כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
משירי ארץ אהבתי
אלברשטיין, חוה | [1970]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
משירי ארץ אהבתי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
- הקלטה
- ישראל : מוציא לאור לא ידוע
- 2019 השותפים ביצירה:
- אילת, דפנה (מלחין);
- גולדברג, לאה (מחבר)
| מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה –לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַּשָּׁנָהוְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹבוְנוֹשְׂאִים חִוְּרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה,לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.רַק שִׁבְעָה יָמִים חַגִּים בַּשָּׁנָהוְעָמָל וְרָעָב כָּל הַיֶּתֶר.אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַנֵּרוֹת בְּרוּכִיםוְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים,וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים,וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה,וּבָנַיִךְ בְּנוֹתַיִךְ חָתָן כַּלָּה,וְכָל קַבְּצָנַיִךְ אַחִים.עֲלוּבָה שֶׁלִּי, אֶבְיוֹנָה וּמָרָה,לַמֶּלֶךְ אֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר –רַק אַחַת בָּעוֹלָם אֶת שִׁבְחֵךְ אָמְרָהוּגְנוּתֵךְ חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר.וְעַל כֵּן אֵלֵךְ לְכָל רְחוֹב וּפִנָּה,לְכָל שׁוּק וְחָצֵר וְסִמְטָה וְגִנָּה,מֵחֻרְבָּן חוֹמוֹתַיִךְ כָּל אֶבֶן קְטַנָּה –אֲלַקֵּט וְאֶשְׁמֹר לְמַזְכֶּרֶת.וּמֵעִיר לְעִיר, מִמְּדִינָה לִמְדִינָהאָנוּדָה עִם שִׁיר וְתֵבַת נְגִינָהלְתַנּוֹת דַּלּוּתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת. |
|
ב-1951 שלחה לאה גולדברג לאברהם שלונסקי את מחזור השירים "משירי ארץ אהבתי" והוא פרסם אותם בכתב העת "אורלוגין". השיר הראשון במחזור הוא "מכורה שלי". לאה גולדברג העבירה את שנות חייה הראשונות בעיר קוֹבנה. בימי מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי ליטא אל פנים רוסיה ולאה גולדברג ומשפחתה נדדו מעיר לעיר. ליטא היא ככל הנראה הארץ הגשומה שאליה מתייחסת גולדברג בשיר. רמז לכך אפשר למצוא ברשימה שכתבה ביומנה ב-1929: "פני כולם מועדים לחוץ לארץ. יש תקוות. ואני? החיים ריקים עד אין סוף. מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא. וסערות גדולות אין כאן". טובה הראל כתבה שהשיר הוא גילוי הלב של לאה גולדברג על שנות הזוועה באירופה. היא טוענת שהשיר הוא גל-עד לארץ אהבתה של גולדברג. יש הטוענים שהשיר מתייחס דווקא לארץ ישראל, ואולם כמה חוקרים אומרים שהשיר לא נכתב על ארץ מסוימת, אלא מתאר הלך-נפש. בשנת 1970 ביקשה חוה אלברשטיין מדפנה אילת להלחין את השיר והוא נעשה לשיר הנושא של אלבומה. אלברשטיין סיפרה בראיון: "במידה מסוימת זה השיר האישי ביותר ששרתי אי פעם. מהרגע הראשון שקראתי אותו ידעתי שזה השיר שלי, של חיי, של הביוגרפיה שלי – עבר, הווה וגם עתיד. יש משהו עדין וצנוע ולא מתייהר בשיר הזה". בשנת 2018, בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ביצעה שרית חדד את השיר בטקס הדלקת המשואות. הועלתה על כך ביקורת לאור העובדה שהשיר ככל הנראה מדבר על ליטא וכי גם אם מקבלים את הטענה שהוא מתייחס לארץ ישראל - התיאור בו עצוב ועגום מאד. |
| בביצוע |
מנשרי, עודד ישראל |
|---|---|
| חברת התקליטים |
ישראל : מוציא לאור לא ידוע |
| תאריך היצירה |
2019 |
| השותפים ביצירה |
אילת, דפנה 1938-2002 (מלחין) מנשרי, עודד ישראל (מבצע, מפיק) גולדברג, לאה 1911-1970 (מחבר) נטיב, יוסי (מפיק) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| תיאור פיזי |
1 מקור מקוון.. |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:23 |
| הערות |
שירה, גיטרות אקוסטיות וקולות: עודד מנשרי קלידים , בס, מלודיקה, מיקס ותכנותים: יוסף נטיב. |
| הערת משתתפים |
שירה, גיטרות אקוסטיות וקולות: עודד מנשרי ; קלידים, בס, מלודיקה, מיקס ותכנותים: יוסף נטיב. |
| הערת הפקה |
מילים: לאה גולדברג ; לחן: דפנה אילת ; הפקה מוסיקלית: עודד מנשרי ויוסף נטיב. |
| מספר מדף |
LINKTON |
| מספר מערכת |
990055569200205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
ב-1951 שלחה לאה גולדברג לאברהם שלונסקי את מחזור השירים "משירי ארץ אהבתי" והוא פרסם אותם בכתב העת "אורלוגין". השיר הראשון במחזור הוא "מכורה שלי".
לאה גולדברג העבירה את שנות חייה הראשונות בעיר קוֹבנה. בימי מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי ליטא אל פנים רוסיה ולאה גולדברג ומשפחתה נדדו מעיר לעיר. ליטא היא ככל הנראה הארץ הגשומה שאליה מתייחסת גולדברג בשיר. רמז לכך אפשר למצוא ברשימה שכתבה ביומנה ב-1929: "פני כולם מועדים לחוץ לארץ. יש תקוות. ואני? החיים ריקים עד אין סוף. מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא. וסערות גדולות אין כאן".
טובה הראל כתבה שהשיר הוא גילוי הלב של לאה גולדברג על שנות הזוועה באירופה. היא טוענת שהשיר הוא גל-עד לארץ אהבתה של גולדברג. יש הטוענים שהשיר מתייחס דווקא לארץ ישראל, ואולם כמה חוקרים אומרים שהשיר לא נכתב על ארץ מסוימת, אלא מתאר הלך-נפש.
בשנת 1970 ביקשה חוה אלברשטיין מדפנה אילת להלחין את השיר והוא נעשה לשיר הנושא של אלבומה. אלברשטיין סיפרה בראיון: "במידה מסוימת זה השיר האישי ביותר ששרתי אי פעם. מהרגע הראשון שקראתי אותו ידעתי שזה השיר שלי, של חיי, של הביוגרפיה שלי – עבר, הווה וגם עתיד. יש משהו עדין וצנוע ולא מתייהר בשיר הזה".
בשנת 2018, בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ביצעה שרית חדד את השיר בטקס הדלקת המשואות. הועלתה על כך ביקורת לאור העובדה שהשיר ככל הנראה מדבר על ליטא וכי גם אם מקבלים את הטענה שהוא מתייחס לארץ ישראל - התיאור בו עצוב ועגום מאד.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
משירי ארץ אהבתי
אלברשטיין, חוה
משירי ארץ אהבתי
אלברשטיין, חוה
משירי ארץ אהבתי
וייס, רות דולורס; ירון, יהוא
משירי ארץ אהבתי
יעקובוביץ, ירוסלב
משירי ארץ אהבתי
רוט, לסלו; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
משירי ארץ אהבתי
אלברשטיין, חוה
משירי ארץ אהבתי
אלברשטיין, חוה
משירי ארץ אהבתי
אופיר, רונית; חכמון, ליביה
משירי ארץ אהבתי
חדד, שרית
