audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

נעילה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי ראובן דלה טורה
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי מרדכי קרויזר
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי) בליווי ר' יצחק אסיאל ויצחק פאפו
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה משה פרסי
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אריאל בלילו
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס משפחת דמרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
נעילה / תורכיה-איסטנבול / משה פרסי חזן: משה פרסי קהל: ברוך חסון, מרסל קריספי <
הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך. <

חזן: משה פרסי קהל: ברוך חסון, מרסל קריספי
הוקלט בירושלים, 2021. מסורת התפילה בהקלטות צמחה אצל יהודי ספרד שהגיעו לאיסטנבול/קונסטנטינופול לאחר גירושם. מסורת זו מיוחדת בשילוב בין עקרונות יסוד בתפילת הציבור הספרדית למוזיקה ולשירה הסוּפית־עות'מאנית, שהייתה הסגנון המרכזי בקרב האליטה העות'מאנית ובחצר הסולטאן. המוטיבים הספרדיים ניכרים ביחס שבין החזן למתפללים, בקטעי חזני הביניים (ה"מזמרים") ובשימוש בשפת הלדינו. המוטיבים מהשירה הסופית עות'מאנית ניכרים בסגנון השירה, בהפקת הקול ובמודעות מכוונת למערכת המוֹדאלית של המקאם. מסורת זו עשויה רבדים רבדים של שכבות היסטוריות, ומעידה על תקופות מרתקות בתולדות היהודים במרכז הקוסמופוליטי של איסטנבול.

משה פרסי, יליד 1974 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 25. למד בבית הכנסת באיסטנבול את המנגינות והמקאמים מהרב אדוני ומדוד בכר. שימש כשליח ציבור בבית הכנסת התורכי בבת ים. מופיע בקונצרטים של שירה תורכית. מתגורר באלון שבות.
מרסל קריספי, יליד 1997 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 19. למד מר' דוד בכר את מסורת התפילה בבית הכנסת שישלי באיסטנבול, שבו שימש כ"מזמר", חזן ביניים. ששליח ציבור וסטודנט למחשבים בירושלים.
ד"ר ברוך חסון, יליד 1960 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 22. סבו היה שליח ציבור בכמה בתי כנסת בולטים באיסטנבול. למד את מסורת התפילה והמקאם מפי סבו וכן מפי ר' אליהו הכהן, יוסף איצ'ים, חיים ברוך, גואל גורג' ושמואל בכר. עוסק בתיעוד ושימור המוזיקה התורכית מאז עלותו לארץ. ד"ר להנדסת חשמל.

למאמר על מסורת יהודי איסטנבול ודמותו של ד"ר ברוך חסון.
הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך.
© כל הזכויות שמורות.
כותר נעילה / תורכיה - איסטנבול / משה פרסי
מסורת ספרדים מסורות המזרח - תורכיה
לחן ממסורת נעילה / תורכיה - איסטנבול
סולם כללי
מעגל השנה יום כיפור
מועד התפילה נעילה
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • תפילת הנעילה, התפילה החמישית והייחודית של החג, נאמרת ברגעים האחרונים טרם חתימת הדין ונעילת השערים שהיו פתוחים במשך ימי התשובה (וכן נעילת שערי בית המקדש בתום עבודת היום). זו תפילה מיוחדת, מחוץ לסדר התפילות המקובל, וכך מסביר הרב א"צ מלמד את תקנתה: "תקנו חכמים תפילה נוספת לקראת סיום הצום, לפי שכל המרבה בתפילה נענה. ואם לא זכינו להיענות בתפילות הרגילות אולי נזכה להיענות בתפילה הנוספת." (פניני הלכה, ימים נוראים ז, יז).

    התפילה מתחילה לאחר מנחה, כארבעים דקות או שעה לפני השקיעה - במטרה להגיע לאמירת ברכת הכהנים מבעוד יום. לפני התפילה יש הנוהגים לשמוע דרשת חיזוק והתעוררות, ואצל הספרדים נהוג לשיר את הפיוט "אל נורא עלילה" שכולו תפילה ובקשה שהאל ימציא "לנו מחילה בשעת הנעילה".

    אצל האשכנזים, במהלך הנעילה כולה ארון הקודש פתוח והקהל עומד, באופן שמדגיש את ההתרגשות ואת היותה של התפילה אחד מרגעי השיא של השנה כולה.

    התפילה נפתחת ב"אשרי יושבי ביתך" ובתפילת עמידה, הדומה לזו של שאר התפילות היום (יש בה כל התוספות של עשרת ימי תשובה, נוסח נרחב ומיוחד של ברכת קדושת השם וברכת קדושת היום וכן הקדמה לוידוי ווידוי), אלא שבה לשון התוספות היא "חתימה" ולא "כתיבה".

    במסורות הספרדים מקדימים לחזרת הש"ץ אמירת רשות, כמו "אתאנו" ו"אוחילה לאל". לאחר ברכת קדושת השם ישנו וידוי נרחב, ולפני "יעלה ויבוא" מוסיפים את הפיוט " מי אל כמוך". במסורות אשכנז משובצות בחזרה תוספות רבות, פיוטים ובקשות, שחלקן מופיעות כיום באופן חלקי. מקובל לומר אותן בנוסח הסליחות או בלחנים ובהלבשות. בתוך כך משולב למעשה סדר הסליחות האשכנזי, שבמסגרתו חוזרים שוב ושוב על אמירת "אל מלך יושב על כסא רחמים", י"ג המידות ווידוי. בקהילות הספרדים מסיימים את חזרת הש"ץ ולאחריה אומרים את סדר הסליחות (נהוג לדלג על "שבט יהודה בדוחק ובצער").

    בנוסח אשכנז אומרים לאחר החזרה "אבינו מלכנו" (ואפילו אם החג חל בשבת, כשאין אומרים "אבינו מלכנו" בשאר התפילות), ולאחר מכן במענה חזן קהל, "שמע ישראל", "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (באשכנז שלוש פעמים, אצל הספרדים פעם אחת), ו"ה' הוא האלהים" ואצל הספרדים גם "קראתי בכל לב" (שבע פעמים). זהו רגע השיא של התפילה, שלאחריו מגיעות הקלה, שמחה והתרגשות. במסורות הספרדים אומרים קדיש "תענו ותעתרו", שבמהלכו תוקעים ארבעה קולות ובסופו תרועה גדולה, במסורות אשכנז אומרים קדיש תתקבל, שאותו מקובל לשיר יחד במנגינה חסידית חגיגית וסוחפת. לאחריו תוקעים ארבעה קולות ומסיימים בתקיעה גדולה - ובסופה שרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?