כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
As for me -- my prayer : a commentary on the daily prayers / by Nissan Mindel.
Nissan Mindel
ספרבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
סדור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לכל השנה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- כתב יד
| כותר |
סדור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לכל השנה. |
|---|---|
| כותרים נוספים |
יעידון יגידון ... שלושים ושתים נתיבות שבילך נחמנו צדוק הדין ותערב ותודיענו הטבת חלום יום שבת זכור השמיע בסיני אל נשא ארנן בהתעלסה מי אדר והוד עליו הועלם אשישת שלוחתו בקטב תלה משרתיו עומדים/אהובים ונחמדים אתן תהלה לנורא עלילה אבי ראה אורך שביי ודלותי המלך שיר נדבות ישוררו לו כל סביבות איחד שם שוכן תרשישים שביבי שלהבות חצובי להבות אמהות עת נכבשה מרשות שוכן עד וקדוש המחולל ארץ ותבל אומנות הדורה סדורה לצביונהו מלאכי צבאות אראלי מוראות אהבת עלמות עלמות מוגרות לאנשים מרשות אל עליון קונה שמים וארץ אחר שלישים במועצות אשית אחד קדוש המדבר שלום לחסידיו תחת התפוח עוררת איומתך מרשות אלהי קדם עוטה אור כשלמה דבוק חתן בדתך יה אנה אמצאך אראלים ומלאכים מקדישים ומברכים יקר אדון הנפלאות יודעי יגוני יספו כאש האל העירה וראה ביום טובה ונחמה אב הרחמים אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים אודך על כי נוראות נפלאתה מעודי אתה אלהים וזולתך אין עוד אלהים אל דמי לך אל תשקוט ואל תחרש אליך ה' שועתי בצר לי בגלותי אף לפי בגולה אהבתיך אהבת כלולה אותך כל היום קוינו אלהים באזנינו שמענו אזור נא קנאות אנא השקיפה וראה הרג רב ויום טבוח בתתנ"ו נגזרה גזרה אל אל חי ארנן אלהים לך אל דמי אריות הדיחו פזורה אשיחה בדברי נפלאותיך אסירי התקוה חניטי חבצלת אומץ דר חזקים ארנן חסדך לבקר אומץ דתותי וסדר ענייני אור עולם קראו כי אם שם אדיר אל לבבינו נשוב בצר לנו בגלותינו אליך תשוקתי לשמך ולזכרך תאוה את השם הנכבד והנורא נאה לתהילותיו ברכות המזון מפויטות אות מבראשית הוכתרה אלהים צוית לידידיך דוי הסר וגם חרון אך טוב לישראל אדון עולם אשר מלך תסתר לאלם תרשישים מרון אז בחטאינו חרב מקדש בליל זה יבכיון בליל זה סר נגהי וגם אורי כבת אאביך ביום מבך ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך ציון ה' לכס בחר מעוניך אחור וקדם מפה ומפה איך תנחמוני הבל וכנורי לאבל אז בהלוך ירמיהו אל קברי אבות אזכיר רהב ובבל ליודעי ומלומדי סבל יבכיון מר מלאכי שלום ואבות שלישיה אמרתי שעו מני אמרר אבל אעורר אנינות אגרר מעוני שמים שחקים יזבלוך איכה אצתה באפך לאבד ביד אדומים אמוניך לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאתה הטה אלהי אזנך לתפלצת מנאצת מי לי בשמים אהלי אשר תאבת עד לא בראשית אי כה אומר כורת לאב בפצח שערי דורא |
