audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

אנעים זמירות

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    הוא אלוקינו
    2:30
  • 02.
    אימתי קאתי
  • 03.
    על הסלע
  • 04.
    צמאה לך נפשי
    4:30
  • 05.
    על אחת כמה וכמה
    3:00
  • 06.
    ניע זשוריצ'י כלאפצי
  • 07.
    מרש נפוליאון
    1:30
  • 08.
    אנעים זמירות
    3:30
  • 09.
    ים א דידי
    3:46
  • 10.
    הושיעה את עמך
    3:00
  • 11.
    אך דו
    2:30
  • 12.
    פרזות תשב ירושלים
    3:30
  • 13.
    ניע בא יוס יא
  • 14.
    פרזות תשב ירושלים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אנעים זמירות
כותרים נוספים שיר כבוד [ביצוע מוקלט]
בביצוע חסידי חבד (הרכב)
מתוך נגוני זהב חסידיים
חברת התקליטים ישראל : CBS
תאריך היצירה [1970 בערך]
השותפים ביצירה הידו, אנדרה 1932-2016 (מעבד מוזיקלי)
חסידי חבד (הרכב) (מבצע)
סוגה Nigunim
שפה heb
משך 00:03:30
הערות לחן מסורתי.
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
טקסט מסורתי.

מספר מערכת 997008872372105171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • שיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
    הפיוט מיוחס לעיתים לרבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, אך על פי דבריו שמהם ניכר שהוא הכיר את הפיוט בעצמו, נראה שנכתב לפני תקופתו. סידור בית יעקב של רבי יעקב עמדן מפרש את המילים "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ", המופיעות לקראת סוף הפיוט, כרמז למחבר – ר"ש הוא רבי שמואל החסיד, אביו של רבי יהודה החסיד. הרב צבי יהודה קוק הביא שיש שייחסו שיר זה לרבי שלמה אבן גבירול.
    ברוב הקהילות האשכנזיות והחסידיות נהוג לומר אותו בכל שבת וחג, אולם יש האומרים אותו רק בליל יום כיפור כחתימה לשיר היחוד. בשאר קהילות ישראל לא נהוג לאומרו. לפי המנהג המקורי, החזן קורא שורה והקהל קורא אחריו את השורה הבאה בפיוט וכך הלאה עד סופו.


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?