audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

תשליך

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
playerSongImg
חזן: פנחס זרביב
קהל: רפאל בן שושן
הוקלט בגבעת ישעיהו, 2021.

פנחס זרביב נולד בקונסטנטין, אלג'יריה, ב-1949 ועלה לארץ בגיל 12. ינק את המסורת מפיו מורו, ר' דניאל גנסיה, וכן מפי אביו וסבו. משמש כחזן זה עשרות שנים בקהילות יוצאי קונסטנטין בצרפת ובישראל.
רפאל בן שושן, יליד פריז, הוא בן להורים שנולדו באלג'י'ריה. את נוסח התפילה למד מהרב פרד'ג נאבט ומאדולף זרביב, שהתפללו לפי נוסח העיר קונסטנטין באלג'יריה. הנוסח ייחודי בשירה הגרונית, ומושפע מהמוזיקה המקומית בקונסטנטין, מוזיקת המאלוף. בן שושן וזרביב מתפללים בימים נוראים לפי הנוסח הספרדי במחזור "זכור לאברהם".
הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך.

למאמר על מסורת התפילה והפיוט של יהודי קונסטנטין.
© כל הזכויות שמורות.
כותר תשליך / אלג'יריה - קונסטנטין / פנחס זרביב
מסורת ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
לחן ממסורת תשליך / אלג'יריה - קונסטנטין
סולם כללי
מעגל השנה ראש השנה
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • "תשליך" הוא כינויו של טקס מיוחד שנהוג לערוך בראש השנה, ושבמסגרתו יוצאים אל מקור מים בטבע ו"משליכים" אליו את החטאים. שורשיו אינם ברורים, הוא עבר כמה גלגולים ומופיע באופנים שונות במסורות השונות, שבהן נתקנו תכניו. למנהג זה ניתנו הסברים רבים הקושרים אותו להיטהרות מן החטאים, לחזרה בתשובה ולימים הנוראים.

    המהרי"ל (ר' יעקב הלוי בן משה מולין, המאות ה־14-15) הוא מהראשונים שמזכירים את התשליך ונותן לו אף טעם מן המדרש: "מה שנוהגים לילך בראש השנה אחר הסעודה אצל ימים ונהרות, להשליך במצולות ים כל חטאותינו, משום דאיתא במדרש זכר לעקידה שעבר אברהם אבינו בנהר עד צוארו ואמר 'הושיעה ה' כי באו מים עד נפש' והוא השטן שנעשה כמו נהר לעכב אותו מן העקידה" (ספר מהרי"ל, הלכות ראש השנה, ט).

    בדברי הרמ"א (ר' משה איסרליש, המאה ה־16) נזכר טעם אחר. בדבריו כבר ניתן לזהות סימנים ראשונים להתהוות תוכן הטקס: "והולכין אל הנהר לומר פסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתינו' (מיכה ז, יט) וגו'".

    מן המרחב האשכנזי מנהג התשליך הלך ונפוץ גם בקרב הספרדים, ככל הנראה בעידוד האר"י (המאה ה־16), ששיבחוֹ וכלל אותו בסידורו.

    נראה שעם השנים נוסף המנהג בעל השורשים הקבליים, המוכרת כיום בדמות המנהג להפוך את כיסי הבגדים, בדימוי של חיפוש אחר פירורים המסמלים את החטאים שברצוננו להתוודות ולכפר עליהם.

    במקור היה מקובל לצאת אל מקור מים טבעי. במקומות שונים, בהיעדר מקורות מים קרובים, התפתח מנהג ללכת אל מקום שבו ניתן לצפות בהם, אף מרחוק, או להמירם בגופי מים מלאכותיים, מברֵכות ומזרקות ועד לצינורות ולשלוליות.

    ראוי להזכיר כי יש מן החוקרים (ראו למשל בדבריו של אלי פריימן), הסבורים שמנהג התשליך התפתח מנוהג פשוט ללכת אל נחלים ונהרות כבילוי בצהרי החג. השעשוע כלל זריקת פירורי לחם אל המים וצפייה בדגים האוכלים.

    על המנהג הובעו ביקורות והסתייגויות, בעיקר סביב סוגיית שמירת השבת כאשר החג חל בשבת. כתוצאה מכך יש מי שלא נהגו כלל לקיים את התשליך (לדוגמה, תלמידי הגר"א, תימנים וחלק מן הספרדים), וגם כיום מקובל לדחותו אל היום השני של החג כאשר היום הראשון חל בשבת.

    עם זאת, צריך לציין שיש מסורות שבהן מנהג התשליך לא מקוים בחג עצמו, אלא בימים הקודמים לו, ושיש עדויות למנהג קדום מימי הגאונים המשלב בין הכפרות והתשליך המוכרים לנו כיום, עשרים ושניים או חמישה עשר יום לפני החג (ראו ברש"י, ד"ה "האי פרפיסא", שבת פד, ע"ב).

    התשליך מלווה על פי רוב באמירת כמה פסוקים מספר מיכה, "מי אל כמוך", העוסקים בהשלכת החטאים אל הים, ובהם הפסוק: "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם." יש המוסיפים אמירת תפילה אישית נוספת שחיבר החיד"א (המאה ה־18) ובה בקשות רבות, וכן חלקים מן האידרא רבא שבזוהר, טקסט מיסטי שמתאר את תיקון י"ג המדות של האל על ידי רשב"י. על פי המסורת, י"ג המידות נרמזות בפסוקי "מי אל כמוך" והן נזכרות גם בתפילתו של החיד"א.

    אלו מצטרפים אל מעמד טקסי מיוחד שמשלב יציאה מגבולות בית הכנסת, ממד סמלי ובו מפגש חברתי בד בבד עם חזרה בתשובה, התוודות ותיקון. מעמד סמלי זה מבטא, בנוסף לתפילות ראש השנה ובדומה למעשים אחרים בחג (כגון אכילת סימנים), את הרצון הפנימי להתחיל מחדש את השנה בטהרה.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?