מחזיקי הדת⁩⁩

ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
שבת
⁨1⁩ שני, 1 אוגוסט 1904
⁨2⁩ שלישי, 2 אוגוסט 1904
⁨3⁩ רביעי, 3 אוגוסט 1904
⁨4⁩ חמישי, 4 אוגוסט 1904
⁨5⁩ שישי, 5 אוגוסט 1904
⁨1⁩ גיליון
⁨6⁩ שבת, 6 אוגוסט 1904
⁨7⁩ ראשון, 7 אוגוסט 1904
⁨8⁩ שני, 8 אוגוסט 1904
⁨9⁩ שלישי, 9 אוגוסט 1904
⁨10⁩ רביעי, 10 אוגוסט 1904
⁨11⁩ חמישי, 11 אוגוסט 1904
⁨12⁩ שישי, 12 אוגוסט 1904
⁨1⁩ גיליון
⁨13⁩ שבת, 13 אוגוסט 1904
⁨14⁩ ראשון, 14 אוגוסט 1904
⁨15⁩ שני, 15 אוגוסט 1904
⁨16⁩ שלישי, 16 אוגוסט 1904
⁨17⁩ רביעי, 17 אוגוסט 1904
⁨18⁩ חמישי, 18 אוגוסט 1904
⁨19⁩ שישי, 19 אוגוסט 1904
⁨1⁩ גיליון
⁨20⁩ שבת, 20 אוגוסט 1904
⁨21⁩ ראשון, 21 אוגוסט 1904
⁨22⁩ שני, 22 אוגוסט 1904
⁨23⁩ שלישי, 23 אוגוסט 1904
⁨24⁩ רביעי, 24 אוגוסט 1904
⁨25⁩ חמישי, 25 אוגוסט 1904
⁨26⁩ שישי, 26 אוגוסט 1904
⁨27⁩ שבת, 27 אוגוסט 1904
⁨28⁩ ראשון, 28 אוגוסט 1904
⁨29⁩ שני, 29 אוגוסט 1904
⁨30⁩ שלישי, 30 אוגוסט 1904
⁨31⁩ רביעי, 31 אוגוסט 1904

אודות העיתון

כותר: ⁨⁨מחזיקי הדת⁩⁩
זמינוּת באתר: 11 יוני 1879 - 31 ינואר 1913 (770 גיליונות)
שפה: ⁨עברית⁩
אזור: ⁨מזרח אירופה⁩
מדינה: ⁨אוקראינה⁩
עיר: ⁨לביב⁩
אוסף: ⁨המדור לעיתונות יהודית בפולין⁩ / ⁨מדור העיתונות העברית במאה ה-19⁩
תדירות: ⁨דו-ירחון⁩ / ⁨שבועון⁩
המקור מהאוסף של: ⁨הספרייה הלאומית⁩
תיאור:

העיתון הופיע מטעם "חברת מחזיקי הדת הנוסד על ידי הרב הגאון והצדיק מוהר"ר שמעון סופר", והודפס בדפוס Karl Budweiser בלבוב. רוב שנותיו הופיע בשם מחזיקי הדת, אך בשנים 1895-1886 הופיע לסירוגין, כביכול כשני דו-שבועונים נפרדים, בשמות מחזיקי הדת וקול מחזיקי הדת, כנראה מחמת הקשיים להשיג רישיון להוצאת שבועון. כל גיליון הכיל שמונה עמודים.

בראש כל גיליון הופיעה מטעם המו"ל "אזהרה ובקשה" בזו הלשון: "לנהוג כבוד בזה המ"ע כמו בכל ספרי הקודש, ושלא לנהוג בהם מנהג חול ח"ו, רק לאספם ולשמרם. וכאשר יתרבו העלים יתנו הקוראים הנכבדים לכרוך אותם.

העיתון הוקדש לסיקור החיים החרדיים בלבוב ובגליציה בכלל. המאמרים הראשיים חתומים בדרך כלל "דאס וואהל קאמיטעט מחזיקי הדת". מפעם לפעם פורסמו פיליטונים בחלק התחתון של הדף, שהם למעשה מסות ארוכות תחת כותרות כגון "משיב כהלכה" או "שאלת חכם אחד מרעהו על דבר חבורה קדושה מחזיקי הדת ותשובתו הרמה". בין המחברים שהרבו להשתתף בעיתון בפיליטונים ומאמרים היה העיתונאי הפורה מרדכי וייסמן-חיות (1914-1831) בכינויו מו"ח. מפעם לפעם פורסמו שירים, כגון שיר הזדמנות ליום חתונה בבית המלוכה בבלגיה (10 במאי 1881), שיר היתולי על המן הרשע (פורים תרמ"ב) ופואמה על רדיפות היהודים מאת הילל בן שכ"ר, הוא יהודה ליב לנדא (גיליון 16, אב תרל"ט). בשנים הראשונות התרכז העיתון בנעשה בלבוב, בעיקר בענייני הדת ושמירתה. עם הזמן התרחב חוג מבטו וכלל חדשות מן הנעשה בעולם, רשימות על העיתונות היהודית באירופה (למשל על השבועון החרדי בפרנקפורט Der Israelit), וכן מודעות בענייני עגונות, רופאים, מכירת אתרוגים ועוד. בשנים תרנ"ו-תרנ"ז הודפסו סיפורים היסטוריים שתורגמו מ-Der Israelit (למשל "הנער בנימין מטרייסט"). רבים מן הכותבים, בעיקר בשנים הראשונות, חתמו בראשי תיבות ולכן קשה לזהותם. עם השנים חל בזה שינוי ויותר ויותר שמות כותבים נרשמו במלואם. אחד המשתתפים התדירים היה משה אריה ליב הארמעלין (מאל"ה, 1893-1826), עורך הקובץ החרדי ספר החולץ (לבוב, 1861).

[ + הצג עוד ]