גבעת התחמושת

הקלטה מסחרית

מתוך אלבום:

השותפים ביצירה:

רוזנבלום, יאיר (מלחין);
טהרלב, יורם (מחבר)

נגן שירים ברצף

01.

זמר זמר לך
01.

יא משלטי
01.

עושה שלום
01.

חמסינים במשלט
01.

סתם יום של חול
01.

ירושלים של זהב
02.

יצאנו אט
02.

יברכך
02.

עין גדי
02.

את ואני והרוח
02.

גבעת התחמושת
02.

נגון עתיק
03.

מה אברך
03.

גן השיקמים
03.

ביתי אל מול גולן
03.

היו זמנים
03.

סימונה מדימונה
03.

לו יהי
04.

מול הר סיני
04.

ערב בא
04.

נוח
04.

מלכות החרמון
04.

זר של נרקיסים
04.

אל נא תאמר לי שלום
05.

ניקוי ראש (אז במצב הנוכחי)
05.

בשנה הבאה
05.

הרעות
05.

שיר השוק
05.

דבר אלי בפרחים
05.

ערב של שושנים
06.

זמר נוגה
06.

מחרוזת שירי פלמ"ח
06.

רוצי שמוליק קורא לך
06.

בפונדק קטן
06.

הסלע האדום
06.

ציף ציף מעל הרציף
07.

סליחות
07.

ליפא העגלון
07.

שיר בבוקד בבוקר
07.

כשיבוא שלום
07.

באר בשדה
07.

בשעות הקטנות של הלילה
08.

אנה פנה דודך
08.

החגיגה נגמרת
08.

קיץ אחד של כושר
08.

מחר
08.

בגלל מסמר

נגן שירים ברצף

	"היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח. היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני. קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסויים של המלחמה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו". בִּשְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים נִכְנַסְנוּ דֶּרֶךְ הַטְּרָשִׁים לִשְׂדֵה הָאֵשׁ וְהַמּוֹקְשִׁים שֶׁל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. מוּל בּוּנְקֶרִים מְבֻצָּרִים וּמַרְגֵּמוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים מֵאָה וְכַמָּה בַּחוּרִים עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹד לֹא קָם חֲצִי פְּלֻגָּה שָׁכְבָה בְּדָם אַךְ אָנוּ כְּבָר הָיִינוּ שָׁם בְּגִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. בֵּין הַגְּדֵרוֹת וְהַמּוֹקְשִׁים הִשְׁאַרְנוּ רַק אֶת הַחוֹבְשִׁים וְרַצְנוּ אֲבוּדֵי חוּשִׁים אֶל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. "באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע ונפל פנימה". יָרַדְנוּ אֶל הַתְּעָלוֹת אֶל הַכּוּכִים וְהַמְּסִלּוֹת וְאֶל הַמָּוֶת בַּמְּחִילוֹת עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. וְאִישׁ אֵי אָנָה לֹא שָׁאַל מִי שֶׁהָלַךְ רִאשׁוֹן נָפַל צָרִיךְ הָיָה הַרְבֵּה מַזָּל עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. מִי שֶׁנָּפַל נִסְחָב אָחוֹר שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ לַעֲבֹר עַד שֶׁנָּפַל הַבָּא בַּתּוֹר עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. אוּלַי הָיִינוּ אֲרָיוֹת אַךְ מִי שֶׁעוֹד רָצָה לִחְיוֹת אָסוּר הָיָה לוֹ לִהְיוֹת עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות-חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו ליגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש. בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום". בְּשֶׁבַע, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים אל בית הספר לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת. חָזַרְנוּ אֶל הָעִיר שִׁבְעָה עָשָׁן עָלָה מִן הַגִּבְעָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח גָּבְהָה עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. עַל בּוּנְקֶרִים מְבֻצָּרִים וְעַל אַחֵינוּ הַגְּבָרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם בְּנֵי עֶשְׂרִים עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

