הלכות שחיטה וטרפות בקצור.
יהודה בן יחיאל, מסר לאון
כתב ידכותר |
מחזור מנהג רומה. |
---|---|
כותרים נוספים |
אלהינו אלהים אמת ותורתו אמונה ואמת תיאמת אור בקודש אתה יצרת עולמך קדם אזכור מעללי יה ואתן לו הודיה בן אדם אלות אנח בשומעך אבותינו בשלותם בעטו אריה מסובכו בעת עלה אל המתנשא לכל לראש אלופי דת וחכמי דורות אתה האל עושה פלא בכל דור ודור לעם לך מחלה ליל שמורים פסח אכלו פחוזים ליל שמורים טכסו אלוף נעורים פרוש המשנה לרמב"ם (הקדמה לפרק חלק) (בתרגום: אבן תבון, שמואל בן יהודה). פרוש המשנה לרמב"ם (אבות) (בתרגום: אבן תבון, שמואל בן יהודה) משנה סדר נזיקין (אבות ו) ארכין ה' שמיא לסיני אנגלי מרומא פתחון לי דניעול ארעא רקדא שמיא זמרו אמין שתין לרומה איתו כרועו לצלמי בה שעתא גזר נבוכדנצר רשיעא אמגן מומי לא תשתבע ארקא ורקיעא ודיבהון אמר יצחק לאברהם אבוהי איתגבר בחיליה אדוניה בר חגית אית לי חד טליא אאריא מתילין ואחוין אצתי יום כיפור לכלות פשעים ענין הקזה רעמים ורעשים פרוש הלכות שחיטה בדיקה וטרפות של יהודה בן בנימין מרומה סוד העבור תקון שטרות |
מקום קשור |
Rome (Italy)-related place Bologna (Italy)-related place |
יוצרים נוספים |
מתתיה בן יצחק, מבולוניה. |
מקור/בעלים |
Private Collection |
שנה |
ר"א (1441) |
הערות |
כולל: תפלות לימי החול בסופו "נשלם עניין חול" ([19]א-[37]ב), "ענין שבת" ([38]א-[58]א) ובו נכלל "סדר ברכת המזון" ([52]א-[53]ב), "ענין ראש חדש" ([58]ב-[61]א), חנוכה ([61]ב-[64]ב), "עשרה בטבת" ([64ב]-[66]ב), "ארבעה פרשיות" ([67]א-[71]ב, [75]א-[76]א)), "סדר ענין פורים" ([71]ב-[75]א), "פרשת החדש" ([76]ב-[77]א), שבת הגדול ([77]א-[78]ב), "ענין פסח" ([78]ב-[110]א), פרק חלק, מסכת אבות, פרק קנין תורה ([110]ב-[130]ב), "ענין שבועות" ([131]א-[155]ב), "ענין ארבע צומות" ([155]ב-[176]ב), "עניין ראש השנה" ([224]ב-[238]א), "סדר עניין יום הכפורים" ([238]ב-[323]א), "עניין חג הסוכות" ([323]ב-[351]א), עם תפילות הקבע, קריאות התורה לפסח עם ניקוד וטעמים עם הוראות, הסברים ודינים בעניין התפלות ובעניינים שונים הקשורים למועדים, לדוגמא בשבת "עירובי בתים וחצירות" ([38]א), "דין הדלקת הנר" ([38]ב) "ענין חנוכה" ([63]ב) בין התפלות לשבת: "יוצר לשבת בראשית, אלהינו אלהים אמת ותורתו אמונה אמת" ([45]ב) (דוידסון א 4794), "פיוט נאה שחיבר כמה"ר מתתיה ז"ל בכמה"ר יצחק ז"ל מלוצינייאנו [צריך להיות מבולוניה]" מתחיל במילים: "אפתח נא שפתי ואענה ברון" ([48]ב) (דוידסון א 7199), "אלו המזמורים נהגו ק"ק רומא לאומרן בבית הכנסת קודם תפלת ערבית של מוצאי שבת" ([54]א), "אלהים כוננת אשר נעשה כל ששת ימי מעשה" ליצחק גיאת ([57]א) (דוידסון