audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

מנחה של שבת

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - מזרח אירופה דב אברמוביץ'
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ישי סיידוף
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה מרסל קריספי
  • 4.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
חזן: ברוך חסון
קהל: משה פרסי, מרסל קריספי
מזמרים: אילן ניסים בר-דוד, מרדכי משה כהן, חיים נתנאל פרסי
הוקלט באולפן של איתי בן נון, עין כרם, 2020.
מוביל הקלטות: אלעד גבאי

מסורת התפילה בהקלטות צמחה אצל יהודי ספרד שהגיעו לאיסטנבול/קונסטנטינופול לאחר גירושם. מסורת זו מיוחדת בשילוב בין עקרונות יסוד בתפילת הציבור הספרדית למוזיקה ולשירה הסוּפית־עות'מאנית, שהייתה הסגנון המרכזי בקרב האליטה העות'מאנית ובחצר הסולטאן. המוטיבים הספרדיים ניכרים ביחס שבין החזן למתפללים, בקטעי חזני הביניים (ה"מזמרים") ובשימוש בשפת הלדינו. המוטיבים מהשירה הסופית עות'מאנית ניכרים בסגנון השירה, בהפקת הקול ובמודעות מכוונת למערכת המוֹדאלית של המקאם. מסורת זו עשויה רבדים רבדים של שכבות היסטוריות, ומעידה על תקופות מרתקות בתולדות היהודים במרכז הקוסמופוליטי של איסטנבול.

אלעד גבאי, מוזיקאי ירושלמי, יליד 1975, עוסק ביהודי המזרח הקרוב. נחשף לעולם המוזיקה התורכי דרך העוּד והקאנון, והיה שותף בפרויקטים רבים ומגוונים העוסקים במוזיקה תורכית, כמו קונצרטים, "מפטירים" ועוד.
משה פרסי, יליד 1974 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 25. למד בבית הכנסת באיסטנבול את המנגינות והמקאמים מהרב אדוני ומדוד בכר. שימש כשליח ציבור בבית הכנסת התורכי בבת ים. מופיע בקונצרטים של שירה תורכית. מתגורר באלון שבות.
מרסל קריספי, יליד 1997 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 19. למד מר' דוד בכר את מסורת התפילה בבית הכנסת שישלי באיסטנבול, שבו שימש כ"מזמר", חזן ביניים. ששליח ציבור וסטודנט למחשבים בירושלים.
ד"ר ברוך חסון, יליד 1960 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 22. סביו היה שליח ציבור בכמה בתי כנסת בולטים באיסטנבול. למד את מסורת התפילה והמקאם מפי סבו וכן מפי ר' אליהו הכהן, יוסף איצ'ים חיים ברוך, גואל גורג' ושמואל בכר. עוסק בתיעוד ושימור המוזיקה התורכית מאז עלותו לארץ. ד"ר להנדסת חשמל.

כדאי לשים לב לדרך המיוחדת לאמירת ברכת מודים במסורת זו.
© כל הזכויות שמורות.
כותר מנחה של שבת / תורכיה-איסטנבול / מרסל קריספי
מסורת ספרדים מסורות המזרח - תורכיה
לחן ממסורת מנחה של שבת / תורכיה-איסטנבול
סולם כללי
מעגל השנה שבת
מועד התפילה מנחה
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • תפילת מנחה של שבת היא התפילה השלישית ביום זה לאחר שחרית ומוסף. תפילה זו מתאפיינת בתוספות ייחודיות לשבת. בכל יום, זמן מנחה נחשב לזמן דין לעומת זאת בשבת זהו זמן "רעווא דכל רעווין" (רצון כל הרצונות) והתגלות עליונה ביותר, ובשל כך יש בו אוירת נחת, שלווה ומנוחה. התפילה נפתחת כבימות החול באמירת קרבנות וב'אשרי יושבי ביתך' (מזמור קמה), ומוסיפים "ובא לציון גואל", המזכיר את הברית עם האל וקבלת התורה, ומבקשים ש"הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ" כהכנה לקריאת התורה. מנהג עתיק לומר כאן לפני הוצאת ספר תורה את הפסוק "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן", המזכיר את עת הרצון, ובמסורות הספרדיות הוא נאמר פעמיים.

    הקריאה בתורה בתפילה היא מתקנתו של עזרא הסופר, ומטרתה שגם אלו העסוקים במלאכה בימות השבוע ואינם פנויים לבוא לבית הכנסת ישמעו את תחילת הקריאה של שבת הבאה. מוציאים את ספר התורה לפי הנוסח הרגיל, וקוראים את הקריאה הראשונה של פרשת השבוע הבאה. לאחר הקריאה ולפני הכנסת ספר התורה נאמרת בחלק מהמסורות תפילת השכבה לקרובים שיום השנה שלהם חל באותו השבוע. לחר החזרת ספר התורה הש"ץ אומר חצי קדיש ומתחילים בתפילת עמידה בלחש ובחזרת הש"ץ. תפילת העמידה מורכבת משבע ברכות. שלוש הראשונות ושלוש האחרונות זהות לאלו של ימות החול. הברכה, האמצעית - השביעית - "קדושת היום", מיוחדת לשבת. היא נפתחת בפיוט עתיק המשתנה בכל תפילה. כל אחת מברכות "קדושת היום" בארבע תפילות השבת מתייחסת לפן אחר של השבת. בתפילת מנחה הגאולה נמצאת במרכז: אלו הם פניה של השבת האידיאלית שלעתיד לבוא, שבת מנוחה לכל העולם ובכל העולמות. לאחר חזרת הש"ץ אומרים שלושה פסוקים מספר תהילים הנפתחים במילה צדקתך. מנהג זה מוזכר כבר בסידור רב עמרם גאון (סורא, בבל, המאה ה־9), משום שבשעה זו, על פי המסורת, נפטרו שלוש דמויות חשובות: משה, יוסף ודוד. ופסוקים אלו מביעים את צידוק הדין והאמונה בצדק האלוהי. טעם נוסף הוא שבפסוקים אלו מופיעים עיקרי האמונה: מציאות ה', תורה מן השמיים ושכר ועונש. אין אומרים "צדקתך" כאשר חלה שבת ביום של שמחה שהייתה דוחה אמירת תחנון ביום חול. לאחר מכן אומר שליח הציבור קדיש תתקבל (קדיש שלם). התימנים ורוב הספרדים אומרים לאחר מכן את מזמור קיא בתהלים "הַלְלוּיָהּ אוֹדֶה ה' בְּכָל לֵבָב", ולאחריו קדיש יהא שלמא. יש קהילות ספרדיות שבמקום מזמור קיא אומרות כל שבת מזמור אחר מספר תהלים. לאחר מכן אומרים הספרדים והאשכנזים את תפילת עלינו לשבח (בנוסח הבלדי אצל יהודי תימן ובנוסח האיטליאני, אין אומרים "עלינו לשבח"). האשכנזים והמרוקאים מוסיפים לאחריה קדיש יתום, ובזה מסתיימת התפילה. לאחר התפילה ובהמשך למנהג מימי המשנה והתלמוד להתכנסות ללימוד תורהבזמן זה, נוהגים בכל קהילות ישראל לומר או ללמוד מזמורי תהלים, ובחלק מהשנה בכל שבת פרק אחד מפרקי אבות.

    למבוא לתפילת מנחה



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?