כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנה
ה' בקול שופר ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה לְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה בְּבוֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר קוֹל מִשָּׁמַיִם עַל הַר הַקֹּדֶשׁ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְאָז כַּנַּת יְמִינְךָ תְּהִי כְּמֵרֹאשׁ נְטוּעָה עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יְגַלֶּה קֵץ וּזְמַן עֵת יִתְקַע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה אֲזַי תִּהְיֶה פְרוּעָה עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר בְּהַר הַקֹּדֶשׁ תִּתְקַע נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע וְהַר שֵׂעִיר יִבָּקַע וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר |
פיוט הנאמר לפני תקיעות השופר בראש השנה, בין תפילת שחרית לתפילת מוסף. מיקומו של הפיוט מיוחד מאד - לפניו נאמר מזמור מז בתהלים (ויש הנוהגים לאומרו שבע פעמים) ולאחריו נאמרים פסוקים שונים מהמקרא - כולם פסוקי שופרות. כך מצוי לו הפיוט הזה בין מזמור תהלים לבין מקבץ פסוקים וכשלעצמו הוא ארוג מלאכת מחשבת של פסוקי שופרות ולשון המשורר, ולקורא השר אותו נדמה כי אף פיוט זה מזמור תהלים עתיק הוא, כל כך יפה ומדויקת היא מלאכת השיר כאן. והמשורר מצייר לקראת סוף השיר תמונת גאולה הנשענת על חזונו של זכריה והוא מתאר כיצד קול השופר בוקע ומזעזע את הר שעיר והיתד התקועה שם, שנדמה כי לעולם לא תמוש, ניתקת ממקומה ואז עולה אלוהים בתרועה. וסופו של הפיוט מתחבר ומשתרשר לפסוק הבא בעקבותיו - הפייטן חותם את שירו (וכל בית בשיר) במלים: עלה אלוהים בתרועה, ה' בקול שופר, והפסוקים שלאחריו נפתחים אף הם בפסוק הזה. וכך שוזר הפייטן את שירו לתוך הפסוקים ממש ושלובים יחד חדש וישן, שירה ומקרא, תפילת היחיד ותפילת הרבים. |
• ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה – על פי נבואת ישעיהו, תקיעת השופר תלווה ותביא את הגאולים לארץ. ישעיהו כז, יג: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם. • לְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה – ויקבץ את ישראל לארצם. ישראל מכונים שה פזורה בירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. • בְּבוֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה – בבוא זמן הגאולה, בעת שחזיון הגאולה יתגשם. • עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר – פסוק ממזמור מז בתהלים, הנאמר בשלמותו לפני שירת הפיוט הזה וכהקדמה לו. • ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר קוֹל מִשָּׁמַיִם – קול השופר שיישמע בזמן הגאולה יבוא משמים. • עַל הַר הַקֹּדֶשׁ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם – הר הקודש הוא הר המוריה, המצוי בירושלים. • וְאָז כַּנַּת יְמִינְךָ – כינוי חיבה לישראל, המשולים לגפן – המובחר שבעצים, שנטעה הקב"ה ביד ימינו. על פי תהלים פ, טז: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • תְּהִי כְּמֵרֹאשׁ נְטוּעָה – ישראל ישובו לארצם כאילו היו שם מאז ומעולם, יחזרו לימי הזוהר של ראשית ממלכת ישראל. • ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יְגַלֶּה קֵץ וּזְמַן – זמן הגאולה המכונה קץ יתגלה על ידי ה' בקול שופר. הקץ נחשב סתום וחתום כמתואר רבות בנבואות דניאל ואין איש יודע מתי קץ הגלות. הגאולה היא גם גילוי. • עֵת יִתְקַע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן – בשעה שיתקע בשופר ויביא היהודים הנידחים. שיבוץ מזכריה ט, יד: וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן. פסוק זה הוא אחד מפסוקי ה"שופרות" הנאמרים בתפילת מוסף של ראש השנה והוא גם אחד ממקבץ פסוקים הנאמרים מיד לאחר הפיוט הזה, לפני תקיעת השופר. • וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה אֲזַי תִּהְיֶה פְרוּעָה – הקב"ה יפרע את חובו מהגויים הכובשים והמענים את ישראל. פרועה הן במשמעות של פריעת חוב והן במשמעות של הרס ופרעות. • נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע וְהַר שֵׂעִיר יִבָּקַע – תיאור ציורי כאילו ציון רוקעת ברגלה ומזעזעת את הר שעיר, הגויים, תיאור המהדהד את נבואת אחרית הימים בזכריה יג, ג-ד: וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. • וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה – יתד תקועה מתאר דבר איתן שאין לשנותו. הלשון עפ"י ישעיהו כב, כה: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי ה' דִּבֵּר. הביטוי יתד תקועה בהקשר לאויבי ישראל מופיע במסכת מגילה ו, ע"א: "אמר רבי אבהו 'ועקרון תעקר' (צפניה ב, ד) זו קסרי בת אדום שהיא יושבת בין החולות והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קורין אותה אחידת מגדל". אף על פי שאויבי ישראל הם להם כיתד תקועה ונראה כי לא ימושו ממקומם, בעת הגאולה לא יהוו הפרעה לישראל. וכך מובא בספר מנחת קנאות, מכתב נג: "כיתד תקועה יתד היא שלא תמוט ולא תמוש מאתי והיא זאת, ואותותיה היו בשנוי טבע, והיה זה ברור כשמש גם כי טבע לא ישתנה ועולם לא נתחדש לנהוג כמנהגו...". |
מקאם: ביאת משקל: 4/4 הלחן לקוח מן הפיוט "למענך אלוהי", המופיע בסדר הסליחות. לחן זה משמש בנוסף לפיוט "ה' בקול שופר" גם לשירת הסליחה "שומר ישראל". דומה כי מבין לחני הסליחות, מיטיב לחן זה באופן מיוחד לבטא את מוטיב התחינה והבקשה המאפיינים את תוכנן בכלל ואת תוכן הפיוטים הנ"ל בפרט.כפי שניתן לשמוע באתר, מנגינה זו משמשת לפיוט הזה כמעט בכל קהילות המזרח, אם כי בווריאציות שונות. יש לציין כי ברוב הביצועים המופיעים באתר אין הלחן מופיע בשלמותו. הוא חסר משפט מלודי אחד, המשמש בביצוע הפיוט "למענך אלוהי" לשירת השורה האחרונה בבית, והמהווה גשר אל הפזמון "ה' הקשיבה ועשה אל תאחר". |
כותר |
ה' בקול שופר / ספרד ירושלים / עזרא ברנע |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
לחן ממסורת |
ה' בקול שופר / ספרד ירושלים / ביאת |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
מקאם: ביאת |
מעגל השנה |
ימים נוראים |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?