א 4741). לראש חודש: "יוצר לשבת וראש חדש, תיאמת אור בקודש ביום שבת וחדש" ([60]א), "אתה יצרת עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום השביעי" ([61]א) (דוידסון א 8811). לחנוכה: "יוצר לשבת וחנוכה, אודך כי אנפת ותשוב" מאת יוסף בן שלמה מקרקשונה ([61]ב) (דוידסון א 1651), הזולת "אזכור מעללי יה ואתן לו הודיה" למשה ([63]ב) (דוידסון א 2219). לעשרה בטבת: הקרובה "בן אדם אלות אנח בשומעך" ([64]ב) (דוידסון ב 838), "סליחות לעשרה בטבת": "אבותינו בשלותם בעטו בפני חוזיך" ([65]ב) (דוידסון א 151), "אריה מסובכו בעת עלה" ([66]א) (דוידסון א 7602), "תחינה" "תהיינה עיניך פקוחות ואזנך קשבת" ליוסף ברבי יצחק ([66]א). לארבע פרשיות: "יוצר לשבת שקלים, אל המתנשא לכל לראש בחר בדלת ראש" ([67]ב) (דוידסון א 3592), "רשות לנשמת לשבת שלפני פורים שחיבר כמה"ר מתתיה ז"ל בכמה"ר יצחק תנצב"ה, בוקר אור אשיר עוזך" ([68]ב) (דוידסון ב 254), לפורים: "סליחות לצום אסתר, אלופי דת וחכמי דורות בעפר יושבים כהיום בכל דירות" ([73]א) (דוידסון א 4883), אבשרה בקהל רב תוקף ועזוז אלי זה" לבנימין בר זרח ([73]ב) (דוידסון א 397), "אתה האל עושה פלא בכל דור ודור לעם לך מחלה" ([74]א) (דוידסון א 8736). לפסח: "ליל שימורים פסח אכלו פחוזים" ([80]א), "ליל שימורים טיכסו אלוף אלוף נעורים" ([80]ב), "אתיית יום גאלתני" לדוד בר הונא ([91]ב) (דוידסון א 8903), "גן נעול אושר בחצובי להבים שלחיך בלקחם מתעלסים באהבים" לשבתי בר משה מרומא ([92]ב) (דוידסון ג 179), "איומה נכונה כשחר" למשה בן שבתאי מרומא ([93]א)(דוידסון א 2706), "ברח דודי אל שכן שאנן נאוה אם חלפנו חוק הנתוה" גם הוא לשבתאי בן משה מרומא ([93]ב) (דוידסון ב 1693). קריאות התורה עם ניקוד וטעמים, להפטרות נוסף תרגום הארמי. ביום שביעי של פסח "אלפביטין" הכולל תרגום יונתן לארמית של פסוקים אחדים בקריאת התורה בשביעי של פסח עם ההרחבות המדרשיות והפיוטים בארמית המשולבים בתרגום זה ([102]ב-[104]ב). הקדמת פרק חלק בתרגום שמואל אבן תבון ([110]ב-[112]ב ), "פירוש משנת מסכת אבות להרב .... משה בן הרב ר' מימון" בתרגום "שמואל אבן תבון" ועם הקדמתו ([113]א-[128]א), "פרק ר' מאיר כפי מה שפירש רבינו שלמה זצ"ל" (הפרוש מיוחס לרש"י) ([128]א-[130]ב). לשבועות: "אתה הוא המעילנו מים" ([136]ב) ליאונטי בן אברהם, בסוף קריאת התורה "אלפאביטין" והם הפיוטים בארמית המפייטים את התרגום הארמי לעשרת הדדברות ושני הפסוקים שלפניהם, לשמות יט:כה "וירד": "ארכין ה' שמיא לסיני" ([139]ב) לשמות כ:א "וידבר": "אנגלי מרומא פתחון לי דניעול" ([139]ב), הדבור הראשון "אנכי": "ארעא רקדא שמייא זמרו" ([140]א), השני "לא יהיה לך" 3 פיוטים : "אמין שיתין לרומה" ([140]ב) "איתו כרועו לצלמי" ([141]א) ופיוט נוסף "אלפא ביטו דר' משולם, בה שעתא גזר נבוכדנצר רשיעא" ([141]ב), השלישי "לא תשא": "אמגן מומי לא תשתבע" ([142]א), הרביעי "זכור": "ארקא ורקיעא ודבהון" ([142]א), החמישי "כבד": "אמר יצחק לאברהם אבוהי" ([142]ב), השישי "לא תרצח": "איתגבר בחייליה אדוניה בר חגית" ([143]א), השבעי "לא תנאף": "אית לי חד טלייא זעיר הוא ומיינוק" ([143]ב), השמיני "לא תגנוב": "אאריה מתילי ואיחון מתקלין" ([144]א), לתשיעי "לא תענה" ולעשירי "לא תחמוד" נכתב התרגום ללא הפיוטים. להפטרות של שבועות נוסף התרגום הארמי "ומתרגמינן" ([145]א, [146]ב). עניין ארבע צומות: "שבעה עשר בתמוז" ([156א-[159]א), "ענין תשעה באב" ([159]א-[174]ב), שבת נחמו ([174]ב-[176]ב). "סדר סליחות לכל תעניות השנה" ([180]ב-). כולל את הסליחה "שיחרנוך ביקשנוך יוצר הרים מגיד לאדם שיח דברים" לשמואל בן אברהם הלוי בונפאנט ([181]ב) (דוידזון ש 861). לאחר מכן סליחות שבראש רבות ציון היעוד: "על האסורים והיושבים במצור", "על ריבוי החולים", "על המלשינים והמינים והמסורות", "על ספרי הקודש שנגנבו", "על המעוררים כנגד התלמוד", "על הצלת ישראל", "על האותות וסימנין הנגזרים על הציבור", "על מחטטי שכבי", "על לקיית המאורות", על ריבוי גשמים", רבות מן הסליחות הדפיס שלמה זלמן חיים הלברשטם, תחנוני בית ישראל, קובץ על יד, סדרה חדשה, ד תרמ"ח. "זה סדר תפילת תענית צבור, נעשה ברומא ביום ה' כ"א בסיון שנת פ"א כשנסעו שלוחי הקהל ללכת בחצר" ([197]א) ולאחריה "ראה בעניינו וריבה ריבנו" (ראה דוידזון ר 18), "תפילת בעל תשובה, שתיקן הר' אלעזר מגרמשיא שקיבלה מרבינו יהודה החסיד ז"ל" ([201]א), "תפילת חולים" ([201]ב), "ברכה ליושבת על המשבר, עשאה הרב ... נחמיא בר יעקב ז"ל, הסולח לכל עונייכי הרופא לכל תחלואייכי" ([202]א), "תפילת שינוי השם עם ס"ת" ([202]ב), "צידוק הדין, שאומרין על המת" ([203]ב), "זאת התפלה עשאה כמה"ר מתתיה בכמה"ר יצחק ז"ל שנת קס"ג בהיות בולונייא במצור אראו בה סימן ישועה ואמרוה עם ספר תורה בחיק, ה' צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים חוס ורחם והגן על בניך" ([204]ב), "פרשיות מנביאים" שנוהגים לומר בימי תעניות ([205]ב). ביום כפור הפיוט "אצתי יום כיפור לכלות פשעים" ([307]א (דוידזון א 7297-7298). דפים [351]א-[356]ב כוללים: "עניין ברית מילה", "עניין ברכת חתנים", "תפלה טובה לאמר בעת צרה". בכתב היד מספר חיבורים הלכתיים: ספר "תניא" רבתי מאת יחיאל בן יקותיאל הרופא ([358]א-[399]א), הלכות שחלקם נדפסו כנספחים בספר תניא רבתי שהוציא ישראל בראון (ירושלים, תשע"א) עמ' שצג-תמ ([399א]-[400]א, [401]ב-[402]א), הלכות