כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
מנחה של שבת / כורדיסטן / ישי סיידוף
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
קידוש ליום שבת
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- ישי סיידוף מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן סולם:
- מקאם: חוסיני מעגל השנה:
- שבת
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
אשכנז - יצירות חזנות
חסידים - חסידות כללי
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
אשכנז - יצירות חזנות
חסידים - חסידות כללי
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
-
1.
אלג'יריה - קונסטנטין שניר אטיאס
-
2.
אשכנז - יצירות חזנות גרשון סירוטה
-
3.
חסידים - חסידות כללי ללא מבצע
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ישי סיידוף
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - מצרים מתפללים מבית הכנסת ע"ש אגא יחזקאל בעכו
-
6.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס ללא מבצע
נגן שירים ברצף
|
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִ: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ: עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. סַבְרִי מָרָנָן. עונים: לְחַיִּים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. |
|
ברכה על היין הנאמרת במהלך טקס הקידוש של שבת בבוקר שתכליתה לציין את קדושת השבת ולהכריז עליה, בהתאם להלכה הקובעת כי מצווה מן התורה לקדש את יום השבת ולזוכרו בכניסתו וביציאתו (ההבדלה). בשונה מהקידוש של ליל שבת (ששי בערב) הקידוש נאמר בישיבה, ע"י ראש המשפחה, טרם הסעודה. לכל קהילה לחן משלה לקידוש, בד"כ מדובר בלחן בסיסי הדומה לנוסח התפילה. הפיסקה הראשונה בקידוש לקוחה מדברי הנביא ישעיהו (נח, יג-יד). היא קוראת לאדם להימנע מעשייה של חולין ביום השבת, להתענג על השבת ולכבד אותה ואז יזכה לעונג מאת ה'. הפיסקה השנייה - 'ושמרו' – לקוחה מספר שמות (לא, טז-יז), ובהם מדובר על הברית שבין ישראל לה' הבאה לידי ביטוי בשמירת השבת. הפיסקה השלישית נאמרת רק במנהגי אשכנז והיא לקוחה מן הציווי על השבת בעשרת הדברות שבספר שמות, (כ, ז-י), ובמרכזה מצוות זכירת השבת, כעדות לשביתת האל ממלאכת הבריאה. |
| • אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי – פסוקים מישעיהו נח (יג-יד). שעיקרם בפניית הנביא לאדם מישראל: אם תימנע מהליכה בשבת לצרכיך, לשם עשיית חפציך. חז"ל (בבלי עירובין, נב ע"ב) סמכו על פסוק זה את האיסור לצאת מחוץ לתחום השבת המוגדר בהלכה. • וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד – אם תרבה בתענוגות ביום השבת ותכריז עליה כי היא יום של עונג, יום המקודש ע"י ה', שיש לכבדו במנוחה. חז"ל למדו שעונג שבת עיקרו במאכל ובמשתה משובח, או בכל דבר-מזון שייחדו האדם לשבת (בבלי שבת, קיח ע"ב). • וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר – אם תכבד את השבת בכך שלא תנהג בו בדרכיך הרגילים בימות החול. מפסוק זה למדו חז"ל הנחיות שונות שנועדו ליצור אבחנה בין ימי החול והשבת, ככתוב בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, קיג ע"א-ע"ב): "'וכבדתו' – שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול... 'מעשות דרכיך' – שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול... 'ודבר דבר' – שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". • אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ – אזי אכן תזכה לעונג מידי הקב"ה, שירומם ויעלה אותך למעלה עליונה. • וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר – או אז תזכה לחלק ונחלה בארץ ישראל שניתנה ליעקב; הבטחה זו תתקיים, כפי שמתחייב עליה לפניך הקב"ה. • וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת... – פסוקים מספר שמות לא (טז-יז) המדגישים את שמירת השבת על ידי ישראל כאות ברית בין ישראל והקב"ה, ברית המבוססת על ההקבלה בין ששת ימי המעשה האנושי, ובין ששת ימי הבריאה האלוהית. • זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – הפיסקה השלישית בקידוש של יום השבת לקוחה מן הציווי על השבת בעשרת הדברות שבספר שמות, ציווי המדגיש אף הוא את השבת כעדות לשביתת האל