audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

אנעים זמירות ושירים אארוג

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    שמע ישראל
  • 02.
    יג העיקרים
  • 03.
    שים שלום טובה וברכה
  • 04.
    צור משלו אכלנו
  • 05.
    הושיעה את עמך וברך את נחלתך
  • 06.
    מה טבו אהליך יעקב ואני ברב חסדך
  • 07.
    לכה דודי שמור וזכור
  • 08.
    אור חדש על ציון תאיר
  • 09.
    הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו שבת
  • 10.
    אשת חיל בטח בה
  • 11.
    ושמחת בחגך והיית אך שמח
  • 12.
    יבנה המקדש עיר ציון תמלא
  • 13.
    אבינו מלכנו חננו ועננו
  • 14.
    שישו את ירושלים גילו בה כל אהביה
  • 15.
    אנעים זמירות ושירים אארוג
  • 16.
    רב הלילה רב שירנו הבוקר לשמים
  • 17.
    הבן יקיר לי אפרים
  • 18.
    איציק
  • 19.
    Los bibilicos cantan
  • 20.
    ניע באיוס יא ניקאווא אי ניע וויעריו ניקאמו טאלקא באגו אדנאמו
  • 21.
    א גנב
  • 22.
    לולינקע
  • 23.
    אז דער רבי גייט (זינגט, וויינט, טאנצט, לאכט, עסט, שלאפט)
  • 24.
    מי האיש החפץ חיים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אנעים זמירות ושירים אארוג
בביצוע מקהלת משפחה
מתוך Mišpacha zpívá chasidské písně
חברת התקליטים Praha : Merta ARTeM
תאריך היצירה 1991
השותפים ביצירה מקהלת משפחה (מבצע)
סוגה Nigunim
שפה heb
מספר מערכת 997008900755505171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • שיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
    הפיוט מיוחס לעיתים לרבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, אך על פי דבריו שמהם ניכר שהוא הכיר את הפיוט בעצמו, נראה שנכתב לפני תקופתו. סידור בית יעקב של רבי יעקב עמדן מפרש את המילים "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ", המופיעות לקראת סוף הפיוט, כרמז למחבר – ר"ש הוא רבי שמואל החסיד, אביו של רבי יהודה החסיד. הרב צבי יהודה קוק הביא שיש שייחסו שיר זה לרבי שלמה אבן גבירול.
    ברוב הקהילות האשכנזיות והחסידיות נהוג לומר אותו בכל שבת וחג, אולם יש האומרים אותו רק בליל יום כיפור כחתימה לשיר היחוד. בשאר קהילות ישראל לא נהוג לאומרו. לפי המנהג המקורי, החזן קורא שורה והקהל קורא אחריו את השורה הבאה בפיוט וכך הלאה עד סופו.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?