כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הבדלה / כורדיסטן / ישי סיידוף
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
סדר ליל שבת בבית
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- ישי סיידוף מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן סולם:
- מקאם: חוסיני מעגל השנה:
- שבת
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
אלג'יריה - קונסטנטין שניר אטיאס
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ישי סיידוף
-
3.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק בליווי חזנים
נגן שירים ברצף
|
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם. אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר: גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ: דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ: הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ: זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם: חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ: טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ: יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ: כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן: לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים: מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ: נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ: סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי: עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן: פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ: צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל: קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ: מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃ נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃ גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה׃ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃ יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: סַבְרִי מָרָנָן. ועונים: לְחַיִּים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָּנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |
|
אחת המסורות שהתקבלו באופן רחב ביותר בחברה היהודית לדורותיה הוא הקידוש הנאמר בליל שבת. זהו אחד המנהגים האהובים, שמייצגים את הגרעין הקשה של שמירת מסורת בכלל בקרב ציבור רחב (לצד יום כיפור, הדלקת נרות חנוכה, סדר והגדה של פסח), ובפרט אחד המנהגים המרכזים המציינים את השבת בבית. סדר ליל השבת בבית, שהקידוש במרכזו, מכיל מנהגים רבים כפי שהתפתחו במסורות היהודיות השונות, מתוך רצון לתת ביטוי משמעותי הן לזמן (ליל שבת) והן למקום (הבית) שנפגשים יחד. סדר זה מתרחש באווירה משפחתית, סביב השולחן. במידה רבה, חלק גדול מהמנהגים הם בהשראה של מנהגי מקובלים שנפוצו בקהילות רבות במזרח, בצפון אפריקה ובמזרח אירופה. באופן כללי המהלך מתחלק לכמה חלקים: פיוטים ומזמורים הנאמרים לפני הקידוש, הקידוש עצמו, ברכות ופסוקים הנאמרים אחרי הקידוש ולפני הברכה על החלות. המהלך התמציתי כולל את הפיוט המוכר "שלום עליכם", הנאמר באופנים מגוונים מאוד במסורות שונות, מבחינת מבנה, חזרות ולחנים, "אשת חיל" (מתוך פרק לא בספר משלי, שעל פי כוונות המקובלים מושר אל השכינה, ובמהלך השנים הפך לשיר הלל לאישה שבבית) והקידוש עצמו. תוספות שונות ומגוונות במסגרת זו, בתוכה, לפניה ואחריה, כוללות קטעי זוהר, ברכת הילדים, רגע משפחתי אינטימי שבו ההורים מברכים את ילדיהם בברכת הכהנים, פיוטים (כמו "אזמר בשבחין" שחיבר האר"י), קטעים מהזוהר, פסוקים וקטעי תפילה, למשל ריבון כל העולמים. תוכלו לקרוא בהרחבה על הביצוע במסורת מרוקו באודות הביצוע להקלטה של ר' חיים לוק. נהוג כי הסדר עד הקידוש נאמר בעמידה, אם כי במרבית המסורות מקובל להתיישב בסוף הקידוש. סדר זה ייחודי ומובחן מסדרים אחרים הנאמרים במעגל השנה והחיים. מצד אחד הוא סדר קבוע למדי, מוסדר, כתוב ומאורגן היטב. מצד שני, הוא איננו נאמר בבית הכנסת, במסגרת תפילה ובאווירה פורמלית, אלא בחיק המשפחה, סביב השולחן, באופן שמעודד גמישות, שינוי והתחדשות מתמדת, דבר שמתבטא במגוון הדרכים לציין את סדר במשפחות ובהקשרים שונים. נראה כי המפגש בין המרחב הביתי, המסורות המשפחתיות והזמן המיוחד של הכניסה לסעודת השבת מביא עמו הזדמנות ליצירתיות ולחיבור. |
| כותר |
סדר ליל שבת בבית / כורדיסטן / ישי סיידוף |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן |
| לחן ממסורת |
סדר ליל שבת בבית / כורדיסטן |
| סולם |
מקאם: חוסיני |
| מעגל השנה |
שבת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
אחת המסורות שהתקבלו באופן רחב ביותר בחברה היהודית לדורותיה הוא הקידוש הנאמר בליל שבת. זהו אחד המנהגים האהובים, שמייצגים את הגרעין הקשה של שמירת מסורת בכלל בקרב ציבור רחב (לצד יום כיפור, הדלקת נרות חנוכה, סדר והגדה של פסח), ובפרט אחד המנהגים המרכזים המציינים את השבת בבית.
סדר ליל השבת בבית, שהקידוש במרכזו, מכיל מנהגים רבים כפי שהתפתחו במסורות היהודיות השונות, מתוך רצון לתת ביטוי משמעותי הן לזמן (ליל שבת) והן למקום (הבית) שנפגשים יחד. סדר זה מתרחש באווירה משפחתית, סביב השולחן. במידה רבה, חלק גדול מהמנהגים הם בהשראה של מנהגי מקובלים שנפוצו בקהילות רבות במזרח, בצפון אפריקה ובמזרח אירופה.
באופן כללי המהלך מתחלק לכמה חלקים: פיוטים ומזמורים הנאמרים לפני הקידוש, הקידוש עצמו, ברכות ופסוקים הנאמרים אחרי הקידוש ולפני הברכה על החלות.
המהלך התמציתי כולל את הפיוט המוכר "שלום עליכם", הנאמר באופנים מגוונים מאוד במסורות שונות, מבחינת מבנה, חזרות ולחנים, "אשת חיל" (מתוך פרק לא בספר משלי, שעל פי כוונות המקובלים מושר אל השכינה, ובמהלך השנים הפך לשיר הלל לאישה שבבית) והקידוש עצמו. תוספות שונות ומגוונות במסגרת זו, בתוכה, לפניה ואחריה, כוללות קטעי זוהר, ברכת הילדים, רגע משפחתי אינטימי שבו ההורים מברכים את ילדיהם בברכת הכהנים, פיוטים (כמו "אזמר בשבחין" שחיבר האר"י), קטעים מהזוהר, פסוקים וקטעי תפילה, למשל ריבון כל העולמים.
תוכלו לקרוא בהרחבה על הביצוע במסורת מרוקו באודות הביצוע להקלטה של ר' חיים לוק.
נהוג כי הסדר עד הקידוש נאמר בעמידה, אם כי במרבית המסורות מקובל להתיישב בסוף הקידוש.
סדר זה ייחודי ומובחן מסדרים אחרים הנאמרים במעגל השנה והחיים. מצד אחד הוא סדר קבוע למדי, מוסדר, כתוב ומאורגן היטב. מצד שני, הוא איננו נאמר בבית הכנסת, במסגרת תפילה ובאווירה פורמלית, אלא בחיק המשפחה, סביב השולחן, באופן שמעודד גמישות, שינוי והתחדשות מתמדת, דבר שמתבטא במגוון הדרכים לציין את סדר במשפחות ובהקשרים שונים. נראה כי המפגש בין המרחב הביתי, המסורות המשפחתיות והזמן המיוחד של הכניסה לסעודת השבת מביא עמו הזדמנות ליצירתיות ולחיבור.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
עוד מוזיקה בסולם מקאם: חוסיני
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