ממלאכת הבריאה. • שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ – השבת מוקדשת לה', בניגוד לששת ימי המעשה המוקדשים לעבודת האדם. • לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – התורה מדגישה כי השביתה ממלאכה היא נחלת הכל. • כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים... וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ – התורה מזכירה כאן כיצד שבת האל ממלאכת הבריאה ביום השביעי, ואז קידש ובירך אותו. • סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי – סבורים, מוכנים ומסכים מורינו ורבותינו ורבותי? פניה אל קהל המאזינים לקידוש ומעוניינים לצאת בו ידי חובתם. המקדש מסב את תשומת ליבם לעיקר הקידוש שיבוא מיד – הברכה על היין. • בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן – ברכה על היין, הנאמרת תוך אזכרת שמו של הקב"ה ('ה' אֱלֹהֵינוּ') וציון מלכותו ('מֶלֶךְ הָעוֹלָם'). |
| כותר |
קידוש ליום שבת / כורדיסטן / ישי סיידוף |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן |
| לחן ממסורת |
קידוש ליום שבת / כורדיסטן |
| סולם |
מקאם: חוסיני |
| מעגל השנה |
שבת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי – פסוקים מישעיהו נח (יג-יד). שעיקרם בפניית הנביא לאדם מישראל: אם תימנע מהליכה בשבת לצרכיך, לשם עשיית חפציך. חז"ל (בבלי עירובין, נב ע"ב) סמכו על פסוק זה את האיסור לצאת מחוץ לתחום השבת המוגדר בהלכה. • וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד – אם תרבה בתענוגות ביום השבת ותכריז עליה כי היא יום של עונג, יום המקודש ע"י ה', שיש לכבדו במנוחה. חז"ל למדו שעונג שבת עיקרו במאכל ובמשתה משובח, או בכל דבר-מזון שייחדו האדם לשבת (בבלי שבת, קיח ע"ב). • וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר – אם תכבד את השבת בכך שלא תנהג בו בדרכיך הרגילים בימות החול. מפסוק זה למדו חז"ל הנחיות שונות שנועדו ליצור אבחנה בין ימי החול והשבת, ככתוב בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, קיג ע"א-ע"ב): "'וכבדתו' – שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול... 'מעשות דרכיך' – שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול... 'ודבר דבר' – שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". • אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ – אזי אכן תזכה לעונג מידי הקב"ה, שירומם ויעלה אותך למעלה עליונה. • וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר – או אז תזכה לחלק ונחלה בארץ ישראל שניתנה ליעקב; הבטחה זו תתקיים, כפי שמתחייב עליה לפניך הקב"ה. • וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת... – פסוקים מספר שמות לא (טז-יז) המדגישים את שמירת השבת על ידי ישראל כאות ברית בין ישראל והקב"ה, ברית המבוססת על ההקבלה בין ששת ימי המעשה האנושי, ובין ששת ימי הבריאה האלוהית. • זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – הפיסקה השלישית בקידוש של יום השבת לקוחה מן הציווי על השבת בעשרת הדברות שבספר שמות, ציווי המדגיש אף הוא את השבת כעדות לשביתת האל ממלאכת הבריאה. • שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ – השבת מוקדשת לה', בניגוד לששת ימי המעשה המוקדשים לעבודת האדם. • לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – התורה מדגישה כי השביתה ממלאכה היא נחלת הכל. • כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים... וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ – התורה מזכירה כאן כיצד שבת האל ממלאכת הבריאה ביום השביעי, ואז קידש ובירך אותו. • סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי – סבורים, מוכנים ומסכים מורינו ורבותינו ורבותי? פניה אל קהל המאזינים לקידוש ומעוניינים לצאת בו ידי חובתם. המקדש מסב את תשומת ליבם לעיקר הקידוש שיבוא מיד – הברכה על היין. • בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן – ברכה על היין, הנאמרת תוך אזכרת שמו של הקב"ה ('ה' אֱלֹהֵינוּ') וציון מלכותו ('מֶלֶךְ הָעוֹלָם').
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
עוד מוזיקה בסולם מקאם: חוסיני
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