	השיר נכתב ב-1968 לתוכניתה של להקת פיקוד המרכז, "איפה המרכז?", שהועלתה אחרי מלחמת ששת הימים.השיר הגיע הישר למקום הראשון של מצעד הפזמונים בשנת 1968 אך לאחר מספר שבועות החליטו עורכי מצעד הפזמונים שמפאת חשיבותו השיר יוסר מן המקום הראשון של מצעד הפזמונים אל מחוץ למצעד ולא יירד שלבים כמו שאר השירים במצעד. למרות שהשיר היה במקורו חלק מן הרפרטואר של להקת פיקוד מרכז, הוא פותח את הסרט "הלהקה" של אבי נשר משנת 1978 שעלילתו מבוססת באופן רופף על להקת הנח"ל. יורם טהרלב מספר: "השיר ה"קרבי" ביותר שכתבתי והשיר היחידי עד אותו יום שממש השתמש בחומרים אמיתיים מהחיים והפך אותם לשיר. כל הציטוטים המופיעים בשיר לקוחים מתוך השבועון "במחנה" שבו רואיינו לוחמים מהקרב על גבעת התחמושת. אני חושב שאת כוחו שאב השיר מהראיונות האלה, הרבה יותר מאשר מהטקסט שאני כתבתי. האותנטיות של הטקסטים האלה, אני חושב, שומרת על השיר הזה מהתיישנות גם לאחר ארבעים שנה, כאשר רבים מהרעיונות המובעים בשירי המלחמה איבדו גובה. המוסיקה של יאיר רוזנבלום, שותפי לעשרות שירים, ממשיכה לצמרר אותי גם היום." כוחו של השיר ביכולתו להכניס את המאזין אל תוך חווית הלחימה במגוון דרכים. בעזרת הקצביות המודגשת שהיא מחזורית אך בו בזמן מפתיעה בהדגשותיה; וכן על ידי שילובים של קטעי דקלום שבהם הלוחמים מספרים מכלי ראשון על חויותיהם במלחמה המבוצעים על ידי הגברים בלהקת פיקוד מרכז. המקצב המתמשך לאורך זמן רק ללא הפוגה מכניס גם הוא את המאזין אל תוך לחוויה שמהווה מעין שחזור של הקרב על גבעת התחמושת.

כותר	גבעת התחמושת
בביצוע	להקת פיקוד מרכז
מתוך	השירים הגדולים של 30 השנים
חברת התקליטים	ישראל : הד ארצי
תאריך היצירה	[1978 בערך]
השותפים ביצירה	רוזנבלום, יאיר 1944-1996 (מלחין) טהרלב, יורם 1938-2022 (מחבר) להקת פיקוד מרכז (מבצע)
סוגה	Lahakot tseva'iyot
שפה	heb
מספר מערכת	997008901269605171

כותר

בביצוע

מתוך

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

שפה

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

השיר נכתב ב-1968 לתוכניתה של להקת פיקוד המרכז, "איפה המרכז?", שהועלתה אחרי מלחמת ששת הימים.השיר הגיע הישר למקום הראשון של מצעד הפזמונים בשנת 1968 אך לאחר מספר שבועות החליטו עורכי מצעד הפזמונים שמפאת חשיבותו השיר יוסר מן המקום הראשון של מצעד הפזמונים אל מחוץ למצעד ולא יירד שלבים כמו שאר השירים במצעד. למרות שהשיר היה במקורו חלק מן הרפרטואר של להקת פיקוד מרכז, הוא פותח את הסרט "הלהקה" של אבי נשר משנת 1978 שעלילתו מבוססת באופן רופף על להקת הנח"ל.
יורם טהרלב מספר: "השיר ה"קרבי" ביותר שכתבתי והשיר היחידי עד אותו יום שממש השתמש בחומרים אמיתיים מהחיים והפך אותם לשיר. כל הציטוטים המופיעים בשיר לקוחים מתוך השבועון "במחנה" שבו רואיינו לוחמים מהקרב על גבעת התחמושת. אני חושב שאת כוחו שאב השיר מהראיונות האלה, הרבה יותר מאשר מהטקסט שאני כתבתי. האותנטיות של הטקסטים האלה, אני חושב, שומרת על השיר הזה מהתיישנות גם לאחר ארבעים שנה, כאשר רבים מהרעיונות המובעים בשירי המלחמה איבדו גובה. המוסיקה של יאיר רוזנבלום, שותפי לעשרות שירים, ממשיכה לצמרר אותי גם היום."
כוחו של השיר ביכולתו להכניס את המאזין אל תוך חווית הלחימה במגוון דרכים. בעזרת הקצביות המודגשת שהיא מחזורית אך בו בזמן מפתיעה בהדגשותיה

וכן על ידי שילובים של קטעי דקלום שבהם הלוחמים מספרים מכלי ראשון על חויותיהם במלחמה המבוצעים על ידי הגברים בלהקת פיקוד מרכז. המקצב המתמשך לאורך זמן רק ללא הפוגה מכניס גם הוא את המאזין אל תוך לחוויה שמהווה מעין שחזור של הקרב על גבעת התחמושת.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?