עוד חוזר הניגון
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- מותר לומר
- [ראשון לציון] : אן.אם.סי
- 2007 השותפים ביצירה:
- היימן, נחום (מלחין);
- אלתרמן, נתן (מחבר);
- חרד, יגאל (מעבד מוזיקלי)
-
01.
על אם הדרך
-
01.
עוד חוזר הניגון
-
02.
מסביב למדורה
-
02.
גן מאיר
-
03.
האם השלישית
-
03.
דצמבר
-
04.
את הלילה שלך מרגיעים
-
04.
מבלי להפריע
-
05.
עוד חוזר הניגון
-
05.
ליל חניה
-
06.
חייו של יוחאי
-
06.
ערב עירוני
-
07.
פגישה לאין קץ
-
07.
שיר משמר
-
08.
מגש הכסף
-
08.
ניגון עתיק
-
09.
מותר לומר
-
09.
בדרך הגדולה
-
10.
כלניות
-
10.
שולמית
-
11.
את שומעת
-
11.
זמר מפוחית
-
12.
לזאת היה לא טוב
-
12.
אנשי העליה השניה
-
13.
תיבת הזמרה נפרדת
-
13.
שיר ערש
-
14.
שיר העמק
-
14.
מכתב מאמא
-
15.
המשתה
-
15.
לילה לילה
-
16.
חמש לפנות בוקר
-
16.
אליפלט
-
17.
איתך בלעדייך
-
17.
הזר המקנא לחן רעייתו
-
18.
הילד נסים
-
18.
שדרות בגשם
-
19.
שיר עם סימנים
-
19.
שיר סיום
-
20.
עוד אבוא אל סיפך
-
21.
סיום
עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְאוְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְוְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיומְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר-אֹרַח.וְהָרוּחַ תָּקוּם וּבְטִיסַת נַדְנֵדוֹתיַעַבְרוּ הַבְּרָקִים מֵעָלֶיךָוְכִבְשָׂה וְאַיֶּלֶת תִּהְיֶינָה עֵדוֹתשֶׁלִּטַּפְתָּ אוֹתָן וְהוֹסַפְתָּ לֶכֶת - -- - שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת וְעִירְךָ רְחוֹקָהוְלֹא פַּעַם סָגַדְתָּ אַפַּיִםלְחֹרְשָׁה יְרֻקָּה וְאִשָּׁה בִּצְחוֹקָהּוְצַמֶּרֶת גְּשׁוּמַת עַפְעַפַּיִם.עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְאוְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְוְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיומְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר-אֹרַח. |
השיר פותח את ספרו הראשון של אלתרמן "כוכבים בחוץ", שהתפרסם ב-1938. הוא מתאר עובר אורח ואת מה שהוא רואה. אותו עובר אורח, הקרוי בפי אלתרמן לעתים "הלך", משרת שירים רבים של המשורר, ובפרט בספר זה. אחת הדוגמאות המוכרות היא השיר "ירח" שם מופיעה השורה "וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ". דן מירון טוען במאמרו "נקודת המוצא" שאלתרמן היה מודע לחלוטין לשירה המודרנית האירופאית ולתאוריות המודרניסטיות ושכתיבתו הסימבולית, לשונו ה"אנכרוניסטית" והמקצב הלכאורה-מלאכותי בו נקט הם ביטוי פנימי אמיתי ואותנטי לעולמו של המשורר. מירון טוען שכל שירתו של אלתרמן היא "ניגון" שצריך להתפרש באמצעות שיר זה. זהו אחד משיריו המפורסמים של אלתרמן, הוא זכה למספר לחנים וביצועים רבים, ונלמד בבתי הספר בישראל. |
כותר |
עוד חוזר הניגון |
---|---|
בביצוע |
אלברשטיין, חוה |
מתוך |
מותר לומר |
חברת התקליטים |
[ראשון לציון] : אן.אם.סי |
תאריך היצירה |
2007 |
השותפים ביצירה |
היימן, נחום 1934-2016 (מלחין)
אלתרמן, נתן 1910-1970 (מחבר) חרד, יגאל 1942-2021 (מעבד מוזיקלי) אלברשטיין, חוה 1946- (מבצע) |
סוגה |
Songs, Hebrew |
שפה |
heb |
משך |
00:02:22 |
הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו |
מספר מדף |
DIGITAL |
מספר מערכת |
990052630110205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר פותח את ספרו הראשון של אלתרמן "כוכבים בחוץ", שהתפרסם ב-1938. הוא מתאר עובר אורח ואת מה שהוא רואה. אותו עובר אורח, הקרוי בפי אלתרמן לעתים "הלך", משרת שירים רבים של המשורר, ובפרט בספר זה. אחת הדוגמאות המוכרות היא השיר "ירח" שם מופיעה השורה "וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ". דן מירון טוען במאמרו "נקודת המוצא" שאלתרמן היה מודע לחלוטין לשירה המודרנית האירופאית ולתאוריות המודרניסטיות ושכתיבתו הסימבולית, לשונו ה"אנכרוניסטית" והמקצב הלכאורה-מלאכותי בו נקט הם ביטוי פנימי אמיתי ואותנטי לעולמו של המשורר. מירון טוען שכל שירתו של אלתרמן היא "ניגון" שצריך להתפרש באמצעות שיר זה. זהו אחד משיריו המפורסמים של אלתרמן, הוא זכה למספר לחנים וביצועים רבים, ונלמד בבתי הספר בישראל.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?