אליעזר בן יהודה

הקלטה מסחרית

מתוך אלבום:

השותפים ביצירה:

נגן שירים ברצף

01.

בארץ אהבתי השקד פורח

3:43
02.

כמו צמח בר

3:50
03.

למדבר

1:58
04.

אדבר אתך

3:52
05.

נח

1:49
06.

האמנם

3:27
07.

אני זוכר אותך

4:10
08.

ימים לבנים

4:49
09.

לילה של פריחות

2:45
10.

שלג על עירי

3:06
11.

שיר היונה

3:44
12.

שמש עולה

4:05
13.

לא דברנו עוד על אהבה

3:23
14.

יש פרחים

2:35
15.

גן השקמים

3:14
16.

החגיגה נגמרת

3:48
17.

עמוד האש

2:59
18.

שנינו מאותו הכפר

4:16
19.

אליעזר בן יהודה

3:43
20.

Chanson des vieux amants

3:59
21.

הורה סחרחורת

2:17
22.

סליחות

3:49

נגן שירים ברצף

	כמו הנביאים הקנאים לשם הוא קינא לפועל ולתואר ולשם. ובחצות, העששית בחלונו, היה רושם במילונו תילי תילים מילים יפות, מילים עפות, מתגתגלות מן הלשון. אליעזר, מתי תשכב לישון הן קומתך כמעט אפיים שחה והעברית אשר חיכתה אלפיים היא תמתין לך עד בוא השחר. אליעזר בן יהודה יהודי מבדח מילים מילים, מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח. אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה, הבה נעירנה ונמציא את היוזמה, את המגהץ את הפצצה את הריהוט בקצה נוצה נכתוב רהוט. כתב כרובית, כתב גלידה, כתב את כל, את כל מילון בן יהודה. ועוד הוסיף מילים לברוא ונוצתו המהירה לא נחה והשפה גדלה ולא הכירה את מראה דמותה את מראה דמותה בבוא השחר. אליעזר בן יהודה יהודי מבדח מילים מילים, מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח. ובן נולד לו, וכזאת האיש אמר: זה הבכור אקרא לו בן יהודה איתמר שמינקות ועד קמילה, מיום בואו בברית מילה ועד מותו - כרותה לו ברית עם העברית ומלחמה לו את הלעז להכרית. איתמר - אכן היה לגבר, קומת תמר ויפי צורה וסבר, והלשון בפיו היתה שפת עבר. איתמר בן אבי, שאביו היה נביא גבר כלבבי. אליעזר בן יהודה יהודי מבדח מילים מילים, מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח.

	השיר נכתב על ידי ירון לונדון בעת שהיה שדרן רדיו בקול ישראל. בתחילת שנות ה-60 צפה לונדון בסרט "האלמו", המתאר את קרב אלמו שהתרחש בארצות הברית בשנת 1836. בעקבות הצפייה חשב שיש לכתוב שירים על גיבורי הציונות. אליעזר בן-יהודה נחשב בעייני לונדון גיבור ציוני, ולכן החליט לכתוב עליו שיר. בשנת 1970 קיבל לונדון פנייה מתוכנית הרדיו של קול ישראל "דו רה מי ועוד", בהפקתה של דליה גוטמן ובהגשתה של רבקה מיכאלי. מטרת התכנית הייתה לייצר מוסיקה ישראלית חדשה. מתי כספי, שהיה לקראת תום שירותו הצבאי בלהקת פיקוד הדרום, הוזמן להלחין את מילותיו של לונדון. השיר, עובד על ידי אלכס וייס והוקלט על ידי חוה אלברשטיין. הוא זכה להשמעות רבות ברדיו ולאחר מכן נכלל בתקליטה של אלברשטיין "משירי ארץ אהבתי". מתי כספי הקליט אותו לאלבומו "צד א' צד ב'" בשיצא בשנת 1978. כספי הלחין את השיר כך שעל פי הלחן הטעם במילה "יהודה" הוא במלעיל (בהתאם להגייה האשכנזית) ולא במלרע. כך הוא מספר: "זהו השיר היחידי שכתבתי באופן טכני. לא חיכיתי להשראה, אלא פשוט ניסיתי, תכננתי את המהלכים. דבר שעשיתי באופן חד-פעמי. בשם יהודה הדגש לא במקום הנכון. כשהגעתי אל האנשים ממחלקת המוסיקה העממית בקול ישראל, שרתי מולם. הם שמעו, לא הגיבו וקיבלו את השיר... כששרתי מולם הסתכלתי להם בעיניים וחיפשתי איזו תגובה שלא באה. אז שתקתי וחייכתי לי וככה השיר עבר – וזאת על מחייה השפה העברית, שבכל מילה בו צריכה להִשמע מפיו". לונדון מספר שכתב על בן-יהודה "יהודי מבדח" למרות שזה לא היה נכון והוא תואר כאדם חמור סבר. הוא התכוון לכתוב יהודי תמהוני, אך מכיוון שרצה שהביטוי יתחרז עם "מוחו הקודח", שינה ל"יהודי מבדח". הוא גם טוען שהוא המציא את הביטוי "מוחו הקודח".