| מקום קשור |
Worms (Germany)-place of writing Cologne (Germany)-related place |
| יוצרים נוספים |
אבן גבירול, שלמה בן יהודה, 1021-1058 ((ממנו)) קמחי, יוסף בן יצחק ((ממנו)) מאיר בן יצחק, ש"ץ ((ממנו)) שלמה בן יהודה, הבבלי ((ממנו)) אלעזר בירבי קיליר, פיטן, פעל במאה ה-6-7 ((ממנו)) שמעון בן יצחק, פיטן ((ממנו)) אליעזר בן נתן ((ממנו)) דונש בן לברט, המאה ה-10 ((ממנו)) יצחק בן אלעזר ((ממנו)) ברוך בן שמואל, ממגנצה ((ממנו)) שנירי, יצחק בן יהודה ((ממנו)) יהודה, הלוי, 1075 בערך-1141 ((ממנו)) אמתי בן שפטיה ((ממנו)) משולם בן קלונימוס ((ממנו)) משה בן משלם ((ממנו)) בנימין בן זרח ((ממנו)) אפרים בן יצחק, מרגנשבורג, בערך 1110-בערך 1175 ((ממנו)) משה בן שמואל ((ממנו)) אליעזר בן יואל, הלוי ((ממנו)) טוב עלם, יוסף בן שמואל ((ממנו)) יוסף בן אמתי ((ממנו)) מאיר בן ברוך, מרוטנבורג, 1215-1293 ((ממנו)) מאיר כהן צדק ((ממנו)) אפרים בן יעקב, מבונא, 1132-1197 ((ממנו)) אלעזר בן יהודה, מגרמייזא, 1176 בערך-1238 ((ממנו)) יקר בן שמואל הלוי מקולוניה ((ממנו)) מנחם בן יעקב ((ממנו)) יואל בן יצחק הלוי מבון ((ממנו)) קלונימוס בן יהודה ((ממנו)) יצחק בן מאיר, מדורא, פעל במאה ה-13 ((ממנו)) פוסוילר, זליגמן מנדל (בעלים קודמים) Cluny Museum of the Medieval World / National Museum of the Middle Ages France (current owner) |
| מקור/בעלים |
Cluny Museum of the Medieval World / National Museum of the Middle Ages, Paris, France |
| סוג הכתיבה |
אשכנזית מרובעת |
| שנה |
מאה י"ד (מחצית ראשונה) |
| הערות |
בלתי שלם. הסדור הוא כמנהג וורמייזא. בשני מקומות בו (דף 65ב, 286ב) מצויין שנכתב מנהג וורמיזא, ומובא גם המנהג ב"קולונייא" השונה ממנו. בסוף פסוקי דזמרא הפיוט "יעידון ויגידון ... שלשים ושתים נתיבות שבילך" מאת שלמה אבן גבירול (19ב). לתפלת עמידה בלחש לשחרית של שבת נכתבה רק הברכה האמצעית של תפלה עמידה (46ב). ולחזרת השץ של תפלה זו נכתבה הקדושה בלבד (47ב). תפלת "אתה יצרת" שאומרים במוסף של שבת ר"ח נכתבה אחרי מוסף של ר"ח החל בחול (58א). דף 59ב: הוספות שמוסיפים לתפלת עמידה בתשעה באב ובשאר תעניות ציבור. בדף 62א: "ברכת הלבנה בחידושה". בדף 62ב: ברכת המזון. סמוך לסוף הברכה הראשונה הוראה "אות מבראשית אומ' לחתנים". הפיוט עצמו כתוב בדף 269א. בסוף הברכה השנייה הוראה לומר "נחמינו" בשבת במקום הברכה השלישית שאומרים בחול. ברכת "נחמינו" כתובה בדף 63א. בדף 65ב: צידוק הדין. בראשו "סימן של צדוק הדין" [=סימן של סדר מחרוזותיו לפי מנהג וורמיזא ולפי מנהג קולוניא, וראה לעיל. אחרי צידוק הדין: ברכת המזון שאומרים אצל אבלים (67א). בדף 67ב: "פתרון חלום" (= הטבת חלום). בדף 68ב: "ברכת המילה". נכללים גם נוסחי הברכה במילת גרים ובמילת עבדים. בדף 70א: "תפילת של ימים טובים" (ברכה