audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

פסוקי דזמרה לשבת

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי מרדכי קרויזר
  • 2.
    אשכנז - מזרח אירופה דב אברמוביץ'
  • 3.
    הודו - בני ישראל אמיר אפטקר
  • 4.
    הודו - בני ישראל יהודה ששונקר
  • 5.
    חסידים - חסידות סלונים יהושע לויפר
  • 6.
    חסידים - חסידות סלונים יהושע לויפר
  • 7.
    כורדיסטן - עמדיה אופיר ציון
  • 8.
    סוריה - חלב (ארם צובה) חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 10.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה פתיה בליווי חזנים
  • 11.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 12.
    ספרדים מסורות המזרח - סוריה חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
  • 13.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה אילן ניסים בר-דוד, מרדכי משה כהן, חיים נתנאל פרסי
  • 14.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב שלמה דאודי
  • 15.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אריאל בלילו
  • 16.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק בליווי דודי לוק ומוטי לוק
  • 17.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק בליווי חזנים
  • 18.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס משפחת דמרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
מזמרים: אילן ניסים בר־דוד, מרדכי משה כהן, חיים נתנאל פרסי
ליווי: ברוך חסון, משה פרסי, מרסל קריספי
ירושלים, 2020.
מסורת התפילה בהקלטות צמחה אצל יהודי ספרד שהגיעו לאיסטנבול/קונסטנטינופול לאחר גירושם. מסורת זו מיוחדת בשילוב בין עקרונות יסוד בתפילת הציבור הספרדית למוזיקה ולשירה הסוּפית־עות'מאנית, שהייתה הסגנון המרכזי בקרב האליטה העות'מאנית ובחצר הסולטאן. המוטיבים הספרדיים ניכרים ביחס שבין החזן למתפללים, בקטעי חזני הביניים (ה"מזמרים") ובשימוש בשפת הלדינו. המוטיבים מהשירה הסופית עות'מאנית ניכרים בסגנון השירה, בהפקת הקול ובמודעות מכוונת למערכת המוֹדאלית של המקאם. מסורת זו עשויה רבדים רבדים של שכבות היסטוריות, ומעידה על תקופות מרתקות בתולדות היהודים במרכז הקוסמופוליטי של איסטנבול.

אלעד גבאי, מוזיקאי ירושלמי, יליד 1975, עוסק ביהודי המזרח הקרוב. נחשף לעולם המוזיקה התורכי דרך העוּד והקאנון, והיה שותף בפרויקטים רבים ומגוונים העוסקים במוזיקה תורכית, כמו קונצרטים, "מפטירים" ועוד.
משה פרסי, יליד 1974 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 25. למד בבית הכנסת באיסטנבול את המנגינות והמקאמים מהרב אדוני ומדוד בכר. שימש כשליח ציבור בבית הכנסת התורכי בבת ים. מופיע בקונצרטים של שירה תורכית. מתגורר באלון שבות.
מרסל קריספי, יליד 1997 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 19. למד מר' דוד בכר את מסורת התפילה בבית הכנסת שישלי באיסטנבול, שבו שימש כ"מזמר", חזן ביניים. ששליח ציבור וסטודנט למחשבים בירושלים.
ד"ר ברוך חסון, יליד 1960 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 22. סביו היה שליח ציבור בכמה בתי כנסת בולטים באיסטנבול. למד את מסורת התפילה והמקאם מפי סביו וכן מפי ר' אליהו הכהן, יוסף איצ'ים חיים ברוך, גואל גורג' ושמואל בכר. עוסק בתיעוד ושימור המוזיקה התורכית מאז עלותו לארץ. ד"ר להנדסת חשמל.

הקלטה זו ייחודית בהיותה מובלת, בדיוק ובחן רב, בידי ילדים נושאי מסורת תורכיה־איסטנבול.
הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה.
© כל הזכויות שמורות.
כותר פסוקי דזמרה לשבת / תורכיה-איסטנבול / אילן ניסים בר-דוד, מרדכי משה כהן, חיים נתנאל פרסי
מסורת ספרדים מסורות המזרח - תורכיה
לחן ממסורת פסוקי דזמרה לשבת / תורכיה-איסטנבול
סולם כללי
מעגל השנה חגים ומועדים
מועד התפילה שחרית
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • פסוקי דְזִמרה (=הזמרה, השיר) היא חטיבת תפילה שנאמרת בכל תפילות השחרית לפני קריאת שמע וברכותיה. בחטיבה אוסף של פרקי תהלים וקובצי פסוקים (גם הם בעיקר מן התהלים, אך לא רק) והיא מתוחמת בשתי ברכות ארוכות ומסוגננות