כותר	אליעזר בן יהודה
בביצוע	אשד, אילן
מתוך	לשיר בחצוצרה בארץ אהבתי
חברת התקליטים	[רמת השרון] : אן.אם.סי
תאריך היצירה	1993
השותפים ביצירה	כספי, מתי 1949- (מלחין) אשד, אילן 1945- (מבצע) לונדון, ירון 1940- (מחבר) מוכיח, אילן 1948- (מעבד מוזיקלי)
סוגה	Songs, Hebrew,Instrumental music Children's songs
שפה	heb
משך	00:03:43
הערות	רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
מספר מדף	CD/01523
מספר מערכת	990036795490205171

כותר

בביצוע

מתוך

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

שפה

משך

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

השיר נכתב על ידי ירון לונדון בעת שהיה שדרן רדיו בקול ישראל. בתחילת שנות ה-60 צפה לונדון בסרט "האלמו", המתאר את קרב אלמו שהתרחש בארצות הברית בשנת 1836. בעקבות הצפייה חשב שיש לכתוב שירים על גיבורי הציונות. אליעזר בן-יהודה נחשב בעייני לונדון גיבור ציוני, ולכן החליט לכתוב עליו שיר.
בשנת 1970 קיבל לונדון פנייה מתוכנית הרדיו של קול ישראל "דו רה מי ועוד", בהפקתה של דליה גוטמן ובהגשתה של רבקה מיכאלי. מטרת התכנית הייתה לייצר מוסיקה ישראלית חדשה. מתי כספי, שהיה לקראת תום שירותו הצבאי בלהקת פיקוד הדרום, הוזמן להלחין את מילותיו של לונדון. השיר, עובד על ידי אלכס וייס והוקלט על ידי חוה אלברשטיין. הוא זכה להשמעות רבות ברדיו ולאחר מכן נכלל בתקליטה של אלברשטיין "משירי ארץ אהבתי". מתי כספי הקליט אותו לאלבומו "צד א' צד ב'" בשיצא בשנת 1978.
כספי הלחין את השיר כך שעל פי הלחן הטעם במילה "יהודה" הוא במלעיל (בהתאם להגייה האשכנזית) ולא במלרע. כך הוא מספר: "זהו השיר היחידי שכתבתי באופן טכני. לא חיכיתי להשראה, אלא פשוט ניסיתי, תכננתי את המהלכים. דבר שעשיתי באופן חד-פעמי. בשם יהודה הדגש לא במקום הנכון. כשהגעתי אל האנשים ממחלקת המוסיקה העממית בקול ישראל, שרתי מולם. הם שמעו, לא הגיבו וקיבלו את השיר... כששרתי מולם הסתכלתי להם בעיניים וחיפשתי איזו תגובה שלא באה. אז שתקתי וחייכתי לי וככה השיר עבר – וזאת על מחייה השפה העברית, שבכל מילה בו צריכה להִשמע מפיו". לונדון מספר שכתב על בן-יהודה "יהודי מבדח" למרות שזה לא היה נכון והוא תואר כאדם חמור סבר. הוא התכוון לכתוב יהודי תמהוני, אך מכיוון שרצה שהביטוי יתחרז עם "מוחו הקודח", שינה ל"יהודי מבדח". הוא גם טוען שהוא המציא את הביטוי "מוחו הקודח".

תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

עוד באותו נושא

אולי יעניין אותך גם

האמא היהודיה שניצחה את הקיסר קרל החמישי

דונה גרציה (או בשמותיה האחרים חנה נשיא, וביאטריציה דה־לונה מנדס) ידועה בהיותה האישה העשירה ביותר בעולם במאה ה־16. בנק "מנדס" שבראשותה סחר בסחורות, ביהלומים ובפלפל שחור (שבאותה העת עלה יותר מזהב). אלא שלביאטרציה מנדס היה סוד שהיה עלול לעלות לה בחייה. היא ובני ביתה היו יהודים אנוסים שנאלצו להסתיר את

לכתבה בבלוג הספרייה

המסע החשוך של ספר הזוהר העתיק

הספר הזה כל כך חשוב, שהיה ברור שהוא ייבחר להיות חלק מתצוגת הקבע של הספרייה הלאומית, שם מוצגות שכיות החמדה הרוחניות הגדולות ביותר שאוצרת הספרייה. מדובר בעותק מאחת המהדורות המודפסות הראשונות של ספר הזוהר משנת 1557, ששמו ניתן לו כביטוי לאור הגדול שאומרים שהוא מפיץ בעולם. זהו ספר אפוף מסתורין שאגדות רב

לכתבה בבלוג הספרייה

המכתב

למגוון תכנים בנושא

סוגי תוכן

נושאים

שירות ב Whatsapp

צרו קשר

צ'אט עם ספרן

לתרומה