אמצעית בתפלות עמידה בשחרית ובמוסף של ג' רגלים. למוסף גם ברכת "רצה" הכוללת את תפילת "ותערב", וכן גם תפילת "ותודיענו", קידוש לג' רגלים ולר"ה. על תפלות ר"ה ראה להלן). בדף 77א: "סדר של פסח" (הגדה של פסח). בדף 95ב: פרקי אבות. בדף 114ב: "תפילת אב הרחמים" על "קהילות הקודש שמסרן עצמן על קדושת השם" סופה חסר. תפלה זו נכתבה גם בדף 234ב. בדף 115א תפלות עמידה של ר"ה ויו"כ. תפלת "אבינו מלכנו"נכתבה במקומה אחרי שחרית של ר"ה (דף 118א), אבל סדר תקיעת שופר נכתב אחרי תפלות יו"כ (135ב) ובראשה מצויין: "שכחתי". בדף 136א: "הושענות לסוכות". בדף 147א פסוקי "אתה הוראת", רשויות לחתן תורה וחתן בראשית, פיוט על פטירת משה ופיוטים נוספים לשמחת תורה. בדף 151ב: מעריבים לשלוש רגלים. לימים ראשונים של סוכות ולש"ת לא נכתבו מעריבים. בראש מעריב של ב' של פסח ציון שם המחבר "ר' נהוראי" (154ב). בסוף המעריבים הפיוט ל"מגן אבות" שתחילתו "יום שבת זכור השמיע בסיני" מאת יוסף בן יצחק קמחי (177ב). בראשו: "וכשיבא יום טוב בערב שבת". אחרי המעריבים נכתבו "יוצרות". נכתבו יוצרות לשבת בראשית (178ב), שבת ור"ח (183ב), שבת חנוכה (188ב), שבת ויושע (195א), שבת הפסקה ראשונה (196א), שבת הפסקה שנייה (198א), שבת ברית מילה (202ב), שבת נישואין (206ב), שבתות שבין פסח לעצרת (235א), שבת שלפני י"ז בתמוז (242ב), שלוש שבתות שלפני תשעה באב (246א), שבת נחמו (249א), שבתות פ' עקב, ראה ושופטים (253ב), שבת פ' נצבים (259א), שבת תשובה (260א), שבת שבין יו"כ לסוכות (263א), ושבת חוהמ"ס (265ב). לחלק מן השבתות מערכות יוצר הכוללות פיוט יוצר, אופן וזולת, ולחלק מהן רק פיוט יוצר או זולת, ולחלק פיוטים נוספים. לחלק מן השבתות יותר מפיוט אחד מאותו סוג. לשבת בראשית נכתבו נוסף לפיוט "אל נשא ארנן בהתעלסה" מאת שלמה הבבלי (178ב), גם הפיוט "מי אדר והוד עליו הועלם" (179ב), והפיוט "אשישת שלוחתו בקטב תלה" המיוחס לקליר (180א). לשבת ר"ח נכתבו שתי מערכות יוצר. אחת מאת בנימין בר זרח (ממנו אין זולת לשבת ר"ח), והשנייה מאת מאיר בר יצחק שץ, הכוללת בין השאר את הפיוט "משרתיו עומדים אהובים ונחמדים" (187ב). לשבת ויושע נכתב רק הזולת "אתן תהילה לנוצרא עלילה" (195א). הנרחב והחגיגי בין כל קובצי היוצרות שבכה"י הוא זה המיועד לשבת נישואין (206ב-234א) כולל קבוצת פיוטים הנאמרים לפני הפיוט ליוצר, ובה בין השאר הפיוט "אבי ראה אורך שביי ודלותי" לאומרו קודם "נשמת" (206ב), והפיוט "המלך שיר נדבות ישוררו לו" מאת שלמה (207א) לאומרו לפני "המלך", פיוטים לאומרם לפני "קדיש" ולפני "ברכו". אחרי פיוטים אלו שלוש מערכות יוצר ואחרי כל אחת מהן רשות לחתן, הראשונה מאת שמעון בר יצחק (209א), ובה: יוצר: "איחד שם שוכן תרשישים", אופן: "שביבי שלהבות חצובי להבות", זולת: "אמהות עת נכבשה" ורשות "מרשות שוכן עד וקדוש", מערכת היוצר השנייה מאת מאיר