חזרה לתוצאות החיפוש

Charte vom Gelobten Land

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
רילאנד, אדריאן, 1676-1718
  • מפה
כותר Charte vom Gelobten Land / nach dem Sin des Had. Relands verzeichnet.
מוציא לאור [Place of publication not identified] : [Justus Perthes]
שנה [1751?]
הערות Digital image of the original in Amir Cahanovitc Collection, Israel. ACC 1409.
Probably from Johann Friedrich Glasser
Johann Justinus Gebauer
Johann Jacob Gebauer, Algemeinen Welthistorie, Halle, 18th century.
T. III. p.1. A.
אוסף אמיר כהנוביץ
Original map: 28.9 x 34.5 cm
היקף החומר 1 online resource (1 map).
שפה גרמנית
קרדיטים אמיר כהנוביץ
מספר מערכת 990038778970205171

בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:

אמיר כהנוביץ

תנאי השימוש:

כל שימוש מותר

מותר להעתיק את הפריט עבור כל מטרה ולהשתמש בו עבור כל מטרה.

אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש בפריט.

מידע נוסף:

פריט זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.

יש לשים לב כי כללי זכויות יוצרים עשויים להשתנות ממדינה למדינה ולכן אם ברצונך לעשות שימוש בפריט מחוץ למדינת ישראל עליך לברר מהם כללי זכויות יוצרים על פי הדין החל באותה מדינה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט,

אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים.

 

תצוגת MARC
Charte vom Gelobten Land / nach dem Sin des Had. Relands verzeichnet – הספרייה הלאומית
תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

עוד באותו נושא

Eretz Israel [cartographic material] : Map of Jewish settlements Keren Hayesod agricultural work 1921-1946 / Jewish Agency for Palestine. Agricultural Colonisation Department. Irrigation Office ; Palestine Licenced Surveyors Union.
Eretz Israel [cartographic material] : Map of Jewish settlements Keren Hayesod agricultural work 1921-1946 / Jewish Agency for Palestine. Agricultural Colonisation Department. Irrigation Office ; Palestine Licenced Surveyors Union.

Jewish Agency for Israel. Agricultural Settlement Department

מפה
Synagogues in Eretz Israel in the Roman and Byzantine period / Editors: Yoram Tsafrir and Leah di Segni. Survey of Israel; The Israel Academy of Science and Humanities.
Synagogues in Eretz Israel in the Roman and Byzantine period / Editors: Yoram Tsafrir and Leah di Segni. Survey of Israel; The Israel Academy of Science and Humanities.
מפה
Eretz Israel; Map of Jewish settlements; Keren Hayesod Agricultural work, 1921 - 1946 /; Supplement to "Foundations", a Survey twenty-five years' activity of the Palestine Foundation Fund "Keren Hayesod" (1921 - 1945) by A. Ulitzur.
Eretz Israel; Map of Jewish settlements; Keren Hayesod Agricultural work, 1921 - 1946 /; Supplement to "Foundations", a Survey twenty-five years' activity of the Palestine Foundation Fund "Keren Hayesod" (1921 - 1945) by A. Ulitzur.

Jewish Agency for Israel. Agricultural Settlement Department. Irrigation Office

מפה
Eretz Israel during the Hellenistic, Roman and Byzantine periods / Editors: Yoram Tsafrir and Leah di Segni. Survey of Israel; The Israel Academy of Science and Humanities.
Eretz Israel during the Hellenistic, Roman and Byzantine periods / Editors: Yoram Tsafrir and Leah di Segni. Survey of Israel; The Israel Academy of Science and Humanities.
מפה

אולי יעניין אותך גם

למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

בזמן שכולנו נשב, כמו בכל שנה, לשולחן הסדר, בזמן שנשיר, נשאל קושיות, נקרא את ההגדה ונתענג על סעודת החג, מאות משפחות בקרבנו לא יוכלו לעשות זאת. משפחתם לא תהיה שלמה וליבם לא יהיה שלם כי יקיריהם ויקירותיהם נחטפו ומוחזקים עדיין בשבי החמאס. למעשה, עבור רוב יהודי ישראל והעולם, נדמה שחודש ניסן, המסמל בדרך

לכתבה בבלוג הספרייה
מי ניסה לזייף את ההגדה המודפסת הראשונה?

מי ניסה לזייף את ההגדה המודפסת הראשונה?

ההגדה של פסח היא מהספרים היהודיים המודפסים ביותר. כבר בשנת 1901 פרסם הביבליוגרף שמואל וינר רשימה של כל מהדורות ההגדה שמצא: לא פחות מ־909 הגדות שונות! בשנת 1960 שילש הביבליוגרף אברהם יערי את המספר הזה כשרשם 2,700 הגדות בספרו "ביבליוגרפיה של הגדות פסח מראשית הדפוס ועד היום". וגם אז היה ברור שיש ע

לכתבה בבלוג הספרייה
נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז הוא חג האביב הפרסי, המציין את תחילת השנה הפרסית. פירוש השם בפרסית הוא "יום חדש". מקורו של החג בדת הזורואסטרית, הדת השולטת באיראן לפני בוא האסלאם. הדת הזורואסטרית היא דת דואליסטית (מאמינה בשני מוקדי אלוהות ולא אחד), הרואה את העולם כזירת מאבק בין כוחות האור לכוחות החושך. נורוז, החל ביום מפנה האב

למגוון תכנים בנושא