דאס ליד פון דער גאלדענער פאווע
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- Bina Landau
- Philadelphia, Pa : MBL Enterprises
- [date of publication not identified] השותפים ביצירה:
- זלצר, דובי (מלחין)
-
01.
דאס ליד פון דער גאלדענער פאווע
-
02.
ירושלים של זהב
-
03.
שטיל די נאכט איז אויסגעשטערנט
-
04.
יהי רצון מלפניך
-
01.
מאי קא משמע לן דער רעגן
-
02.
אלה תולדות נח
-
04.
ניו-יארק
-
05.
וויילו
-
05.
עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים
תורגם על ידי בנימין טנאעף לו טוס-הזהב בלי חדוללמזרח, לחפש את "ימי האתמול",טרי-לי, טרה-לה.עף לא ועף עד בהר לו מזדמנהדמות תורכי, איש שיבה, על סוסה לבנה.טרי-לי, טרה-לה.יורד לו טוס-הזהב שם לשאול:"הראית אולי את ימי האתמול?"מקמט התורכי את מצחו, מהרה:לא ראיתי, אף לא שמעתי - אומר,ובמתג מושך ו"דיו" הוא גוער,ומצלצל בהרים קול צחוקו חה-חה-חה,צפור של זהב וכזאת מין פתיה!עף לו טוס-הזהב בלי חדוללצפון, לחפש את "ימי האתמול",טרי-לי, טרה-לה.רואה הוא דיג, על שפת-ים הוא עמל,פורש את רשתו ובשיר מסלסל,אש יוקדה בשירו, ותינוק מנמנם,ויושבת אל פלך, טווה לה האם.יורד לו טוס-הזהב שם לשאול:"הראית אולי את ימי האתמול?"מקמט הדיג את מצחו, מהרהר:לא ראיתי ואף לא שמעתי - אומר.ומסים את שירו בטרה-לה-לה,צפור של זהב וכזאת מין פתיה!עף לו טוס-הזהב בלי חדוללדרום, לחפש את "ימי האתמול",טרי-לי, טרה-לה.רואה הוא בק-כוש בשדה. והלהבקש מתקן סכתו הדלה,טרי-לי, טרה-לה.יורד לו טוס-הזהב שם לשאול:"הראית אולי את ימי האתמול?"חושף לו בן-כוש את שניו הצחורותוזה חיוכו חנני הוא מאד,ואין הוא משיב, רק אומר לו "הא?"צפור של זהב וכזאת מין פתיה! עף לו טוס-הזהב בלי חדוללמערב, לחפש את "ימי האתמול"טרי-לי, טרה-לה.פוגש הוא אשה-בשחורים, שכורעהעל קבר, נדכאת היא, חשך לה אורה.לא שואל הטוס, הן ברור לו עתה:האשה-בשחורים, שפורשה בכיתהעל הקבר אשר בקצה המשעול,היא-היא אלמנת "הימים מאתמול". |
טווס הזהב מופיע כסמל בפולקלור של עמים רבים, כמו גם בשירי משוררים. בשירה העממית ביידיש קיימות מספר גרסאות עם מוטיב זה, כאשר טווס הזהב מסמל כיסופים וגעגועים לעולם שונה ורחוק. הוא מופיע גם בכמה שירים של המשורר היידי הנודע איציק מנגר. ספרו של מנגר "מגילה לידער" [שירי המגילה] פורסם בוורשה, 1936, אך השיר אינו כלול בו; הוא פורסם בספר "ליד און באלאדע, ניו יורק 1952, בחלק המוקדש לזכרו של נטע, אחיו של איציק מנגר, שנספה בשואה. בשנת 1965, הועלה בישראל המחזמר "המגילה", על פי שיריו של מנגר ובבימוי של שמואל בונים. חיים חפר תרגם אחדים מן השירים וחיבר קטעי קישור בעברית; דובי זלצר הלחין את השירים. נוסח עברי נוסף של השיר, בתרגום בנימין טנא, פורסם לראשונה בשנת 1968 בספר "שירים ובלדות". |
כותר |
דאס ליד פון דער גאלדענער פאווע |
---|---|
כותרים נוספים |
איז די גאלדענע פאווע געפלויגן [ביצוע מוקלט] |
כותר אחיד |
דאס ליד פון דער גאלדענער פאווע.$$Qדאס ליד פון דער גאלדענער פאווע |
מתוך |
Bina Landau |
חברת התקליטים |
Philadelphia, Pa : MBL Enterprises |
תאריך היצירה |
[date of publication not identified] |
השותפים ביצירה |
זלצר, דובי 1932- (מלחין)
מנגר, איציק 1901-1969 |
סוגה |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European Songs, Yiddish |
שפה |
heb |
הערות |
מסורת: אשכנזים :מזרח |
מספר מדף |
JR 03009 |
מספר מערכת |
990002331740205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
טווס הזהב מופיע כסמל בפולקלור של עמים רבים, כמו גם בשירי משוררים. בשירה העממית ביידיש קיימות מספר גרסאות עם מוטיב זה, כאשר טווס הזהב מסמל כיסופים וגעגועים לעולם שונה ורחוק. הוא מופיע גם בכמה שירים של המשורר היידי הנודע איציק מנגר. ספרו של מנגר "מגילה לידער" [שירי המגילה] פורסם בוורשה, 1936, אך השיר אינו כלול בו
דובי זלצר הלחין את השירים.
נוסח עברי נוסף של השיר, בתרגום בנימין טנא, פורסם לראשונה בשנת 1968 בספר "שירים ובלדות".
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?