בר יצחק שץ (219א) ובה יוצר: "אומנות הדורה סדורה לצביוניהו" האופן "מלאכי צבאות אראלי מוראות", זולת "אהבת עלמות עלמות מוגרות לאנשים". הרשות במערכה זו תחילתה "מרשות אל עליון קונה שמים וארץ" והיא מאת ראב"ן. השלישית מאת יצחק בן אלעזר (227א) ובה יוצר: "אחר שלישים במועצות אשית", אופן: "אחד קדוש המדבר שלום לחסודיו" והזולת "תחת התפוח עוררת אימתך" והרשות: "מרשות אלהי קדם עוטה אור כשלמה". בכל אחת משלוש המערכות נוספו פיוטים. לראשונה נוספו פיוטים לאומרם כשעולה החתן למגדל לקרוא בתורה וכשיורד ממנו. ביניהם הפיוט "דבוק חתן בדתך" מאת דונש (ראה אודותיו להלן). לציון מיוחד ראויה המצאות הפיוט "יה אנה אמצאך" מאת ריה"ל (219א) אחרי הפיוטים כשיורד החתן מהמגדל (על פיוטים מסוג "אלהיכם" במערכות היוצר, ראה להלן). לשנייה נוסף האופן "אראלים ומלאכים מקדישים ומברכים" מאת אמתי. בדרך כלל מיועד אופן זה לשמיני עצרת. לשלישית נוספו האופן "יקר אדון הנפלאות". והזולת "יודעי יגוני יספו כאש לבי מדור" שניהם מאת ריה"ל, והפיוט לקדיש "האל העירה וראה" מאת השנירי. פיוט נוסף המיועד לשבת חתונה לאומרו אחרי שקורא החתן בתורה נשתרבב למערכת היוצר לשבת נחמו, תחילתו "ביום טובה ונחמה" מאת ברוך בן שמואל ממגנצא (252ב). אחרי הפיוטים לשבת חתונה תפילת "אב הרחמים" על "ישראל שמסרו[!] על קדושת השם" (234ב). כאמור תפלה זו נעתקה בחלקה בכה"י אחרי פרקי אבות (ראה לעיל) אך כאן היא מועתקת בשלמות. ל"זולתות בין פסח לעצרת" (235א-242ב) נעתקו תשעה זולתות, בראש כולם (מחוץ לראשון) מצויין שם המחבר (מקבוצת פיוטים זו ואילך נעשים ציוני המחברים בכה"י מרובים יותר), כדלהלן: "אזכורך דודי מארץ ירדן וחרמונים" מאת משולם בר קלונימוס, "אודך על כי נוראות נפלאתה מעודי" בראשו "דר' משה" (בר משולם), "אתה אלהים וזולתך אין עוד" בראשו "דר' משלם" [בר קלונימוס], "אלהים אל דמי לך אל תשקוט ותחרש" בראשו "דר' בנימין" [בר זרח], "אליך ה' שיועתי בצר לי בגלותי" בראשו: "דר' משה" [בר שמואל], "אך לפי בגולה" בראשו "דר' אמיתי" [בר שפטיה], "אזור נא קנאות" בראשו "דר' משה", "אנא השקיפה וראה" מחברו אמיתי בר שפטיה בראשו "דר' אמיתי בנימן" וראה באוצר השירה והפיוט מאת י' דוידסון בערכו (א 6303), "אהבתיך אהבת כלולה" בראשו "דר' אמתי" [בר שפטיה]. לשבת שלפני יז בתמוז יש בכה"י שני פיוטים (242ב-245ב) אהבה וזולת. האהבה תחילתה "אותך כל היום קיונו" מאת אפרים בן יצחק מרגנשבורג ובראשה כתוב בטעות "זול'[!] לשבת לפני יז בתמוז לפני קרית שמע". הזולת תחילתו "אלהים באוזנינו שמענו" מאת ראב"ן. חתימת המחבר נמצאת במחרוזות האחרונות במלואה (ראה: י' דוידסון, שם, בערכו א 4671). בפיוט נכללים גם החרוזים הפותחים "הרג רב ויום טבוח בתתנ"ו נגזרה גזירה" שהם שריד (אקרוסטיכון ה-ע) מקינה מאת אליעזר בן יואל הלוי נכדו של ראב"ן (ראה י' דוידסון, שם, ה 