שלא נכללו בספר תניא רבתי: "הלכות מליחת בשר", "ניקור הבשר לרבינו שלמה זצ"ל" ([400]א-[401]א), שלשה חיבורים מאת יהודה בן בנימין מרומה: "הילכות שחיטה בשנים עשר מחלוקות" עם פרוש (כתוב באותיות קטנות) ([407]א-[413]א, "פיסקי הלכות בדיקה" עם פרוש ([413]א-[426]ב), "הלכות טריפות בעוף" עם פרוש ([426]ב-[428]א), "אמר אברהם ב"ר דוד ז"ל ... בענין צומת הגידין" ([428]א), קטע "בתורת הבית להר' שלמה ז"ל דברזילונא" ([428]א-[428]), "הלכות בדיקה" ([428]ב), "השערים מאיסור והיתר שחיבר הר' יצחק מדורא זצ"ל" ([428]ב-[435]א). חיבורים שאינם הלכתיים: "ענין הקזה", "ספר רעמים ורעשים", "תקופות דרב אדא בר אהבה זצ"ל" (402]א-[404]א), "ספר דרכי לשון הקודש לר' משה קמחי זצ"ל" ([437]א-[442]א), חבורים בעניין הלוח "סוד סדר העיבור" ([442]א-[445]ב), "ענין תקופות" ([445]ב-[457]ב). "תקון שטרות" ([458]א- כולל גם "טופס הגט" עם הוראות לכתיבת גיטין עם ציורים ועיטורים. עם מחיקות צנזורה ([35]א, [199]ב, [356]א ועוד) נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג רומה Private Collection The Schocken Institute for Jewish Research Jerusalem Israel Ms. 70150 The Schocken Institute for Jewish Research Jerusalem Israel Ms. 13873 (old no.) Jacob's Ladder - Ginzay Moreshet Israel Ltd Tel Aviv Israel Ms. 2 קלף השם "משה" מסומן ([12]ב, [25]ב, [48]א, [296]א ועוד). אותיות השם "שלמה" ולאחריו ציור כתר. קולופון (בסוף כה"י): "אני משה הסופר בן אברהם בעטי ... כתבתי המחזור הזה ... השלמתי וסיימתי מלאכת הקודש מחמשת אלפים ואחד ומאתיים מחדש השלישי בשני לחדש הוא חדש סיון ... לראש יוסף ברכות". השורות בקולופון מחולקות לשנים ויוצרות שני טורים. באקרוסטיכון של הטור הימני שם מקבל כה"י: "יוסף בן אברהם מטיבולי", באקרוסטיכון של הצד השמאלי שם המעתיק: "משה בן אברהם הסופר חזק". |
נושא |
Digitized manuscripts |
פרסומים |
Bezalel Narkiss, Hebrew Illuminated Manuscripts foreword by Cecil Roth. Jerusalem: Encyclopaedia Judaica, c1969. בצלאל נרקיס בספרו כתבי-יד עבריים מצויירים (ירושלים, 1984) עמ' 61, 165 מציין שהציורים והעיטורים בכתב היד הם בהשפעה וונציאנית, תכנית העיטור והאיקונוגרפיה של המחזור הזה, שהוא דוגמה נדירה של מחזור איטלקי מצויר, היא אשכנזית. המחזור עוטר בשני שלבים ויתכן שעיטורי העט שמסביב למלות הפתיחה הם רומאיים, ואילו העיטור הצבעוני הוא ונציאני מאוחר יותר. |
סוגה |
Gittin |
סימול במוסד בעלים |
Private Collection |
היקף החומר |
[465] דפים. קלף |
שפה |
עברית |
מספר מערכת |
990025281200205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?