אתאנו לחלות / פרס-נובנדגאן / רחמים דרשן
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
להאזנה
אין כאלהינו / לא ידוע אֵין כֵּאלֹהֵינוּ אֵין כַּאדוֹנֵנוּ אֵין כְּמַלְכֵּנוּ אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ מִי כֵאלֹהֵינוּ מִי כַאדוֹנֵנוּ מִי כְמַלְכֵּנוּ מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ נוֹדֶה לַאדוֹנֵנוּ נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ בָּרוּךְ אֲדוֹנֵנוּ בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ |
פיוט קצר זה נאמר ברוב המנהגים בסוף תפילת שחרית של ימות החול ובשבתות וחגים בסוף תפילת מוסף. זהו פיוט קדום הנזכר כבר בסדר רב עמרם גאון, ומוצאו כנראה בספרות הסוד הקדומה, ספרות ההיכלות. יש הנוהגים שלא לאומרו בימות החול, שבהם נחפזים המתפללים לסיים את תפילתם ולפנות לעיסוקיהם, אלא בשבתות בלבד. כאשר עלו תלמידי הגר"א לארץ ישראל, הורה להם הגר"א לאמץ כמה ממנהגי הספרדים שרווחו כאן, וביניהם אמירת 'אין כאלוהינו' גם בימות החול. הפיוט פשוט ובנוי על חזרה מרובעת על המלים הפותחות 'אין', 'מי', 'ברוך' ו'אתה' ולאחר כל אחת ממילות הפתיחה חוזרים ארבעה כינויים של הקדוש ברוך הוא – 'אלוקינו', 'אדוננו', 'מלכנו' ו'מושיענו'. בשם רש"י מובא בספר 'שבלי הלקט' שהמנהג האשכנזי לומר פיוט זה בשבת, נובע מכך שתפילת העמידה של שבת קצרה מזו של החול, ויש בפיוט זה להשלים את הברכות החסרות. סדר השורות הראשונות של הפיוט נדרש על דרך הנוטריקון: ראשי שלוש השורות הפותחות יוצרות את המלה 'אמן', והשורה הרביעית פותחת במלה 'ברוך'. ה'בן איש חי' כתב שיש לומר פיוט זה בנחת, שכן "הוא שבח נורא, ויש בו כוונה גדולה על פי הסוד" (שנה ראשונה, כי תשא). יש השרים פיוט זה גם מחוץ לתפילות: יש השרים אותו במסגרת סעודה שלישית; הוא מופיע גם כאחד הפיוטים המושרים בשעת ההקפות של שמחת תורה; בחסידויות אחדות הוא מושר במסגרת ה'טיש' המתקיים ביום השבת בשבתות הקיץ. |
• אֵין כֵּאלֹהֵינוּ – אין מי שידמה לאלוקינו, על פי הפסוק מתפילת חנה (שמואל א ב, ב): אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ. • מִי כֵאלֹהֵינוּ... – שורה זו דומה במשמעותה לקודמתה, ובכל זאת שונה בנעימתה: לאחר הקביעה החיוויית הפוסקת, עובר הפייטן לבטא אותו רעיון באמצעות שאלה רטורית, על דרך האמור בשירת דוד (שמואל ב כב, לב) כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ, ובמקומות נוספים. • מִי כְּמוֹשִׁיעֵנוּ – על דרך האמור בתהלים לה, י: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. • נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ... בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ... – לאחר שתי השורות הראשונות, שבהן הועמד ה' במעמד שאינו בר השוואה לשום אל או ישות בעולם, פונה הפייטן העלום בשתי השורות הללו בהגדרת היחס החיובי לה' – הודאה וברכה. יחסים אלו מושתתים על פסוקים המופיעים במקרא. כך ההודאה לאלוקים מופיעה למשל בתהלים מד, ט: בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה. והאמירה אודות היותו ברוך מופיעה בפי רבים במקרא, כגון בפי נח: ...בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם... (בראשית ט, כו); בפי מלכי צדק מלך שלם: וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ... (שם, יד, כ); בפי עבד אברהם: ...בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי (שם, כד, כז), ועוד. • אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ – בשורתו האחרונה של הפיוט עובר הפייטן מהדיבור על אודות ה' ושבחיו לפנייה אליו בגוף שני, כאומר: כל מה שאמרתי בשבחו של ה' – חל עליך. ייתכן שמהדהדים כאן דברי נחמיה (ט, ז) אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם... או דברי יהושפט: הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהֵינוּ הוֹרַשְׁתָּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִלִּפְנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַתִּתְּנָהּ לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ לְעוֹלָם (דברי הימים ב כ, ז). |
כותר |
אין כאלהינו / פרס-שיראז / יקר שוקרי |
---|---|
מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - פרס |
לחן ממסורת |
אין כאלהינו / פרס-שיראז |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מועד התפילה |
מוסף |
מעגל החיים |
בר מצווה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?