1041). בראש שלושת הזולתות לשבתות שבין יז בתמוז ותשעה באב מצויין מספרה של השבת לפני ט' באב ושם המחבר כדלהלן: "זולת השמעוני [=שמעון בר יצחק] שלש שבת לפני ט' באב: אל אל חי ארנן" (246א), "זולת דר' יוסף [בן אמיתי] שתי שבתו' לפני ט' באב: "אלהים לך אל דומי" (247א), "זולת דר' יוסף [טוב עלם] שבוע לפני ט' באב: אריות הדיחו פזורה" (247ב). כאמור לעיל נעתק בין הפיוטים לשבת נחמו הפיוט "ביום טובה ונחמה" מאת ברוך ממגנצא (252ב). לשבתות סוף השנה שאחרי שבת נחמו נכתבו פיוטי יוצר כדלהלן: לשבת פ' עקב היוצר "אשיחה בדברי נפלאותיך" מאת אמיתי (253ב) והזולת "אסירי התקוה חניטי חבצלת" מאת מנחם (255א), לשבת פרשת ראה נכתב רק פיוט יוצר "אומץ דר חזקים" מאת שלמה הבבלי (256א), וגם לשבת פרשת שופטים רק פיוט יוצר "ארנן חסדך לבקר" מאת ריט"ע (257ב), לשבתות פרשת כי תצא וכי תבוא אין פיוטי יוצר, לשבת פרשת נצבים נכתב הזולת "אומץ דתותי וסוד ענייניי" מאת יוסף (259א). לשבת תשובה מערכת פיוטי יוצר מאת ראב"ן, יוצר: "אור עולם קראו" (260א), אופן: "כי אם שם אדיר" (261א) וזולת: "אל לבבינו נשוב בצר לנו" (262א). "יוצר לשבת שבין העשור לחג הסוכות מרבנא מאיר בה"ר ברוך ז"ל [מרגנשבורג]: אליך תשוקתי לשמך ולזכרך תאוה" פיוט יוצר בלבד. לשבת חוה"מ סוכות נעתקו היוצר "את השם הנכבד והנורא נאה לתהילתיו" מאת מאיר בר יצחק שץ, וזולת "אזכרה מקדם פלאיך" מאת יצחק. לשבת בראשית, שבת ר"ח, שבת ברית מילה, שבת נישואין, שבת נחמו ושכן חוה"מ סוכות נכתבו אחרי פיוטי היוצר של כל אחת מהן פיוטים מסוג "אלהיכם". לשבת נישואין נכתבו שני פיוטים מסוג "אלהיכם", אחד אחרי מערכת פיוט יוצר הראשונה מבין השלוש של שבת זו, והשני אחרי מערכת היוצר השנייה. אחרי מערכת היוצר השלישית אין פיוט מסוג זה אך יש, כאמור, פיוט לאומרו לפני קדיש. בסוף פיוטי היוצר: "סליקו יוצרות והערכים וזולתות. וסיימתי" (268ב). אחרי היוצרות נכתבו פיוטים לברכת המזון (268ב-279ב) נכתבו שתי ברכות מזון מפוייטות. אחת לנישואין שתחילתה "אות מבראשית הוכתרה" מאת מאיר כהן צדק (268ב) ואחת לברית מילה שתחילתה "אלהים ציוית לידידיך" מאת אפרים בן יעקב מבונא (275א), לפני ברכת המזון לחתונה הפיוט "דוי הסר וגם חרון" מאת דונש בן לברט, הפיוט "אך טוב לישראל" המפייט את הברכה הרביעית של ברכת המזון לנישואין, ואחריו שבע הברכות ובראשן הכותרת "ברכת אירוסין". בדף 279ב-294א: "סדר פרשיות מה' חומשי' של תורה" הכולל חלוקת כל פרשה בתורה לשבעה קרואים ומפטיר עם ציון ההפטרה, החלוקה לקרואים כששתי פרשיות מחוברות, ועניין ד' הפרשיות. אחריהם (288ב), הקריאות בתורה בחגים ובמועדים שבשנה וחלוקתן לקרואים עם ציון ההפטרות. בתחילתן ובסופן הסימן לקריאות בתורה בימי חג הפסח (בין טורי הסימן הכתוב בסופן - פרוש הסימן). אחריהם הפיוט "אדון עולם אשר מלך" בכתיבה שונה. בדף 294ב-304ב, 354א: "עניני