בר יוחאי - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
להאזנה
לשוני כוננת לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלֹהַי וַתִּבְחַר בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי מִמִּשְׁחַר וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִחַר וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה כְּאֶתְמוֹל וּכְמָחָר וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר |
פיוט במסורת יהודי המזרח וצפון אפריקה, המצוי במרכזו של "תיקון הטל" הנאמר בחג הפסח, ושל "תיקון הגשם" הנאמר בשמיני עצרת. הפיוט הוא מעין בקשת רשות מהקב"ה לשיר ולבקש ממנו את הבקשה על הטל ועל הגשמים, שהם סימן של ברכה והארת פנים של האל לעמו. הן בחג הפסח והן בשמיני עצרת מהווה הפיוט חולית מעבר מעונה לעונה. בחג הפסח משוררים לפניו על האביב והפריחה ולאחריו נפרדים מהגשם לשלום במלים: "לך לשלום גשם ובוא בשלום טל". בשמיני עצרת מקדים את פיוטנו פיוט המתאר את הצמאון והשרב ולאחריו פיוט המדבר בשבח המים והגשמים שהפזמון החוזר שלו הוא "ישב רוחו יזלו מים". |
• לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלֹהַי - אתה אלוקי נתת לי את יכולת הדיבור והשירה לאל. • וַתִּבְחַר בְּשִׁירִים - הקב"ה רוצה בשירתו של עם ישראל, ע"פ ילקוט שמעוני פרשת נח רמז, סב: ואמרו לפניו שירה, לכך בחר ביעקב ובבניו שהן משבחין אותו שנאמר עם זו יצרתי לי וגו'. • טוֹב מִמִּסְחַר - השירה והשבח לאל טובים מכל מסחר. ע"פ משלי ג,יד: כִּי טוֹב סַחְרָה מִסְּחַר כָּסֶף. • וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי - בראת אותי כך שכל מעשי מכוונים אליך. • מִמִּשְׁחַר - משחר ילדותי, ע"פ תהלים קי, ג : מֵרֶחֶם מִשְׁחָר. • בְּקָרְאִי לֹא נִיחַר - גרוני לא יבש מרוב קריאותי אליך והכוונה שלא אשבע מלומר שירה ושבח לאל. הפך הפסוק בתהלים סט,ד: יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי. • וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ - הלבן מסמל את הטהרה ע"פ ישעיהו א,יח: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. • צֶמֶר צַחַר - צמר צחור, לבן ונקי, ע"פ יחזקאל כז, יח. • וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר - בגלל שהקב"ה "הלבין" את יצרו ומעתה יש לו רק יצר טוב, לבבו אינו סחרחר והוא אינו פונה אנה ואנה והולך סחור סחור אחרי יצר הרע. בעקבות המדרש הדורש את המלים בְּכָל לְבָבְךָ הנאמרות בקריאת שמע כך: בכל לבבך - בשני יצריך (יצר הטוב ויצר הרע). • הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה - מלשון מסתור ומגן, ע"פ תהלים קיט, קיד: סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה. • אַל תְּאַחַר - להושיע אותי. ע"פ תהלים ע, ו: עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְיָ אַל תְּאַחַר. |
כותר |
לשוני כוננת / אלג'יריה / רחמים זיני |
---|---|
מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה |
לחן ממסורת |
לשוני כוננת / אלג'יריה |
מאפייני הקלטה |
בהפקת האתר |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
ימים נוראים |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?