    "ברוך שאמר" בראשה ו"ישתבח" בסופה.
    אמירת פסוקי דזמרה נזכרת לראשונה בתלמוד הבבלי: "אמר ר' יוסי יהא חלקי עם גומרי ההלל בכל יום" (שבת קיח, ב). מימרא זו של ר' יוסי הובנה כמתייחסת אל חטיבת התפילה הזו, בצורתה הראשונית שהלכה, התעצבה והשתכללה לאורך הדורות.
    מקומו של חלק זה בתפילה - אחרי סדר ההשכמה ולפני קריאת שמע וברכותיה ותפילה העמידה - משקף את אחד מעקרונות התפילה המקובלים (שגם תפילת העמידה בנויה לפיו): קודם יש לשבח ולהלל ורק לאחר מכן לפנות ולבקש. כך מנסח זאת ר' שמלאי בתלמוד הבבלי: "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל" (ברכות לב, א).
    לכאורה אין מניעה לומר את קריאת שמע לפני פסוקי דזמרה, אולם נדמה כי בשל המנהג להצמיד את קריאת שמע והברכות שלאחריה (גאולה) לתפילת העמידה (תפילה), זכו פסוקי דזמרה למקומם בתחילת תפילת השחרית.
    פסוקי דזמרה לשבת וחג זה שונים מאלו שנאמרים בימות החול. בכל המסורות נוספים חלקים שלא נאמרים בכל יום: כמה מזמורי תהלים - "למנצח מזמור לדוד", "רננו צדיקים", "לדוד בשנותו את טעמו", "תפילה למשה איש האלוהים" ו"יושב בסתר עליון", בנוסחי ספרד ועדות המזרח נוספים גם ארבעה משירי המעלות. לאחר מכן המזמור "הללויה הללו את שם ה'" ו"הלל הגדול", פרק קלו מתהלים. לפני החזרה אל פסוקי הדזמרה של כל יום, נאמרים גם המזמורים "מזמור שיר ליום השבת" ו"ה' מלך גאות לבש", שמופיעים גם בקבלת שבת לאחר "לכה דודי".
    מלבד מזמורי התהלים האלו, במרבית הנוסחים נוסף לפסוקי דזמרה גם הפיוט "האדרת והאמונה" (שבנוסח אשכנז נאמר רק בפסוקי דזמרה של יום כיפור, ובנוסחי עדות אחרות גם בשחרית של ראש השנה). בראש השנה נוספים מזמורים שונים, ויש הנוהגים לומר גם פיוטים בחטיבה זו. תוכלו להאזין לביצועים למועדים שונים ביחידה.
    בנוסח תימן (בלדי) לאחר שירת הים מוסיפים גם את שירת מרים, המסתיימת במילים "כי אני ה' רופאך", ולאחריה את קובץ פסוקי הגאולה והישועה "רפאני ה' וארפא". זהו מנהג ייחודי לשבת שירה בכמה מסורות (תוכלו להאזין כאן לביצוע של חיים לוק לשבת זו).
    בנוסף לכך, לאחר שירת הים בשבתות ובימים טובים נוספת ברכה מפויטת בעלת שורשים קדומים, "נשמת כל חי", שמובילה אל חתימות חטיבת פסוקי דזמרה בברכת "ישתבח".
    קיימות מסורות שונות של אמירת החטיבה: יש שאומרים אותם ביחידות, יש שנוהגים ביחד, או במענה (למשל במזמור "הלל הגדול), יש שנוהגים שהחזן קורא אותם בקול, יש שנוהגים לחלק את אמירתם בין המתפללים ויש שנוהגים שהחזן רק מסמן את קצב האמירה בקריאה בקול של הפסוק הראשון והאחרון בכל פרק. בכמה מהעדות יש נוסח תפילה קבוע לביצוע פסוקי דזמרה, ואילו באחרות הנוסח משתנה ולשבתות, לחגים השונים ולימים הנוראים יש מנגינות שונות.
    היחידה כאן איננה כוללת את חטיבת הסיום, הברכה החותמת את פסוקי דזמרה. זאת משום שמבחינה מוזיקלית־ביצועית, יחידה זו מסונפת ליחידה המרכזית של התפילה. במסורות השונות נהוג ששליח הציבור מתחיל את תפילתו בחטיבה זו. את חטיבת הסיום והמשך התפילה תוכלו למצוא ביחידות השחרית הרלוונטיות.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?