לוח השנה. נכללים: לוח 14 הקביעויות החוזר חלילה (294ב), פרוט הקביעויות, שרד רק עד אמצע הקביעות ה-12 ("זש מעוברת") וסוף הפרוט חסר (295א-301ב), ולוח תקופות (302א-304ב, 354א), אחרי דף 304 נכרכה קבוצת דפים ובהם קינות לתשעה באב, ראה להלן. בשולי מחציתו השנייה של לוח הקביעויות נכתבו בכתיבה מרובעת מספרי מחזורים מתאימים לקביעויות. נכתבו מספרי המחזורים רסז-רעד. מעל הקביעויות של המחזורים רסח-רעד נכתבו גם מספרי השנים ע"ד-ק"ו [צ"ל: ר"ו, אחרי שנת קצ"ט חזר הכותב וכתב ק פעם נוספת] מעל לכל קביעות בהתאמה. מסתבר שכה"י נכתב באחת משנות מחזור רסח (שנים ע"ד-צ"ב) - המחזור הראשון שבו צויינו מספרי שנים. נראה שהתחלת לוח התקופות חסרה (היא היתה צמודה לסוף פרוט הקביעויות שגם הוא, כאמור חסר, וראה להלן). לוח התקופות כלל: תאריכים ושעות התחלפות התקופות ותאריכי שאלת מטר. הלוח נכתב לשנים של מחזור חמה מסויים. כשעבר המחזור נמחקו הפרטים המתחלפים ונוספו בכל מחזור מחדש בהתאמה. רוב הפיוטים המתחלפים שנמצאים היום בכה"י הם עבור מחזור רעג (מחזור הלבנה). מספרי שנים נכתבו גם בשולי הדפים. כאמור, באמצע לוח התקופות נוספו דפים ובהם קינות והמשך הלוח בדף 354ב. בדפים 302א-304ב נכתבו תאריכי תקופות ל-19 שנה. בדף 354א נכתבו תאריכי תקופות לעוד שתי שנים ואחריהם כתב המעתיק: "וסיימתי הפרשיות בשבתות ופרשיות של ימים טובים והעיבור והתקופות לא מצאתי יותר". אחרי סיום זה נוספו עוד תאריכי תקופות ל-4 שנים. ולפי זה מסתבר שבדפים החסרים שהיו אחרי דף 301 היו תאריכי תקופות ל-3 שנים. (המשלימים ל-28 שנים כמנין שנות מחזור חמה). בדף 305א-353ב: קובץ קינות לתשעה באב כמנהג אשכנז המערבי. לליל תשעה באב נכתבו בראש הקובץ שתי קינות: "תסתר לאלם תרשישים מרון" הקלירית (305א), והקינה הקדומה "אז בחטאינו חרב מקדש" (306ב), קינה שלישית לליל תשעה באב: שתחילתה "בליל זה יבכיון" מאת הקליר נכתבה בסוף הקובץ (352ב) ובסופה נוספו בכתיבה שונה שלוש מחרוזות מאת ר' אלעזר מגרמיזא" לאומרן כשליל תשעה באב חל במוצאי שבת תחילתן: "בליל זה סר נוגהי וגם אורי כבת" (353א). ליום תשעה באב נכתבה הקרובה "אאביך ביום מבך עוגל חצי גורני" (308א), בשוליה ובין השיטין נכתבו במקומות רבים פרושים לקרובה. אחרי הקרובה נכתבו הקינות. רוב הקינות הקליריות הנפוצות בכתבי-היד מצויות בכתב-יד זה. מן הקינות המאוחרות לקליר נכתבו רק 11 קינות, ביניהן שתי קינות מסוג ציונים: "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך" מאת ריה"ל (345א), אחריה "ציון ה' לכס בחר מעיניך" מאת "הרב ר' יקר הלוי בן הרב ר' שמואל" (346ב). בראשי קינות אחדות כתב המעתיק חרוזים הקשורים לקינות. בראש הקינה הקלירית "אחור וקדם מפה ומפה" כתב "אחרת ארמז[?] ולא מכומן" משמעות הטור אינה ברורה (324ב), בראש הקינה הקלירית "איך תנחמוני הבל וכינורי לאבל" כתב: "ארמז[?] אחרת