כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חנוכיה לי יש
זר, דודו; שילה, עירית | [19--?]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
חנוכייה לי יש
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- הקלטה
- 1954 השותפים ביצירה:
- כהן-מלמד, ניסן (מלחין);
- גלוזמן, שרה (מחבר)
| חֲנֻכִּיָּה לִי יֵשׁצוֹחֶקֶת בָּהּ הָאֵשׁוְשָׂחָה לִי בַּלָּאטעַל כַּד קָטָן אֶחָדחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּיאוֹרֵךְ נָא הַעֲלִיקָרָה אֲזַי הַנֵּסלָעָם אֲשֶׁר הֵעֵזלִלְחֹם אֱלֵי הַדְּרוֹרעַמִּי הוּא הַגִּבּוֹרחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּיאוֹרֵךְ נָא הַעֲלִיעָמַד בַּצַּד הַפַּךְהַפַּךְ עִם שֶׁמֶן זַךְהִדְלִיקוּ בּוֹ הָאוֹרלְשִׁיר וּלְמִזְמוֹרחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּיאוֹרֵךְ נָא הַעֲלִיוּבַהֵיכָל דָּלְקָהחֲנֻכִּיָּה זַכָּהסִפְּרָה בַּלָּאט לַכֹּלכֵּיצַד פֹּרַק הָעֹלחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּיאוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי |
| חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים; יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם. שיר זה, השייך לרפרטואר של שירי ילדים לחנוכה, שם דגש על נס פך השמן ועל גבורת עם ישראל. על גלגולו לשיר כמעט עממי יעידו השיבושים הרבים בפי ילדי ישראל: "דולקת בה האש", צוחקת לי באש" (במקום "צוחקת בה האש"); "כד קטן נחמד" (במקום "כד קטן אחד"). ; המילה "חנוכיה" היא חדשה יחסית, והוכנסה לעברית הישראלית המודרנית בסוף המאה ה-19 על ידי חמדה בן יהודה (אשתו של אליעזר בן יהודה). זהו כותרו של מחזה מאת מרדכי ריבסמן (מחבר השיר "ימי החנוכה"), שתורגם מיידיש לעברית בשנת תרע"ו (1915-1916). שם זה מופיע בשירים של לוין קיפניס מראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, ויתכן שכך המילה השתרשה בשפה העברית. |
| בביצוע |
אהרני, חנה |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1954 |
| השותפים ביצירה |
כהן-מלמד, ניסן 1906-1983 (מלחין) אהרני, חנה 1933- (מבצע) גלוזמן, שרה 1915-1988 (מחבר) |
| הערת מקום וזמן |
1954 |
| סוגה |
Children's songs |
| שפה |
heb |
| הערות |
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
| מספר מדף |
ZMR 06153 |
| מספר מערכת |
990039766390205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים
המילה "חנוכיה" היא חדשה יחסית, והוכנסה לעברית הישראלית המודרנית בסוף המאה ה-19 על ידי חמדה בן יהודה (אשתו של אליעזר בן יהודה). זהו כותרו של מחזה מאת מרדכי ריבסמן (מחבר השיר "ימי החנוכה"), שתורגם מיידיש לעברית בשנת תרע"ו (1915-1916). שם זה מופיע בשירים של לוין קיפניס מראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, ויתכן שכך המילה השתרשה בשפה העברית.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
חנוכיה לי יש
זר, דודו; שילה, עירית
חנוכיה לי יש
זר, דודו; שילה, עירית
חנכיה לי יש צוחקת בה האש
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
חנוכיה לי יש
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
חנכיה לי יש צוחקת בה האש
להקת רון עמי
חנכיה לי יש צוחקת בה האש
להקת רון עמי
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
