audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

שחרית של שבת

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי מרקו אוטולנגי
  • 2.
    אלג'יריה - קונסטנטין פנחס זרביב ורפאל בן שושן
  • 3.
    אשכנז - אשכנז כללי דוד אולמן
  • 4.
    אשכנז - אשכנז כללי מרדכי קרויזר
  • 5.
    אשכנז - מזרח אירופה דב אברמוביץ'
  • 6.
    הודו - קוצ'ין בנג'ו אברהם
  • 7.
    חסידים - חסידויות נוספות אשר פיין
  • 8.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו יהודה ששונקר
  • 9.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס נוריאל חסיד
  • 10.
    סוריה - חלב (ארם צובה) חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
  • 11.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 12.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ישי סיידוף
  • 13.
    ספרדים מסורות המזרח - סוריה חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
  • 14.
    ספרדים מסורות המזרח - סוריה חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
  • 15.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 16.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה ברוך חסון
  • 17.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה הרב דוד קרעי
  • 18.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב שלמה דאודי
  • 19.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אריאל בלילו
  • 20.
    תורכיה - תורכיה כללי רוני איש-רן
  • 21.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
חזן: ברוך חסון
קהל: משה פרסי, מרסל קריספי
מזמרים: אילן ניסים בר-דוד, מרדכי משה כהן, חיים נתנאל פרסי
הוקלט באולפן של איתי בן נון, עין כרם, 2020.
מוביל הקלטות: אלעד גבאי

מסורת התפילה בהקלטות צמחה אצל יהודי ספרד שהגיעו לאיסטנבול/קונסטנטינופול לאחר גירושם. מסורת זו מיוחדת בשילוב בין עקרונות יסוד בתפילת הציבור הספרדית למוזיקה ולשירה הסוּפית־עות'מאנית, שהייתה הסגנון המרכזי בקרב האליטה העות'מאנית ובחצר הסולטאן. המוטיבים הספרדיים ניכרים ביחס שבין החזן למתפללים, בקטעי חזני הביניים (ה"מזמרים") ובשימוש בשפת הלדינו. המוטיבים מהשירה הסופית עות'מאנית ניכרים בסגנון השירה, בהפקת הקול ובמודעות מכוונת למערכת המוֹדאלית של המקאם. מסורת זו עשויה רבדים רבדים של שכבות היסטוריות, ומעידה על תקופות מרתקות בתולדות היהודים במרכז הקוסמופוליטי של איסטנבול.

אלעד גבאי, מוזיקאי ירושלמי, יליד 1975, עוסק ביהודי המזרח הקרוב. נחשף לעולם המוזיקה התורכי דרך העוּד והקאנון, והיה שותף בפרויקטים רבים ומגוונים העוסקים במוזיקה תורכית, כמו קונצרטים, "מפטירים" ועוד.
משה פרסי, יליד 1974 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 25. למד בבית הכנסת באיסטנבול את המנגינות והמקאמים מהרב אדוני ומדוד בכר. שימש כשליח ציבור בבית הכנסת התורכי בבת ים. מופיע בקונצרטים של שירה תורכית. מתגורר באלון שבות.
מרסל קריספי, יליד 1997 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 19. למד מר' דוד בכר את מסורת התפילה בבית הכנסת שישלי באיסטנבול, שבו שימש כ"מזמר", חזן ביניים. ששליח ציבור וסטודנט למחשבים בירושלים.
ד"ר ברוך חסון, יליד 1960 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 22. סביו היה שליח ציבור בכמה בתי כנסת בולטים באיסטנבול. למד את מסורת התפילה והמקאם מפי סבו וכן מפי ר' אליהו הכהן, יוסף איצ'ים חיים ברוך, גואל גורג' ושמואל בכר. עוסק בתיעוד ושימור המוזיקה התורכית מאז עלותו לארץ. ד"ר להנדסת חשמל.

כדאי לשים לב לדרך המיוחדת לאמירת ברכת מודים במסורת זו.
הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה.
© כל הזכויות שמורות.
כותר שחרית של שבת / תורכיה-איסטנבול / ברוך חסון
מסורת ספרדים מסורות המזרח - תורכיה
לחן ממסורת שחרית של שבת / תורכיה-איסטנבול
סולם כללי
מעגל השנה לכל עת
מועד התפילה שחרית
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • תפילת שחרית של שבת היא התפילה הארוכה והמשמעותית מבין תפילות השבת. היא מקבילה למדי במבנה שלה לתפילת השחרית של ימות החול, אך יש כמה הבדלים ביניהן. פסוקי דזמרה של שבת ארוכים יותר וכוללים כמה מזמורים ופיוטים שנאמרים רק בהזדמנות זו "האדרת והאמונה" בנוסח שונה, ומשולב בהן הפיוט "אל אדון", שיש הנוהגים לשיר אותו. תפילת העמידה של שבת, "מעין שבע", נפתחת ונחתמת בדומה לזו של ימות החול, אך במקום הבקשות שבחלק האמצעי של תפילת העמידה בחול, נאמרת בשבת ברכה נרחבת, "ישמח משה", המתארת את קדושת היום ואת השבת כמתנה שניתנה לעם ישראל. זוהי ברכה שהגיעה אלינו כנוסח חלקי של פיוט שלם. בשבת אין אומרים תחנון, קוראים בתורה פרשה שלמה בשבעה עולים, וכן קוראים הפטרה מדברי הנביאים. לאחר קריאת התורה נאמרות ברכות ותפילות שונות (יהי רצון שעוסק במנהיגי הקהילה ובכל קהל המתפללים, תפילה לשלום המלכות, המדינה וחיילי צה"ל) ובשבתות "מברכים", לפני ראשי חודשים, מכריזים על החודש החדש שייכנס באותו השבוע. לאחר מכן מתפללים תפילת מוסף של שבת וחותמים את התפילה. בקהילות רבות נהוג לשיר בתפילת שחרית של שבת את הפיוטים "אנעים זמירות" ו"יגדל אלוהים חי" בנוסף להבדלים בסדר התפילה ובנוסחה, תפילת השבת נאמרת ברוב קהילות ישראל בנעימה מיוחדת שמבחינה אותה מתפילות החול שנאמרות בכל יום. במסורות ספרד-ירושלים ומרוקו לכל שבת יש אופי מוזיקלי משלה (מקאם או נובה) שמלווה את נוסח התפילה, הפיוטים והקריאה בתורה. תפילת שחרית של שבת היא אחד מן המוקדים החשובים של הקהילה היהודית

    נערכים בה טקסים כמו בר ובת מצווה וקריאת שם לבנות ומצוינים בה דברים מגוונים הנוגעים לחיי חבריה, כמו תפילת מי שברך לחולים, ברכת הגומל (בין היתר לנשים לאחר לידה) ולהבדיל - תפילת אשכבה במסורות הספרדים. כל אלו תורמים לחגיגיות ולחשיבות שבהתכנסות המשותפת לתפילה בבוקרי שבת.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?