audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

סליחות למנחה של יום כיפור

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי) בליווי ר' יצחק אסיאל ויצחק פאפו
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה מרסל קריספי
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה בנימין חדאד
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק בליווי דודי לוק ומוטי לוק
נגן שירים ברצף
playerSongImg
חזן: מרסל קריספי
קהל: משה פרסי, ברוך חסון
הוקלט בירושלים, 2021.

מסורת התפילה בהקלטות צמחה אצל יהודי ספרד שהגיעו לאיסטנבול/קונסטנטינופול לאחר גירושם. מסורת זו מיוחדת בשילוב בין עקרונות יסוד בתפילת הציבור הספרדית למוזיקה ולשירה הסוּפית־עות'מאנית, שהייתה הסגנון המרכזי בקרב האליטה העות'מאנית ובחצר הסולטאן. המוטיבים הספרדיים ניכרים ביחס שבין החזן למתפללים, בקטעי חזני הביניים (ה"מזמרים") ובשימוש בשפת הלדינו. המוטיבים מהשירה הסופית עות'מאנית ניכרים בסגנון השירה, בהפקת הקול ובמודעות מכוונת למערכת המוֹדאלית של המקאם. מסורת זו עשויה רבדים רבדים של שכבות היסטוריות, ומעידה על תקופות מרתקות בתולדות היהודים במרכז הקוסמופוליטי של איסטנבול.
מרסל קריספי, יליד 1997 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 19. למד מר' דוד בכר את מסורת התפילה בבית הכנסת שישלי באיסטנבול, שבו שימש כ"מזמר", חזן ביניים. ששליח ציבור וסטודנט למחשבים בירושלים.
משה פרסי, יליד 1974 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 25. למד בבית הכנסת באיסטנבול את המנגינות והמקאמים מהרב אדוני ומדוד בכר. שימש כשליח ציבור בבית הכנסת התורכי בבת ים. מופיע בקונצרטים של שירה תורכית. מתגורר באלון שבות.
ד"ר ברוך חסון, יליד 1960 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 22. סבו היה שליח ציבור בכמה בתי כנסת בולטים באיסטנבול. למד את מסורת התפילה והמקאם מפי סבו וכן מפי ר' אליהו הכהן, יוסף איצ'ים, חיים ברוך, גואל גורג' ושמואל בכר. עוסק בתיעוד ושימור המוזיקה התורכית מאז עלותו לארץ. ד"ר להנדסת חשמל.
הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך.
למאמר על מסורת יהודי איסטנבול ודמותו של ד"ר ברוך חסון.
© כל הזכויות שמורות.
כותר סליחות למנחה של יום כיפור / תורכיה - איסטנבול / מרסל קריספי
מסורת ספרדים מסורות המזרח - תורכיה
לחן ממסורת סליחות למנחה של יום כיפור / תורכיה - איסטנבול
סולם כללי
מעגל השנה יום כיפור
מועד התפילה מוסף
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • הסליחות, המקבץ העשיר של פיוטים ותפילות הנאמר בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, הן עיקרם של ימים אלו ושל יום הכיפורים בפרט. אין פלא שביום זה נאמרות סליחות בתדירות שאין דומה לה בשאר הימים הנוראים

    גם פייטני איטליה הראשונים כבר הכירו את הסוגה ופייטנים בבלים בראשית המאה העשירית שלחו ידם בכתיבת סליחות. יש עדויות משלהי המאה העשירית - ואולי אף מוקדם יותר - על התכנסויות באשמורות ימי התשובה לאמירת סליחות, ופייטנים בני התקופה אף כתבו סליחות ייחודיות למעמדים אלה.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?