הכתף סוררת התנחומי הבל מדברת לאמי ניתנה בברית". החרוזים בזיקה להתחלת הקינה שאחריהם (337ב), בראש הקינה הקלירית "אז בהלוך ירמיהו אל קברי אבות" כתב: "הא לך אחרת ולא מים כנרת כי אם מירמיה שהיה נביא יה (330א). בראש הקובץ שבע מחרוזות ראשונות מהקינה "אזכיר רהב ובבל ליודעי מלומדי סבל" מאת יצחק, הכתובה בכתיבה שונה, והשאר חסר (353ב). בראשי הקינות המאוחרות לקליר מרובים ציוני שמות המחברים. שלא כביתר חלקי כה"י שבהם ציוני המחבר קצרים, רוב ציוני המחברים שבראשי הקינות מנוסחים בהרחבה: בראש הקינה "יבכיון מר מלאכי שלום ואבות שלישיה" מצויין שם המחבר "מרבינו ר' יואל הלוי" (333א), בראש הקינה "אמרתי שעו מני אמרר" מצויין: "דרבנא קלונימוס תכב"ה" (334א), בראש הקינה "אבל אעורר אנינות אגרר" מצויין "הקינה הזאת יסד הרב יקר הלוי על חורבן בית המקדש והריגת בני ישראל ויהודה וחתם בה יקר בן רב שמואל נחם ינוחם בציון אמן א' חזק סלה" (349ב), בראש הקינה "מעוני שמים שחקים יזבלוך" מצויין "קינה של ר' רבינו מנחם מגרמיישא" (350ב). בראש קינות אחדות שרידי ספירה בלתי סדירה המורה על סדר שונה של אמירת קינות. בחלק כה"י שלפני הקינות מצויין רק פעמיים ניגון של פיוט, בראש הפיוט "ביום טובה ונחמה" מאת ברוך בן שמואל ממגנצא. כאמור, פיוט זה מיועד לשבת חתונה והוא בין פיוטי מערכת היוצר לשבת נחמו (אולי בגלל רבוי חתונות בשבת זו, מיד אחרי תקופת בין המצרים), בראשו מצויין: "בניגון דבוק חתן" שהוא פיוט מאת דונש הנמצא בכה"י בין הפיוטים לשבת חתן (בדף 218ב), ראה לעיל, ופעם נוספת בראש פיוט יוצר לפרשת עקב "אשיחה בדברי נפלאותיך" מאת אמיתי (253ב) מצויין "בניגון ארוממך" [=ניגונו של היוצר שאומרים בשבת נחמו, השבת שלפניה, הנמצא בכה"י בדף 249א]. לעומת מיעוט ציון הניגונים של הפיוטים בחלק שלפני הקינות, מרובה, יחסית, ציון הניגונים בקינות עצמן. בראש ארבע קינות קליריות הכתובות כמעט ברציפות, "לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת" (322א), "הטה אלהי אזנך" (323א), "אהלי אשר תאבת" (324ב) ו"איכה אומר כורת לאב בפצח" (327א) מצויין לאומרן בניגון הקינה הקלירית "איכה אצת" הכתובה גם היא בכה"י (314א), בראש הקינה "מי יתן ראשי מים ועיני מקור נוזלי" מאת קלונימוס בן יהודה מצויין "לאומרה בניגון הקינה הקלירית "איכה ישבה חבצלת השרון" (בכה"י בדף 318א) ובראש הקינה הקלירית "בליל זה יבכיון" הנאמרת בליל תשעה באב אך כתובה, כאמור, בסוף קובץ הקינה (352א) מצויין לאומרה בניגון "עד אנה בכיה בציון" שהוא ההקדמה לקינה הקדומה "אז בחטאינו חרב מקדש" הנאמרת גם היא בליל תשעה באב (בכה"י בדף 306ב). בסוף כה"י (354ב-375ב) ספר שערי דורא מאת יצחק מדורא. נכללו גם סימנים צג-צו. חלקו האחרון של סימן צו שונה מבנדפס (מהד' ירושלים תשמ"ג) וסופו חסר בכה"י. בכה"י ציורים, רובם בשומרי הקונטרסים, ועיטורים במילות פתיחה (75א, 136א, 152א, 209א, 237ב, 253א, 261א, 305א) בסדר הפרשיות, בדפי הלוח ובשערי דורא - אין ציורים ועיטורים. נושא נוסף: תפלה פרשנות (קליר, אלעזר: אאביך ביום מבך) נושא נוסף: ברית מילה נושא נוסף: ברכת המזון נושא נוסף: לוח נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) נושא נוסף: ציורים ועטורים נושא נוסף: אבלות נושא נוסף: תורה. קריאה נושא נוסף: לחן נושא נוסף: חתן נושא נוסף: שבת נחמו נושא נוסף: גר צדק נושא נוסף: עבדים Cluny Museum of the Medieval World / National Museum of the Middle Ages Paris France Ms. 12290 בכה"י חסרים ההתחלה והסוף, וכן חסרים דפים אחרי דף 114 (אמנם מצויה בו הערה "אבא לזוכרינו לאחר למזכיר נשמות" ו"זוכרינו" אכן בדף 115א אך תפילת "אב הרחמים" חסרה בסופה, ולכן נראה שחסר כאן, וכן חסר אחרי דף 301 (ראה להלן). קובץ הקינות נמצא, כאמור, באמצע עניין התקופות (אחרי דף 304), בדף 354 המשך עניין התקופות. |
| נושא |
Digitized manuscripts |
| סוגה |
Calendars Illustrated works (Manuscript) |
| סימול במוסד בעלים |
בדף 294א ציון פטירה: "אבא [?] הניח חיי' לכל ישר' כח בתמוז בשנ' קצ"ט לפ"ק". בדף 353א: "זעלגמן מענדיל בהר"ר [...?] פוסוויילר" ציון בעלים נוסף של אותו בעלים גם בדף 282א ליד חלוקת פרשת אמור "התפלה הזאת למענדיל פוסוויילר". |
| היקף החומר |
375 דף. בכה"י חסרים ההתחלה והסוף, וכן חסרים דפים אחרי דף 114 (אמנם מצויה בו הערה "אבא לזוכרינו לאחר למזכיר נשמות" ו"זוכרינו" אכן בדף 115א אך תפילת "אב הרחמים" חסרה בסופה, ולכן נראה שחסר כאן, וכן חסר אחרי דף 301 (ראה להלן). קובץ הקינות נמצא, כאמור, באמצע עניין התקופות (אחרי דף 304), בדף 354 המשך עניין התקופות. |
| שפה |
עברית |
| קרדיטים |
Cluny Museum of the Medieval World / National Museum of the Middle Ages, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel. |
| מספר מערכת |
990002085980205171 |
בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:
Cluny Museum of the Medieval World / National Museum of the Middle Ages, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
תנאי השימוש:
כל שימוש מותר
מותר להעתיק את הפריט עבור כל מטרה ולהשתמש בו עבור כל מטרה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש בפריט.
מידע נוסף:
פריט זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.
יש לשים לב כי כללי זכויות יוצרים עשויים להשתנות ממדינה למדינה ולכן אם ברצונך לעשות שימוש בפריט מחוץ למדינת ישראל עליך לברר מהם כללי זכויות יוצרים על פי הדין החל באותה מדינה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט,
אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים.
תצוגת MARC
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
